כשנתבונן בפרשות האלו, פרשות השעבוד והגאולה שבהם נמצא הזמן המיוחד לתיקון מידת היסוד, נקשה בדעתינו, מדוע עם ישראל היו צריכים לרדת למט׳ שערי טומאה, למקום הקשה והנמוך ביותר בעולם ומשם ברגע האחרון, לפני שנפלו לנון שערי טומאה, מקום שלעולם אי אפשר לצאת משם, הקב״ה ברחמים רבים מושיע וגואל את עם ישראל.
אם כן חובה עלינו להבין, על מה ולמה היינו צריכים לרדת למט׳ שערי טומאה, לא היה אפשר לעבור את הגלות ואת הקשיים בלי ליפול למט׳ שערי טומאה ?
אלא אפשר לבאר ולהסביר יסוד גדול. רבנו הבן איש חי מספר סיפור, ודרשו את הסיפור הזה על רבנו הבן איש חי.
רב צדיק וקדוש ובעל מעלות, שעלילה קשה העלילו עליו אנשי בליעל, נלקח לבית האסורים. ושם אותו צדיק הצטער צער גדול, וכאשר יצא מבית האסורים, המשיך להצטער צער גדול בנפשו על מה ולמה הגיע למקום המר והקשה הזה?!
ובלילה ראה מחזה מן השמים, שבמקום שהיה בבית האסורים, היו שלושים אלף נשמות ואם לא היה יורד להוציאם ולהביאם משם, לא היה להם תיקון. ורק הוא היה חייב לעבור ולרדת למקום הקשה הזה, להציל ולהעלות הנשמות האלו.
וכך בני ישראל, היו בארץ מצרים בגלות קשה ומרה וצריכים לדעת שגם במקומות הנמוכים ביותר בעולם ובדברים הקשים ביותר בעולם, טמונים ונמצאים דברים עמוקים, שצריך להרים אותם ולתקן אותם.
והנה חלק מהתיקון של עם ישראל בארץ מצרים היה להגיע למקום הנמוך ביותר בעולם, למט׳ שערי טומאה ושם לתקן דברים שרק שם, כשהם נמצאים בשפל הקשה ביותר וכך כנגד המט׳ שערים, בכוחו של משה רבנו, עלו שלב אחרי שלב, דרגה אחרי דרגה, עד שהגיעו למעלה הרמה, לקבל את התורה הקדושה ולהגיע לדרגה שראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה מרכבה.
וכל זה עדין בלי התורה הקדושה, מט׳ שערים בכח משה השגנו, ועלינו מהנפילה של כלל עם ישראל במדבר, להרים מהשפל הגדול הזה, דברים נשגבים.
במקומות נמוכים נמצאים דברים קדושים, כך את ספר דברים מצאנו ביום ז׳ באדר, במקום השפל והקשה בעולם, לעשות בו את השמוש הנכון והראוי, שדורות רבות משה רבנו ציפה לדור הזה, שנעמוד ונקיים את הצווי של ״זכרו תורת משה עבדי״ ולהשיג את שער הנון, שזה שער הגבוה ביותר, הוא בכח התורה הקדושה. ללמוד את התורה ביושר, בתמימות ושהתורה תשלים את המט׳ שערים ותביא אותם לשלמות גמורה בנפש של האדם.
הימים ימים מרוממים ונשגבים, הקב״ה פותח בימים אלו את כל ענין השעבוד בארץ מצרים, הדין ודברים בין משה לבין הקב״ה, בין משה לבין פרעה, בין משה לבין בני ישראל. ואלו ימים שגם בנפש של האדם נפתחות הרבה שאלות עמוקות, מגלגולים קודמים, ודברים שהאדם צריך לאטום ולסגור. ודבר שלא נסגר הוא פתוח, ומפריע. וגם אם באים ימים שמחים, ימים של התעלות והתרוממות, אבל ישנם בנפש דברים פתוחים, הם מפריעים להגיע לשלמות ולשמחה אמיתית.
