ואכן הם כמוני כמוכם

מאת יהודי פשוט

הכתיבה לבלוג חרדי היא משימה לא פשוטה ומהעשיות היותר המביכות. שהרי מונה מספר הכניסות לאתר לא משקר, ואתה יודע שכך וכך עשרות אלפים טרחו ונכנסו ופשיטא שאלפים רבים מקרבם ראו וקראו את המאמר אשר כתבתי, וחלקם בוודאי יודעים מי הוא האיש שמאחורי שם העט, אבל מלבד איזה חברים יחידים בודדים, איש לא יתקשר לומר לך את אשר יש לו לומר בנושא שכתבת, שהרי הכניסה לאינטרנט או אפילו האופציה לכך נאסרה באיסור חמור בחתימת הרבנים, וכי מי רוצה לשים עצמו שייגעץ.. ואם תקשה שהרי מוכח בעליל שרוב החרדים המבוגרים כמו כל הצעירים האינטליגנטים נכנסים, קושיה של הבל היא זאת, שבעולמנו להיות עושים בפרטי את אשר חפצים לעשות זה דבר אחד, ולהודות במעשה הוא סיפור שונה לגמרי. והאנשים אומרים לעצמם, גם אם ייחשב לי הדבר לעוון מוטב לי שאפול ביד ה׳ שלא יעניש בנים על אבות, אבל בידם של מחפשי העוונות הצבועים הלהוטים לאיים ולהתעלל במשפחות ובילדים שבמוסדות בל אפולה.. אז נוצר מצב גרוטסקי שאתה כותב שוב ושוב לתוך הדממה, ואתה חייב להיות מעט משוגע לדבר על מנת להמשיך ולהמשיך ולהתאמץ לכתוב טוב.. הקדמתי כל זאת לומר שהיום קרה לי מה שלא קרה לי עד עכשיו, פתאום כמה וכמה יהודים איתרו את מספר הטלפון שלי לומר לי יישר כחך שנתת על לבך את עניינים של בשר מבשרנו מסכנים שומרי תו״מ החיים בעוני והזנחה במסגרת לוחצת ובעייתית מאוד שעוד טרם ניתנה הדעת עליהם מה יהיה באחריתם.. אבל את הרושם החזק מכולם השאיר עלי יהודי תלמיד חכם שוע ונכבד שהתקשר נרגש מאמריקה ושאל בלי הרבה הקדמות: תכלית.. נו.. רבי.. וואס טוהט מען טאקע מיט דיע אידן?! אותו אדם חשוב התאכזב ממני, כי הוא מאנשי המעשה וציפה שאשיב לו במשנה סדורה של רעיונות מעשיים, אבל אני לא הייתי מוכן לשאלה, והגדתי לו את האמת שמבחינתי אם פעלתי שאיש כערכו יתקשר וישאל את השאלה הזאת כדרך שנשאלה, הרי שהישגתי יותר ממה שהיעזתי לקוות שאשיג בשלב זה. כי כתבתי מתוך הרחמנות היהודית שבי ובכח האמונה הפנימית שאם נזכה ונצליח לעורר מגמה מחשבתית חיובית כלפי אותם משפחות שקופות שהתרגלנו לפטור כברלנדיסטים מוקצים מחמת מיאוס. האפקט עלול להיות כמו טלטלת רוח קטנה על פני המים השוקטים בלב ימים, אשר תיצור תהליך מתחת לפני המים שתיצור שרשרת של טלטלות משנה שיהיו לגלי ענק. על כן אמרתי שלמרות שאני חי כהיום מחוצה לארה״ק וחסר את הכלים ללמוד את הנושא מבחינת הפרטים והאפשרויות המעשיות, וגם לא להוסיף הרבה מעבר למה שהעליתי במאמרי הקודם, חובתי האנושית והיהודית היא לשוב ולהפוך בנושא עד שהרב העורך יאמר לי די. אבל הנה תוך כדי כתיבה נזכרתי במעשה שהיה, ואת חטאי אני מזכיר לפניכם היום שאני עני הייתי אולי התעמולן הראשון של הרב ברלנד. ומעשה