זו טענתם, כי לכל אדם נקצב ימיו וככה נקצב להם, לכן אי אפשר לטעון כי מישהו גרם לרצח, הגיע קיצם ולכן הם מתו. השאלה היא, האם בשל כך מותר יהיה לומר לאדם תעלה על הגג תפיל את עצמך, ואם נקבע לך חיים ארוכים הלא תחיה, ואם לא, תמות, אתה מת בזמן
אלו דברי הבל ורעות רוח, לומר לאדם תכנס למקום סכנה כאשר אתה יודע כי משחקים כאן עם החיים, הוא רצח פשוטו כמשמעו, וכאשר מזלזלים בסכנה וממשיכים לחיות רגיל בלי כל זהירות, הם רוצחים פשוטו כמשמעו, והטיעון שלהם כי נקצב ימם למות, הוא שטותי
השאלה כאן היא, האם יכלו למנוע את המוות של שני האחים? על פי דרך הטבע בהחלט כן, הם יכלו להימנע מללכת לכמה אירועים מתוך חשבון כי יש להם אמונת חכמים וכי אין כאן סכנה כלל, אפשר להתנהג רגיל כאילו אין קורונה, ולהבטיח את עצמם. מציאות היא כי אנשים בריאים נדבקו והסתבכו, חלקם הלכו לעולמם ואחרים ב"ה הצליחו להצילם, ואין זה אומר כי ככה נקבע להם משמים, גם אם נניח שזה אמת כך פני הדברים, אתה לא השליח לרצוח אנשים, אם נקבע להם שימותו היו מתים גם בלי קורונה, המציאות שהיה מי שהדריך אותם לא נכון, חמורה מאוד, מפני שחובת האדם להשתדל לפחות עד כמה שאפשר להימנע מסכנה, והם לא עשו זאת
מצד אחד האמונת חכמים שלהם חזקה, מאידך השאלה היא האם במצב כזה שייך כאן אמונת חכמים, כאשר חכם יאמר לך לך תזרוק את עצמך מהגג האם שייך כאן שאלה של אמונת חכמים? יהיו קיצונים שיאמרו בהחלט כן. אם הרבי שלי יורה לי לעלות לבנין של מאה קומות ולזרוק את עצמי אעשה זאת מיד. אבל האם אלו חכמים או טפשים? שאלו אנשים חכמים אנשי תורה ויאמרו לכם כי בעניינים כאלו אין זה אמונת חכמים, מפני שיתכן מאוד שאותו חכם לא מודע לפרטים ומדריך על פי מה שנאמר לו ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות
גם במקרה היכן שמאמינים שהאדמו"ר יודע מה קורה, צריך הרבה שיקול דעת, מפני שלא תמיד ההדרכה במצבים כאלה היא תורנית אמיתית ובעיקר הלכתית, וכאשר מורים נגד ההלכה, במיוחד בפיקוח נפש, צריך לקחת בחשבון שיקולים אחרים שאולי לא נעים לדבר עליהם מפני שמדובר ברבי שלך, אבל המציאות היא שכבר ראינו מן העבר מי שהיו זקוקים לכדורים ולא לקחו אותם מה שהם אמרו ועשו
הנושא רגיש, אבל מחייב בימינו דיון מעמיק, מפני שישנם מי שמאמינים כי במצב כזה כאשר הרבי שלך מזלזל במצב של פיקוח נפש שחייב אתה לעשות כהוראותיו. אם תשאלו אנשי הלכה הם אולי לא יעיזו לומר את האמת שמא יסקלו אותם, לשם כך צריכים רב כזה שיש בו את הלא תגורו, והוא ידריך אותכם בדרך הנכונה
אלו דברי הבל ורעות רוח, לומר לאדם תכנס למקום סכנה כאשר אתה יודע כי משחקים כאן עם החיים, הוא רצח פשוטו כמשמעו, וכאשר מזלזלים בסכנה וממשיכים לחיות רגיל בלי כל זהירות, הם רוצחים פשוטו כמשמעו, והטיעון שלהם כי נקצב ימם למות, הוא שטותי
השאלה כאן היא, האם יכלו למנוע את המוות של שני האחים? על פי דרך הטבע בהחלט כן, הם יכלו להימנע מללכת לכמה אירועים מתוך חשבון כי יש להם אמונת חכמים וכי אין כאן סכנה כלל, אפשר להתנהג רגיל כאילו אין קורונה, ולהבטיח את עצמם. מציאות היא כי אנשים בריאים נדבקו והסתבכו, חלקם הלכו לעולמם ואחרים ב"ה הצליחו להצילם, ואין זה אומר כי ככה נקבע להם משמים, גם אם נניח שזה אמת כך פני הדברים, אתה לא השליח לרצוח אנשים, אם נקבע להם שימותו היו מתים גם בלי קורונה, המציאות שהיה מי שהדריך אותם לא נכון, חמורה מאוד, מפני שחובת האדם להשתדל לפחות עד כמה שאפשר להימנע מסכנה, והם לא עשו זאת
מצד אחד האמונת חכמים שלהם חזקה, מאידך השאלה היא האם במצב כזה שייך כאן אמונת חכמים, כאשר חכם יאמר לך לך תזרוק את עצמך מהגג האם שייך כאן שאלה של אמונת חכמים? יהיו קיצונים שיאמרו בהחלט כן. אם הרבי שלי יורה לי לעלות לבנין של מאה קומות ולזרוק את עצמי אעשה זאת מיד. אבל האם אלו חכמים או טפשים? שאלו אנשים חכמים אנשי תורה ויאמרו לכם כי בעניינים כאלו אין זה אמונת חכמים, מפני שיתכן מאוד שאותו חכם לא מודע לפרטים ומדריך על פי מה שנאמר לו ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות
גם במקרה היכן שמאמינים שהאדמו"ר יודע מה קורה, צריך הרבה שיקול דעת, מפני שלא תמיד ההדרכה במצבים כאלה היא תורנית אמיתית ובעיקר הלכתית, וכאשר מורים נגד ההלכה, במיוחד בפיקוח נפש, צריך לקחת בחשבון שיקולים אחרים שאולי לא נעים לדבר עליהם מפני שמדובר ברבי שלך, אבל המציאות היא שכבר ראינו מן העבר מי שהיו זקוקים לכדורים ולא לקחו אותם מה שהם אמרו ועשו
הנושא רגיש, אבל מחייב בימינו דיון מעמיק, מפני שישנם מי שמאמינים כי במצב כזה כאשר הרבי שלך מזלזל במצב של פיקוח נפש שחייב אתה לעשות כהוראותיו. אם תשאלו אנשי הלכה הם אולי לא יעיזו לומר את האמת שמא יסקלו אותם, לשם כך צריכים רב כזה שיש בו את הלא תגורו, והוא ידריך אותכם בדרך הנכונה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.