כל אדם צריך להגיע לשלמות אמיתית ולסגור את הפתחים בנפש. בדורות קדם ובזמן שהאדם לא מתקן הרבה, מביא את העולם למבחנים נוספים. אדם לא יכול להכנס לפינה ולהסתתר בה, כי מתי שעובר בין השיטים ומסתתר במקום מסוים בחייו או שהעולם מגדיש את הסאה, הקב״ה מביא את העולם למשברים והתמודדויות חדשות, ודעתינו עמוקה שנים, שהעולם הולך בירידה גמורה, ונמצא בתוך משבר מתמשך. והמשבר הזה נמתח ומתרחב על פי מעשי הדור.
וכך רואים בחוש, כל יום עוד ירידה ועוד ירידה.
אנו מבקשים מעומק הלב, מכל בני קהילתינו, להדבק חזק בדרך, ושדרך הישיבה יהיה המהות של החיים.
אנחנו יודעים שעומדים בפני משברים כללים עצומים, ולא צריך להיות נביא, ולא בן נביא, כל מי שלמד את ההיסטוריה של העולם, וכל מי שלמד את התנ״ך, יודע איך הקב״ה מנהיג את העולם.
העולם מונהג בכללים פשוטים וברורים, כל השאלה מתי ואיך. ובנתיים רואים איך הקב״ה מנהיג את עולמו בחכמה עצומה וחס על תינוקות של בית רבן דלא חטאו, ועל יסודות תמימים של יהודים שהולכים בתמימות עם התורה.
אנו יודעים בידיעה שיש סערה גדולה בים המשמשת ובאה. או שבתפילה ובמעשים טובים תלך לחופים נדחים ולא תגרום נזק או שתבוא לעולם שחיים בו. והכח להינצל הוא הדבקות בהקב״ה ואין זה דברי נבואה, אלו דברי ה׳ משברון הלב, מראיה והבנה של דרכי ה׳.
יש דברים כשעם ישראל והעולם נגע בהם, מיד הקב״ה זעזע את העולם, ורק הדבקות בדרך שהולכים בה היא אור גדול, שבה ישכון האור. בבקשה צדיקים להתחזק ולחזק ולגדל האור, מיום ליום ובע״ה ובא לציון גואל.
יאשיהו יוסף.
אם כן חובה עלינו להבין, על מה ולמה היינו צריכים לרדת למט׳ שערי טומאה, לא היה אפשר לעבור את הגלות ואת הקשיים בלי ליפול למט׳ שערי טומאה ?
אלא אפשר לבאר ולהסביר יסוד גדול. רבנו הבן איש חי מספר סיפור, ודרשו את הסיפור הזה על רבנו הבן איש חי.
רב צדיק וקדוש ובעל מעלות, שעלילה קשה העלילו עליו אנשי בליעל, נלקח לבית האסורים. ושם אותו צדיק הצטער צער גדול, וכאשר יצא מבית האסורים, המשיך להצטער צער גדול בנפשו על מה ולמה הגיע למקום המר והקשה הזה?!
ובלילה ראה מחזה מן השמים, שבמקום שהיה בבית האסורים, היו שלושים אלף נשמות ואם לא היה יורד להוציאם ולהביאם משם, לא היה להם תיקון. ורק הוא היה חייב לעבור ולרדת למקום הקשה הזה, להציל ולהעלות הנשמות האלו.
וכך בני ישראל, היו בארץ מצרים בגלות קשה ומרה וצריכים לדעת שגם במקומות הנמוכים ביותר בעולם ובדברים הקשים ביותר בעולם, טמונים ונמצאים דברים עמוקים, שצריך להרים אותם ולתקן אותם.
והנה חלק מהתיקון של עם ישראל בארץ מצרים היה להגיע למקום הנמוך ביותר בעולם, למט׳ שערי טומאה ושם לתקן דברים שרק שם, כשהם נמצאים בשפל הקשה ביותר וכך כנגד המט׳ שערים, בכוחו של משה רבנו, עלו שלב אחרי שלב, דרגה אחרי דרגה, עד שהגיעו למעלה הרמה, לקבל את התורה הקדושה ולהגיע לדרגה שראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה מרכבה.
