החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!

הגיעה העת המיוחלת כל כך, כיום בדקות האלו ממש כולנו מקדישים את כל כולנו למען חינוך הילדים שלנו.

אבל לפני הכל, הלילה סוף זמן קידוש לבנה, הלילה כולנו מברכים את ברכת הלבנה, ומי שלא יודע זאת בעל פה פותח סידור, מברר עם השכן ועושה זאת אולי אפילו פעם ראשונה בחיים.

אחת מהמצוות הגדולות ביותר שלנו, אבל מה? הלילה זה נגמר!

איך זה קשור לחינוך הילדים שלנו?

לפעמים ישנם הורים שבטוחים שהילדים נשארים חלקם ונחלתם לאורך כל ימי חייהם, ומה שלא הספקנו לך היום נספיק לחנך מחר, על מה שלא שוחחנו היום נשוחח מחר.

וזו טעות חמורה, בדיוק כמו שזמן ברכת הלבנה נעלם ונגמר ורק לאחר מכן מתחיל בחודש הבא, כך גם בחינוך הילדים.

מגיע גיל שהילדים כבר לא נמצאים בשליטה שלך.

"כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים" (תהלים קכז, ד), דוד המלך משווה את הבן שלך לחץ בידיים של גיבור, כאשר הוא מותח את הקשת ושולח את החץ לדרכו, יש לו את כל האפשרויות לדאוג לחוזק ולכיוון של החץ.

הוא לא יוכל לעשות זאת ברגע שהחץ יצא מהקשת, כי זה כבר לא בידיים שלו.

גם אם דוד המלך היה בימינו הוא לא היה מחליף את הפסוק מ"חץ" ל"טיל מונחה לייזר", כי טיל מונחה לייזר הוא לא ההשוואה האמיתית לילדים שלנו, טיל מונחה לייזר יכול גם לאחר צאתו מקן השיגור להיות מכוון על ידי המשגר ימינה, שמאלה ובאיזו מהירות.

לעומת זאת, החץ לא יכול יותר לקבל שום כיוון ושום הדרכה ממי ששלח אותו, הילדים שלנו הם כמו חיצים, מה שלא יקרה היום לא יקרה מחר, ומה שלא יקרה מחר לא יקרה לעולם.

כל אחד מאיתנו קם לבוקר חדש, מבין שהילדים הללו הם החיצים האמיתיים שלנו, מכוון אותם מהיום ודואג להם לעתיד טוב יותר ולמטרה מדוייקת הרבה הרבה יותר.

ברוכים תהיו!