פסק: בהישמע אזעקה באשדוד, אסור לרוץ למרחב המוגן אלא להישאר במקום ולהמשיך סדר יום רגיל, בפרט באמצע התפילה או שאר מצוות ואפי' מצוה קלה, אבל גם לולא זה מכמה וכמה טעמים:
1.
שלוחי מצוה אינם ניזוקים, ובפרט דהוי לא שכיחא הזיקא, כיוון דע"פ
הסטטיסקה, כמעט ואין מתים מפגיעות הטילים, באשדוד למשל, רק חרדי אחד נהרג.
2.
גם הרוצים להחמיר, יש לדון אם מותר להחמיר ע"ע שלא להיכנס למקום סכנה,
כיוון שעצם הריצה למקום המוגן, עלול להיות סכנה, וכמו ששמענו הרבה שניזוקו
בעת ריצתם למרחב המוגן.
3. יש לדעת,
שיש הרבה שהריצה למרחב המוגן גורם להם חרדות ובפרט זקנים שזה מזכיר להם
ימים אפלים, ולכן הריצה למרחב המוגן גורם להרבה בעיות נפשיות.
4.
לא שמענו כ"כ חילוק בין עדות ששומרים על הנחיות הרשויות ורצים למרחב
המוגן, לבין העדות שאינם נשמעים לדעתם, כי גם אצל אלו שאינם נשמעים, כי
פעמים המרחב המוגן סופג פגיעה ישירה, ואז כמעט ולא מועיל המרחב.
5.
ובפרט שמדובר בשעת שמד, כאשר ראשי השילטון הכפרני, מחדש גזירותיו מדי יום,
ומבטלים תלמידים מתלמוד תורה, וסוגרים ישיבות, וכעת הם רוצים גם למנוע
תפילות בציבור בכך שהם זורעים פחד ואימה, וזה גורם שהציבור לא ירצו לבוא
לבית המדרש מחשש רחוק שמא יארע אזעקה.
6. בעצם הפעלת הזעקה הם גורמים חרדות נוראיות אצל רבים מאנשי שלומנו, וזה גורם בעיות נפשיות רבות.
על כן, מי לה' אלי, להישמע לדעת תורא, שלא להתייחס לאזעקתם, ולהמשיך בסדר יום רגיל והבוטח בה' חסד יסובבנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.