רוכבי הרכש החשתרנים

אל רומע״כ אדוני הרב המשפיע הדגול מוהר״ח שאולזאהן שליט״א

קראתי בעניין את המאמר על מרכבות הקדושה (פרסטיג' קארס) של צדיקי דורנו. אלא שהפעם יש לי גם חדשות טובות. כי חקרתי ומצאתי שראוותנותם של צדיקי הדור עדיין רחוקה מאוד מזו של הגורו׳ס הגדולים, כוכבי הזמר העממי וכו״כ טלוויז׳ן-אוונגליסט׳ס מצליחים. (ולא מזמן קראתי בטיימס על אחד מהם המחזיק בצי של מטוסים פרטיים שהודיע לנאמניו כי זה עתה פקד אלוהיו הנראה אליו שירכשו לו מטוס נוסף במעל למאה מיליון דולאר, לא עקבתי אחרי המשך הסיפור, אבל אין ספק שעשירי מאמיניו הבינו מן הסתם את גודל חשיבות העניין ופעלו כנדרש..) מאידך עינינו רואות וכלות האיך אנחנו ׳מתקדמים׳ בנושא.. ובכלל אוי לנו באשר הגענו למצב שאלה יזכירו לנו את אלה. אבל מי שיודע יודע שקלקולים במוסד האדמו״רות היו כבר בדור הראשון שלאחר התיסדותה, ולא מזמן ציטטתי כאן את עדותו של הנבחר שבנכדי הבעש״ט זי''ע והוא רבי משה חיים אפרים מסידליקוב זי״ע שנדפסה בספרו דגל מחנה אפרים על התורה, וכבר אז באמצע המאה הי״ח לא כל אלה שהשימו עצמם לאדונים מורים ורבנים לחסידים היו ראויים והגונים לכך, ומן הסתם גם לא כל הנוהים אחריהם ביקשו ללמוד אצלם בדרכי השלמת הנפש לעבודתו יתברך, אלא שהיו להם סיבות הרבה יותר ארציות ׳להשתייך׳ לחצר זו או אחרת.. והנראה בחוש שחתך זה של ׳חסידים׳ גדל ועצם למרכיב העיקרי של הטשולנט הקדוש דהשתא, וטבעי שהנהגות הצדיקים מכוונות לרוחם.  על כן לא באתי אני העני להטיף מוסר, כי לא רק שאיני ראוי וגם לא יהיה שמץ של תועלת. אלא שאני נלחץ להעיר כמה הערות הקשורות לטעם טוב בסיסי, ציווילע מענשליכקייט בלע''ז בבחינת למה לי קרא סברא הוא.. אז אתחיל במשהו שולי שבכלל לא שייך להוד כבוד קדושתם, אלא לכלל החסידים הנלבבים שמתהדרים בכובעי קטיפה טבעית שנקראים אצלנו ביבור-הוט׳ס. הכל יודעים שמקורם החומרי של תשמישי קדושה אלה אינם מהר סיני או נחלת אבותנו הקדושים, אלא שנעשו להיות כובעי פאר לחשמנים וכמרים נוצרים קתולים פראבאסלאבים וכדו' וכאלה הם עד היום הזה, הם נתגיירו בשנות המאה הקודמת ובשלהי זו שקדמה לה כדרך שגוייר העקן-הוטע ונקרא שטריימל כפי שהן, או בשינוי קטן בעצם צורת הכובע או בנימוסי השמתו בראש חובשו וכדומה. (הוויז׳ניצער למשל יקפידו שהמאש יהיה לימין החובש ולא לשמאלו כמקובל..) ואכן אין משום שמץ פגם ח״ו בעובדה זו, ואדרבא, נבחרנו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש וכאו״א מאיתנו ראוי לו שילך בבגדי כבוד של כהנים ורוזנים ויחבוש כובעי פאר בראשו. אבל דא עקא, שהחומר היקר ממנו נעשים אלה הכובעים הוא רגיש מאוד לכל לכלוך ומגע עם מים ישחית תארו לגמרי. והנה אצל חסידים משנתרוקנו התכנים הנפשיים נעשה הכובע לחלק נכבד מעצם החסידות, והעלובים מצווים לחבוש את כובעיהם בכל עת ובכל שעה שהם נראים לבריות ואפילו בפרטיות בית לימודם או בעסקם במסחרם מיום הבר-מצוה עד ליום הלקחם לבית מועד לכל חי. אז שני דרכים לפני בעל הקאפילוש או שישעבד מחשבותיו ועצביו לשמירת החפץ הרגיש הזה, או שתוך זמן קצר יהפך השלאפע לטראנטע בו ייראה אדונו כשלאך נלעג, ואם תוסיף לכובע היקר (3-400 דולאר עליהם השלום) שנתרפט את החלעטל הסמרטוטי חסר הבטנה (שווה מקסימום 30 דולאר) הברנש המסכן ייראה כשוליית צוענים רוכלי הסמרטוטים של ילדותי. ואם זה לא מספיק רע אז הסטרא אחרא המציא את הניילונים.. כי אם בעל נפש אתה אז לא תתן דעתך על ניילון שנעשה לשם כך (שאף הוא לא שיא היופי..) רק תתהלך בימות הגשמים ברחוב העיר בשק ניילון (שאפינג-בעג בלע״ז) על ראשך שישמר לאותו חפץ קדוש שקדושת חסידותך תלויה בו, ויהיו הכל יודעים שחסידישער יונגערמאן של אמת אתה.. וכאן