וכל זה עדין בלי התורה הקדושה, מט׳ שערים בכח משה השגנו, ועלינו מהנפילה של כלל עם ישראל במדבר, להרים מהשפל הגדול הזה, דברים נשגבים.
במקומות נמוכים נמצאים דברים קדושים, כך את ספר דברים מצאנו ביום ז׳ באדר, במקום השפל והקשה בעולם, לעשות בו את השמוש הנכון והראוי, שדורות רבות משה רבנו ציפה לדור הזה, שנעמוד ונקיים את הצווי של ״זכרו תורת משה עבדי״ ולהשיג את שער הנון, שזה שער הגבוה ביותר, הוא בכח התורה הקדושה. ללמוד את התורה ביושר, בתמימות ושהתורה תשלים את המט׳ שערים ותביא אותם לשלמות גמורה בנפש של האדם.
הימים ימים מרוממים ונשגבים, הקב״ה פותח בימים אלו את כל ענין השעבוד בארץ מצרים, הדין ודברים בין משה לבין הקב״ה, בין משה לבין פרעה, בין משה לבין בני ישראל. ואלו ימים שגם בנפש של האדם נפתחות הרבה שאלות עמוקות, מגלגולים קודמים, ודברים שהאדם צריך לאטום ולסגור. ודבר שלא נסגר הוא פתוח, ומפריע. וגם אם באים ימים שמחים, ימים של התעלות והתרוממות, אבל ישנם בנפש דברים פתוחים, הם מפריעים להגיע לשלמות ולשמחה אמיתית.
כל אדם צריך להגיע לשלמות אמיתית ולסגור את הפתחים בנפש. בדורות קדם ובזמן שהאדם לא מתקן הרבה, מביא את העולם למבחנים נוספים. אדם לא יכול להכנס לפינה ולהסתתר בה, כי מתי שעובר בין השיטים ומסתתר במקום מסוים בחייו או שהעולם מגדיש את הסאה, הקב״ה מביא את העולם למשברים והתמודדויות חדשות, ודעתינו עמוקה שנים, שהעולם הולך בירידה גמורה, ונמצא בתוך משבר מתמשך. והמשבר הזה נמתח ומתרחב על פי מעשי הדור.
וכך רואים בחוש, כל יום עוד ירידה ועוד ירידה.
אנו מבקשים מעומק הלב, מכל בני קהילתינו, להדבק חזק בדרך, ושדרך הישיבה יהיה המהות של החיים.
אנחנו יודעים שעומדים בפני משברים כללים עצומים, ולא צריך להיות נביא, ולא בן נביא, כל מי שלמד את ההיסטוריה של העולם, וכל מי שלמד את התנ״ך, יודע איך הקב״ה מנהיג את העולם.
העולם מונהג בכללים פשוטים וברורים, כל השאלה מתי ואיך. ובנתיים רואים איך הקב״ה מנהיג את עולמו בחכמה עצומה וחס על תינוקות של בית רבן דלא חטאו, ועל יסודות תמימים של יהודים שהולכים בתמימות עם התורה.
אנו יודעים בידיעה שיש סערה גדולה בים המשמשת ובאה. או שבתפילה ובמעשים טובים תלך לחופים נדחים ולא תגרום נזק או שתבוא לעולם שחיים בו. והכח להינצל הוא הדבקות בהקב״ה ואין זה דברי נבואה, אלו דברי ה׳ משברון הלב, מראיה והבנה של דרכי ה׳.
יש דברים כשעם ישראל והעולם נגע בהם, מיד הקב״ה זעזע את העולם, ורק הדבקות בדרך שהולכים בה היא אור גדול, שבה ישכון האור. בבקשה צדיקים להתחזק ולחזק ולגדל האור, מיום ליום ובע״ה ובא לציון גואל.
יאשיהו יוסף.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.