אביגדור ליברמן מציג עצמו זה שנים כמוביל המאבק למען גיוס שוויוני לכל החייבים בגיוס, ובראשם החרדים. פעמיים בשנה החולפת הוא נימק את החלטתו לסכל הרכבת ממשלה בסירוב להתפשר על חוק הגיוס שגיבש. בשעה שהסקרים חוזים שוויון בין הגושים, נדמה שסוגיית גיוס החרדים ועמדתו הפומבית הנוקשה בנושא יעמדו במוקד תשומת הלב גם בבחירות בחודש הבא ובימים שאחריהן.
את התדמית הזאת מקפיד ליברמן לחזק בהתבטאויות תכופות ברשתות החברתיות נגד חרדים שאינם מתגייסים, ונגד ארגונים ופוליטיקאים המייצגים אותם. אתמול, למשל, כתב בטוויטר על חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה כי הוא "מנסה לחפות על המשתמטים ועל מסחטת הכסף של המפלגות החרדיות מתקציב המדינה על חשבון מערכת הבריאות, הזוגות הצעירים והחיילים". בתחילת השבוע שעבר כתב: "ראיתי עכשיו את ההתפרעות של החרדים מהפלג הירושלמי בכניסה לירושלים. בקואליציה הבאה נדאג שתקציבים יגיעו לבריאות ולחיילים ולא לישיבות ולאברכים".
אולם תחקיר "הארץ" מגלה כי מאחורי ההצהרות הלוחמניות היתה כהונתו של ליברמן כשר הביטחון, בשנים 2016–2018, מעין "תור זהב" של חרדים מקושרים שלא היו מעוניינים ללבוש מדים. ממסמכים ומעדויות עולה כי מאז מונה יו"ר ישראל ביתנו לתפקיד זכו לשכות הח"כים החרדים לדלת פתוחה ולערוץ ישיר למשרד בקומה ה–14 בקריה בתל אביב, וכך זכו מאות צעירים חרדים — בהם בנים של פוליטיקאים, אדמו"רים ודמויות מוכרות אחרות — לפטורים והקלות לאחר התערבות לשכת השר.
הפניות הגיעו מכל הזרמים, כפי שאפשר להסיק מרשימת חברי הכנסת שלשכותיהם היו עמו בקשר מתמשך: שר הבריאות יעקב ליצמן (חסידים), יו"ר ועדת הכספים משה גפני (ליטאים), חבר הכנסת יואב בן צור מש"ס (ספרדים) - וגם אורי מקלב. זו לא היתה הסתירה היחידה בין הצהרות למעשים: באותה תקופה זכו מאות מאנשי הפלג הירושלמי לפטור גורף מגיוס, וניתנה שורת הקלות בפיקוח על מערך הדחיות של תלמידי הישיבות. יותר משנה לאחר שהתפטר מהתפקיד, לשכת ליברמן מכחישה בתוקף את הטענות. מהלשכה נמסר: "שר הביטחון לשעבר מעולם לא התערב בשום מקרה הנוגע לפטור מגיוס, אפילו לא ברמיזה. פניות מהמגזר החרדי בענייני גיוס, כמו פניות משאר הציבור, מטופלות ללא התערבות ובהתאם להחלטות הדרגים המקצועיים".
שחקן המפתח בפעילות הזאת היה אבי אבוחצירא, יועצו של ליברמן לענייני חרדים ואיש אמונו הוותיק. אליו התנקזו הבקשות השונות של האישים החרדים, והוא פעל באופן כמעט יום־יומי להשגת הפטורים. מקורות ששוחחו עם "הארץ" הציגו תמונה שממנה עולה כי בעת כהונת ליברמן העבירה כל אחת מלשכות חברי הכנסת עשרות רבות של פניות, ואת מרביתן הצליח אבוחצירא לפתור. "חברי הכנסת עצמם או עוזריהם בלשכה היו יוצרים קשר עם אבוחצירא באמצעות שיחה ישירה, הודעה או מייל, והוא היה נרתם מיד לנושא", הסביר אדם המעורה בעניין. "זו היתה שגרה, אף אחד לא הסתיר את זה". על פועלו בתקופה האמורה אמר מקור: "כשליברמן היה שר ביטחון היה לחרדים מה שנקרא 'אחות בבית המלך'", ואחר הוסיף בפשטות: "אבוחצירא היה ממש כמו חלק מהמפלגות החרדיות".