הבן שואל הלמה מגיע ליהודים טובים אות הקלון הזה, אלא שבוודאי ייאמר לי: הס משכיל מלעיג ליקר והקדוש, אנחנו בזקננו ונעורנו נלך ועל אפך ועל חמתך נלך ונמשיך מבלי לשנות בכי הוא זה מלבוש אבותנו בגליציה ומארמוריש.. אז אשתוק בינתיים עד שניפגש שוב בשבת קדש, ואז אשאלך מה זה האהיל הגדול והנורא שעל ראשך? סטייטש! תענה לי: הרי זה הטאפ-שבטאפ, דה ריל מאקוי.. עבורו שמתי חמשת אלפי דאלארים על השולחן.. תראה איזה שווענצליך עבים, תראה איזה גובה תראה איזה קרוין.. ואם אשוב ואשאל: אנא ידידי תגיד לי בכל זאת מה זה אמור להיות, אז תסתכל עלי בעיניים בוהות ותאמר: וואס רבי... וועפט שוין אויך?! דאס איז דאך מיין שטראמל וואס איך האב געלייגט דערויף פינה טויזנט דאאאאלער.. אוקיי, אין לי בעיה עם החמשת אלפים דאלער שלך או של השוויגער שלך, אבל איזה לץ באנדיט אמר לך שזה שטריימל, וכי יש בזה משהו מן הדומה לדומה ליופי?! מעידני לך בני שזה דומה לשטריימל שחבשו אבותנו באירופא כמו שדומה דוב גריזלי לתרנגול כפרות.. לא, לא באתי חלילה לקלקל את שמחת המקח של איש, רק להטיל ספק שמא התקלקל כאן משהו בחושי הטעם והמידתיות שלנו. כן, חפץ עצום ומתנשא שכזה על הראש יכול לעורר הזיות של גדלות עצמה לשעה בדמיונו הסוער של נער, ואכן השטראדיק (דהיינו שטריימל שהוא ספודיק או אולטרה-ספודיק שהוא גם שטריימל.. ) דהשתא עוד יש לו עוד מקום טפח ומחצה להתנשא, כי לא הגיע עדיין לגובה הכלים שישבו על ראשי הפורים-רב׳ס בחיידר שלי. (הם היו עשויים קרטון וצמר גפן שעלו לנו בפחות מלירה..) בכל זאת אידן האט רחמנות, אתם נראים כמו חוזיק אויפ׳ן יריד! ובפרט אני מרחם עליכם כשאתם מיישרים את הגוו ומהלכים מעדנות לקבלת שבת עם החמשת אלפי דאללער המתים שרובצים נעביך על ראשכם!!  חברה, משטים בכם! אתם נראים נלעגים, מנצלים את העובדה שגודלתם ללא כללי היגיון וחוש טעם אלמנטרי להבחין בין הפאר לעליבות, וחולבים בציניות את העובדה שעיקרו אתכם מכל נוגדנים שכליים או רגשיים למקובל לכאורה בסביבתכם, וכך שיחררו אתכם הליצים ממיטב כספכם ושלחו אתכם להתפאר במטען הכביר של פרוות הזנבות מחוסרת הפשר שעל ראשכם.. הוי געוואלד יאניצ׳ארעס עליך ישראל..   לסיכום, הלוואי ונזכה שיהיה פעם מצב בו יהיה הגיוני לבוא בטענות על האדמו״רים והחסידים, כי כרגע כשנעדרו הערכים הכל הוא ערכי, ובאין שמץ טעם וחושי מידה הכל הוא מידתי..  ואם אמרתי הכל, אז אני אכן מתכוון להכל החל מלנוע במוטורקאדות כנשיאים אפריקאיים ובניית קתדראלות בעלויות מטורפות על גבם הכפוף של חסידים אביונים וקשי יום, וכפיית אלפי בעלי משפחות עמלים להתפלל את התפילות 'במניינו של הרבי׳ שיתחיל ויסתיים בלי הודעה מוקדמת בשעה המשונה ככל שתעלה על דעתו, שיפזזו לפניו שעות אין קץ על פרנצ'אותיו בכל עת שיתחשק לו, ולתת מעמד של פרות קדושות ומקודשת לנכדיו וניניו עוד בטרם למדו לקנח את חטמם. הכל הכל סביר ומידתי.. אבל מי שיודע יודע שמלכת בריטניה העומדת בראש ממלכה בת אלף והיא מתורבתת שבמדינות העולם ואחת העשירות שבהן, לא תעלה על דעתה אף לא מקצת ממקצתה של השתלחות הנרקיסיזם, המגלומני ומנהג הבעלות הפרימיטיבית בבריות המקובלת אצל האדמו''רים למעל לאלף משפחות כי לחרפה וגועל הנפש יהיה לה.. ואכן כל הגינונים האלה אינם אלא ביטויים טבעיים לרקע בעייתי ומבטאים את האלמנטים המשחיתים והמטריפים שבמקצוע הרבי'ריי, והעם מעידים לא פחות על רמתו של דור שגדל מינקות על 'החסידות והרבי'.      וכל השיח יזכיר לי את הסיפור שבעל התניא אמר במשך שש שעות רצופות תורה לפני רבי נחמן מברסלב שבא לבקרו על דרך שובו מארה''ק, וסיים בסליחת רחמיך רבים ה' ופירש: סאיז א גרויס רחמנות אוף דיר גרוסער באשעפער..

יהודי פשוט