שהיה עוד בימים שהאיש ברלנד היה כמין ציפור דינוזאור רושף ומוזר להחריד שנחת לא מכבר על הברסלבים של בני-ברק, שכפי שהזכרתי במאמרי הקודם יש להם לחסידים האלה היסטוריה של דורות שהתחכמו על תבונות האנוש המקובלות והעריצו וקיבלו את השראתם מאנשים מוזרים ונשמות חולות בחולי ה מאניה הפולחנית ו Repetitive Obsession שנקראו אצלם בחרדת קדש ״די עובדים״.. אבל גם להם היה הציפור הזה משהו גדול מוזר ורועש מכדי שיוכלו להסתגל אליו באחת. והדבר היה בשבת חנוכה של תשכ״ו במירון שברלנד אנס כדרכו בקודש את האווירה וגזל את תשומת לב האורחים, והחסידים מירושלים רטנו כנגד הרעש שעשה בהוויותיו וגעיות תפילתו הגרוטסקית. ואני עבדכם עוד בחור צעיר הומה השטוף בתעלולים ומעשי קונדס, נטפלתי לרבי פייבל לבל ע״ה שהיה ברסלבי מושרש מהדור השני, יהודי בר אוריין ואף איש מעולם המעשה, אבל בעל דמיון לוהט ופורה, ולחשתי לו בסודי סודות שברלנד המוזר הזה, הוא חידוש מופלא של גאון בכל התורה כולה שכל רז לא אניס ליה ובוודאי שהוא ירומם את קרן ברסלב בכל העולם כולו.. וזה היה כבר די לאיש הזה שהוא מיד נטפל לו לאורך כל השבת, ואכן שמע ממנו וראה בו כדרכם של בעלי הדמיונות דברים מופלאים מכל מופלא שלא שמעתם אוזן מעולם, והיה רץ אחריו כתלמיד אחר רבו והרושם היה חזק ומוחץ, כי אם רבי פייבל לבל הלמדן איש העולם הרחב מתבטל בפני מאן דהוא אז בוודאי שישנם דברים בגו.. והנה כחמישים שנה לאחר המעשה שוחחתי כמה פעמים עם בנו של רבי פייבל שהלך מכבר לעולמו והאיש סוחר ממולך וחשדן שאביו אכן סיפר לו שאני הייתי זה שפקח את עיניו לגדולתו של רבי לייזר, וזה עוד התעקש והתווכח עמדי על הערצתו העיקשת לאיש אף אחרי שסרחונו של זה היה כבר נודף עד קצות תבל.. וערך הסיפור הקטן שסיפרתי הוא לומר לכם רבותי עד כמה שקל הדבר לטעת אמונות שטות באנשים וכמעט ובלתי אפשרי לעקרם. אבל מסוכנותו של הרב ברלנד איננה בשיעבודם הקיצוני של אנשים להאמין ׳במעמדו הרוחני׳ כי לא חסרו בקרבנו החרדים אדמו״רים גדיילים ומקובלים שכאלה, אלא ברוע אוטם לבבו של הברנש כלפי המלאי האנושי שכבש תחת ידיו. שהרי גם אדון לעבדי עולם יראה בהם את רכושו מקנת כספו, וישמור עליהם ויטפח אותם למיטבם באהבה ככל דבר השייך לו, אבל אוי לו לעבד שנפל לאדון מטורף. ואתם יהודים לכו והביטו איך הם נראים, לבושים מתהלכים וחיים קרבנות ברלנד צללי השובו בנים העלובים וקחו מוסר.. ראיתי את הקליפ מהעניים שבאו לעשות את השבת ליד הרב הקדוש בקור וברוח תחת חומות כלאו וליבי בכה בי, הרי האיש המטורף חסר הלב רואה בהם סתם בהמות אדם סמרטוטיים הנעדרים כל תבונה וערך. ומה לא יעשו אלה המסכנים המאמינים בו בשבילו.. אבל ידידי היקרים אנא זכרו והזכירו, שזה לא אלה או הם אלא חולשתה של תבונת האדם..