בין השאר סייע אבוחצירא לבן של פוליטיקאי חרדי בכיר ולאדם מוכר בציבור החרדי שהציג לצה"ל מסמכים כוזבים. אחרי התערבות היועץ הוא קיבל פטור משירות מטעמים רפואיים. "התיקים בטיפול אבוחצירא שנחשפתי אליהם היו סבוכים מאוד", אומר מקור מחוץ לצבא שנחשף לנושא בזמן אמת. "מדובר בתיקים שהסיכוי להשיג בהם פטור ללא התערבותו היה אפס". בסביבת אבוחצירא הסבירו כי הוא קיבל אישור לעבוד מול לשכת ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח האדם (תומכ"א) בצה"ל, ושם שלחו אותו לעבוד ישירות מול מפקדת מיטב. אולם מקורות המעורים בפרטים דוחים את הדברים: "אבוחצירא קיבל אישור לפעול ישירות מול מיטב פעם או פעמיים בסך הכל, וגם על כך הוא היה צריך להעביר דיווח מלא לדרגים הגבוהים", אמר אחד מהם, "אם אבוחצירא ישב ימים שלמים במפקדת מיטב בניגוד להנחיות, זו תקלה חמורה".
אדם ששימש בתפקידים בכירים מאוד בצה"ל סיפר כי אמנם לא היה מודע בזמן אמת למעשי אבוחצירא, אך שם לב שהיה פעיל בענייני גיוס חרדים. "הוא הוזהר כמה פעמים לעבוד בצורה מסודרת ובשקיפות", אמר, "בסגל הבכיר היו ערים לדומיננטיות שלו בתחום החרדים, וההנחיות היו שהוא יעבוד רק מול בכירים ולא מול המפקדים למטה. הוא הוזהר על כך כמה פעמים. אבוחצירא לא אמור להתקרב בכלל למפקדת מיטב, ואם עשה זאת זה חריג מאוד".
מהמידע שהגיע ל"הארץ" עולה כי אבוחצירא פעל בנושא זה שלא באישור הצבא, ובעיקר מול דמות אחת: סגן אלוף (כיום אלוף משנה) צחי רביבו, באותה תקופה סגן מפקד מיטב — היחידה הצבאית המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של המיועדים לשירות ביטחון והחיילים בצה"ל. לפי עדויות שונות, היועץ של ליברמן שהה באופן קבוע במפקדת מיטב ושם קידם את הבקשות שבהן טיפל. "ראיתי את אבוחצירא מסתובב אצלנו הרבה בלשכה", אמר עובד לשעבר במפקדה. "הוא היה מטפל פה בכל מיני עניינים. התעסקנו אז בכל כך הרבה סיפורים של חרדים". אדם נוסף ששירת במיטב באותה תקופה הוסיף כי היתה הבנה בצמרת הצבא, שמקורה בלשכת השר, "שלנציגים החרדים יש דלת פתוחה לצה"ל".
לפחות פעם אחת נפגש רביבו גם עם ליברמן. המיקום היה משרד הביטחון בקריה, בחדר לא נכח שום קצין צבא נוסף וחמור מכך — הפגישה נעשתה ללא אישור הממונים על רביבו. "אני לראשונה שומע ממך על פגישה כזו", אמר על כך בכיר לשעבר באגף כוח האדם, "כל מפקד בצבא שרוצה לשבת עם מישהו מהדרג הפוליטי חייב אישור של כל הגורמים מעליו, עד לשכת הרמטכ"ל. רביבו מעולם לא קיבל אישור שכזה". הן רביבו והן יו"ר ישראל ביתנו מכחישים את דבר הפגישה. "לליברמן לא זכור השם צחי רביבו ובמי מדובר", נמסר מלשכתו, "ייתכן שהשתתף באחד מהדיונים הרבים שהתקיימו בלשכת שר הביטחון". עם זאת, עובד לשעבר בלשכתו של רביבו אישר בשיחה עם "הארץ" כי הפגישה התקיימה.
