מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערש"ק פר' ויגש תש"פ
לידידי ומכרי קוראי הגליון הי"ו
השבוע מסיימים עם ישראל את המחזור הי"ג של לימוד הדף היומי וחוגגים בר מצוה של הלימוד הקדוש הזה
ובעזהי"ת נרחיב על כך בשבוע הבעל"ט
ואצטט כאן מה שכתבתי בשלהי הגליון הנוכחי מעשה מופלא מהשגחה פרטית שאירע לי בשבוע שעבר
ביום
שישי שעבר כ"ב כסלו הגעתי לביהכנ"ס בו אני רגיל להתפלל בכל יום, אך עקב כך
שהנץ החמה יוצא בדיוק במנין הקודם, העדפתי להתפלל עם אותו מנין קודם
ולזכות להבטחות שהבטיחו חז"ל למתפלל כותיקין עם הנץ החמה
בזוית
עיני הבחנתי במהומה שעומדת להיווצר, כי ליד העמוד נעמד בחור שבד"כ אינו
מתפלל באותו מנין רק מפעם לפעם 'נופל' לשם כשמתחשק לו העמוד, דא עקא,
שבאותו בוקר גם הגיע להתפלל באותו מנין יהודי מבוגר שאינו אוהב ש'חוטפים'
את חזרת הש"ץ ולא נותנים מספיק רווח בין הברכות לענות אמן כראוי, והיהודי
מיד החל לעורר מהומה שהבחור אינו עומד בקריטריונים שלו וכל מי שמכיר קצת את
הנפשות הפועלות הבין מיד שפה עומד להתרחש 'קצר'. קארטשלאס בלע"ז.
ידידי
הרב י.ר. שעמד קרוב לעמוד והוא משתדל לקחת אחריות על המנין הנ"ל, מצא
פתרון קל ומבלי לשאול אותי, ניגש לבחור ואמר לו: 'הרב קלצקין יש לו יארצייט
היום', והחווה לו באצבעו עלי, הבחור מיד הסתובב אלי והתנצל ופינה את מקומו
מן העמוד.
הסיטואציה
הביכה אותי, מצד אחד ממש לא התחשק לי באותו בוקר לגשת לעמוד, אך מאידך
רציתי להשקיט את המחלוקת בטרם תפרוץ, ועאכו"כ שלא רציתי שהבחור יתבייש,
שהרי אם אומר לו שאין לי שום יארצייט יסיק מכך שמביימים סיפור של יארצייט,
העיקר לסלק אותו מהעמוד, ולכן נאלצתי להתנדב לקבל את ההצעה, רק שאמרתי לו
שקשה לי לגשת מההתחלה, ושיעשה לי 'טובה' ויתפלל עד שמו"ע ואני אגש לחזרת
הש"ץ,
כאשר
ניגשתי לעמוד לחזרת הש"ץ, אני רואה את הגליון 'מעדני הפרשה' והבחנתי
בתאריך 'שב"ק פר וישב כ"ג כסלו', משמע שהיום, ערש"ק הוא 'כ"ב כסלו' ומול
עיני באה דמותה של אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה לאביה הקדוש הרב אברהם ב"ר
אליעזר ברגמן הי"ד שנהרג ע"י ישמעאלי בדיוק לפני 80 שנה, כ"ב כסלו ת"ש,
וכיון שלא היו לו בנים כי אם בת אחת, הרי שכל עוד אבינו ז"ל היה חי היה הוא
שומר את היארצייט והיינו לומדים בצוותא משניות ועושים נחת לאמנו ע"ה, ומאז
פטירת אבי ז"ל אנו משתדלים מדי שנה לשמור את היארצייט של אותו גאון וצדיק
שקראתי עליו בבטאון 'קול ישראל' מאותם הימים, שהרב שמואל לעווי כתב עליו
דברי הספד, וסיפר כי המנוח היה עומד בתוך חנותו ועוסק בתורה, ולא הבחין כלל
בלקוחות הנכנסים והיה צריך לכחכח בגרונו כדי להעיר את תשומת לבו וגם אז
בקושי הוציא ראשו מן הספר שעסק בו ביגיעה.
כמובן שהדלקתי נר ואמרתי לע"נ ואמרתי כל הקדישים וכו', ונוכחתי בחוש איך שום דבר אינו קורה במקרה והכל בהשגחה פרטית.
ולימוד
נוסף יש ללמוד מכך, בוא וראה תועלתה של קדיש ואיש"ר לטובת הנשמה, שאפילו
80 שנה אחר הפטירה, למרות שנפטר מות קדושים עדיין מסבבים משמים להוסיף עוד
כמה קדישים ואמן יש"ר לטובת נשמתו, בגן עדן מנוחתו. זכותו י"ע ותהא נשמתו
צרורה בצרור החיים
נ.ב.
אחי הרב דוד מוציא כבר במשך חודשים מספר, גליון של סיפורי השגחה פרטית,
השבוע לראשונה זה גם מתורגם לאנגלית, אני מצרף בזאת את הקובץ באופן חד פעמי
כדי שמי שרוצה לטעום ולהצטרף הרי הוא לפניו
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.