פרמטר נוסף שמראה את היחס המיטיב מלשכת ליברמן בשנים אלה הוא מדד הפטורים הניתנים בהחלטה מיוחדת — כלומר, שלא על בסיס הסיבות הקבועות בצבא, כמו רישום פלילי או בעיות בריאות. נתונים שהגיעו ל"הארץ" מראים כי ב–2016 קיבלו 64 תלמידי ישיבות פטור מסוג זה, ב–2017 הם קיבלו 45 פטורים וב–2018 עלה המספר פי שלושה ל–158. בשנה שעברה, לאחר שליברמן עזב את המשרד, נחתך המספר בכמחצית ל–82.
דובר צה"ל מסר בתגובה: "פגישות בין קציני צה"ל לבין דרג מדיני ויועציו מתנהלות על פי נהלים סדורים בצה"ל ועל פי מדרג אישורים. פגישות מן הסוג הזה עם יועצים של דרג מדיני, ככל שלא אושרו — אינן מקובלות, ואם התקיימו ללא אישור, מדובר בתקלה. צה"ל יבדוק לעומק את הטענות העולות בכתבה, ותוצאות הבחינה יוצגו לרמטכ"ל. הלקחים יילמדו וככל שהדבר יידרש, יינקטו הליכים משמעתיים נגד המעורבים".
אבי אבוחצירא מסר: "כמו אלפי פניות אחרות שהתקבלו בלשכת שר הביטחון אביגדור ליברמן בעת כהונתו — פניות מכל המגזרים במדינת ישראל — גם הפניות בנושא הכתבה טופלו ברצינות והועברו לאנשי המקצוע לבדיקה, כאשר הכל נעשה באישור ובסמכות אנשי המקצוע".
איומים ריקים
לצד ריבוי הפטורים למקורבים חרדים, צה"ל בתקופת ליברמן החליט לפטור מאות מאנשי הפלג הירושלמי הקיצוני באופן גורף — וזאת במקביל לביקורת חוזרת ונשנית של השר נגד הפגנות הפלג. בפברואר 2017, למשל, הודיע לאחר אחת ההפגנות: "עצם קיום ההפגנות הללו שמתריסות נגד הגיוס לצה"ל ובאות לקעקע את סמכותה של המדינה היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. נפעל במסגרת האפשרויות העומדות בפנינו במשרד הביטחון כדי שאלו שלוקחים חלק בהסתה המתמשכת נגד צה"ל לא יזכו לשום הקלה, הטבה או שיתוף פעולה כלשהו". אבל לדברי מקורות בפלג הירושלמי, עריקים וצעירים נוספים שלא התייצבו להצהיר על לימודיהם בישיבה קיבלו לתיבת הדואר שלהם פטור מהצבא ללא כל הסבר. בכיר לשעבר בצה"ל אישר את הדברים: "ההחלטה הזו היתה מקצועית ללא קשר ללשכת השר. ליברמן דווקא התנגד למהלך, אבל אנחנו החלטנו לייבש את בריכת העריקים". עם זאת, גם אם יו"ר ישראל ביתנו לא תמך בפטורים, בסופו של דבר ניתנו מאות היתרים בכהונתו. לדברי הבכיר, היו גם עריקים שאינם חרדים שקיבלו פטור דומה, "אבל לחרדים נתנו הקלות".
לדברי מקור אחר המעורה בפרטים, אבוחצירא ולשכת ליברמן ידעו על ההחלטה ואף השתמשו בה. "היו להם טבלאות עם שמות של אנשים מהפלג הירושלמי", אמר, "אבוחצירא ביקש מהחרדים להרגיע את העניינים ולא להבעיר את השטח, כשהוא מסביר שיש להם רשימות והם יקבלו פטור".
בשנים אלו יישם הצבא הקלות רבות במערך דחיית הגיוסים של תלמידי הישיבות. מעמד הצו הראשון השתנה למענם, ובמקום שיגיעו ללשכות הגיוס — נציגי הצבא החלו להגיע לימים מרוכזים בערים החרדיות שבהם התלמידים מגישים את הבקשות לדחייה. בהמשך כל ישיבה מגישה במרוכז את מסמכי הדחייה הסופיים של תלמידיה, בתיאום עם ועד הישיבות.
מסמך שהגיע לידי "הארץ" מעלה כי בתחילת 2018 העניק הצבא עוד כמה הקלות: מאחר שתלמידי הישיבות אינם מתגייסים חלות עליהם הגבלות שונות, העיקריות שבהן הן איסור יציאה לחו"ל לתקופה העולה על 60 יום ואיסור עבודה. בסיכום פגישה בין מפקד מיטב ליו"ר ועד הישיבות, הרב חיים אהרן קאופמן, הועברו הנחיות חדשות למדור בני הישיבות שבהן נקבע כי מלבד הימים המותרים ליציאה לחו"ל תינתן אפשרות ליציאה לחתונה על פי המלצת רב, מה שמעניק פתח לשהות נרחבת בחו"ל. עוד נקבע כי מעמדו של תלמיד ישיבה שנתפס עובד לא יישלל ויינתנו לו שלושה חודשי ניסיון.
"המדיניות המוצהרת של השר היתה 180 מעלות הפוך", אמר הבכיר בצה"ל, "ברטוריקה היתה הסלמה מאוד גדולה של 'בוא נגייס ונביא כמה שיותר, לא נתפשר'. גם הגישה המוצהרת מול הפלג הירושלמי היתה לנקוט יד קשה. ובכלל, מדיניות כוח האדם היא לעשות כל מאמץ ולהגדיל את היקף המשרתים מכל המגזרים".
על מדיניותו של ליברמן בפועל הוסיף בכיר לשעבר באגף כוח האדם: "ההנחיה ורוח הדברים שקיבלנו מהלשכה שלו היו שעם אלו שמשתפים פעולה אנחנו עובדים ובאים לקראתם, ועם אלו שמתנגדים אנחנו פועלים ביד קשה". עם החרדים שיתוף הפעולה אכן היה הדוק, אך גם אנשי הפלג הירושלמי שמתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הצבא קיבלו הקלות.
בתחומים שאינם קשורים לגיוס, שיתוף הפעולה ההדוק בין ליברמן לחרדים גלוי יותר, ובשנים האחרונות הוא התמקד במאבק על ראשות העיר ירושלים. ליברמן ביקש לקדם את מקורבו משה ליאון לראשות העיר ולא בחל באמצעים. לפני הבחירות ב–2013 הוא אף נפגש עם מנהיג הפלג הירושלמי באותה תקופה, הרב שמואל אוירבך, בניסיון לשכנע אותו למנוע ריצת מתמודד חרדי מטעמו. בתיעוד בחדשות 12 נראה ליברמן, כשכיפה לראשו, מסביר לרב כיצד הוא תומך בביטול מצעד הגאווה. לצדו ישב אבי אבוחצירא, שבשלב מסוים ביקש מהנוכחים שלא לתעד את הפגישה.
במערכת הבחירות האחרונה הצליח ליברמן והכתיר את ליאון לראשות העיר ירושלים, כשברקע שיתוף פעולה מלא של המפלגות החרדיות. לפי פרסומים ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום", ליאון ויו"ר ש"ס אריה דרעי אמרו כי בתמורה לשיתוף הפעולה הבטיח ליברמן לקדם חוק גיוס מרוכך שיהיה "מקובל על כל החרדים". לאחר הפרסומים הכחיש ליברמן את הדברים, אך כמה מקורות אמרו ל"הארץ" כי ליברמן אכן הבטיח זאת. גם במקרה זה היה אבוחצירא הרוח החיה מאחורי המגעים, והוא נפגש כמה פעמים עם הרב ברוך סולובייצ'יק מירושלים — האחראי מטעם הציבור הליטאי לענייני הגיוס — כדי לדון בחוק. סולובייצ'יק הבהיר למועמד החרדי לראשות העיר, יוסי דייטש, כי אין באפשרותו להורות על תמיכה בו מאחר שהתמיכה במשה ליאון משיגה חוק גיוס סביר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.