הסוטים החרדים והמעשים המחרידים

זה כואב מאוד, לא רציתי להאמין שכל כך הרבה מתמודדים עם הבעיה הזו, ידענו תמיד שהיא קיימת, אני נאבק בה עשרות שנים במיוחד באותן שנים שאמצעי התקשורת היו אחרים ובקושי הצלחת להגיע להמונים, ואם כבר אז רק לכמה אלפים. היום כאשר התקשורת פתוחה ולכל העולם בו זמנית התמונה מחרידה מגלים כי מדובר במספרים מחרידים ממש, זו לא עוד בעיה של מספר, הציבור גדל ממילא גם המספרים גדלו, האחוזים הם אלו שגדלו, וכאן מתעוררות הרבה שאלות, האם משהו חולה בחינוך החרדי בדרך ובסדר החיים שגורם לכך, איך זה שזה קפץ וחדר ומרחיק כל כך

כמעט ולא עוברים יומיים או שלשה מבלי שלא יהיה דיווח על חרדי שנעצר. ב"ה היום עוצרים אותם לא עוד כמו בעבר שהשתיקו, גם היום עדיין משתיקים בהרבה קהילות, אבל קיימת גם פתיחות לדיווח והנושא עולה על סדר היום. קורה עוד משהו, היום מדברים גם על מה שקרה בישיבה כאשר היו בחורים ותלויים בחסדי הראש ישיבה והמשגיח ולא חיפשו צרות ולכן שתקו, היום כאשר זה קורה עדיין ישנם מי ששותקים מחשש שהם ישלמו את המחיר ככה שגם סבלו וגם יסולקו מן הישיבה ויתלכלכו, מעדיפים לשתוק מתוך חשבון שהסוטים חזקים יותר בישיבה ואצל ראש הישיבה וככה אצל האדמורי"ם. המציאות היא שרוב ההשתקות באות מכך שהסוטים מצליחים להפעיל את החזקים שלוקחים כאילו על עצמם את הטיפול

מסכים אני עם המחנכים המורים והרמי"ם כי אין זו מלאכה קלה יותר. בעבר יכולת לחבק תלמיד היום אתה חושש לנגוע בו אתה מתרחק מה שיותר מחשש שמא תשלם מחיר על כך, היום אינך יודע בידי מי תיפול שלא יפליל אותך, אבל מאידך ישנם מי שמנצלים את כוחם ופוגעים פיזית בתלמידים בצורה הכי שפלה. שומעים אנו ממקורות ראשונים מן הנפגעים מה הם עברו בישיבות ובמוסדות החינוך, והשאלה היא האם מותר עוד לשתוק או שחייבים לקרא למלחמה על הממונים על מי שתפקידם לטפל ולא עושים וכוונתי לראשי ישיבות ואדמורי"ם המשתיקים פרשיות כאלו בשל החשש שהם או מוסדותיהם יפגעו מכך

אספר לכם, שפרשת לייפר מאוסטרליה החלה בבני ברק, ואם כאן לא היו משתיקים אלא מטפלים מיד לא היינו מגיעים להסתבכות הזו, לא רק היא, עוד הרבה אחרים ואחרות המשיכו במעשיהם אך ורק מפני ששתקו כאשר אסור היה לשתוק. מי שנגוע בפדופיליה הוא לא יכול לרפאות את עצמו הוא זקוק לטיפול ואת זה הוא לא מקבל אם משתיקים את המעשים הללו

הגילויים האחרונים ממה שעשו לילדים זה רק קצה הקרחון של הבעיה, היא קיימת בהרבה מאוד מוסדות חינוך, גם היכן שזה לא עם הרמי"ם או המשגיחים או מי מן העובדים, הקשר בין בחורים מתחזק פיזית וזה חייב להדאיג מאוד. גם אלו שהציבו מצלמות בחדרי הפנימיה לא מצליחים להתגבר על הבעיה מפני שהם מוצאים מקומות אחרים היכן לעשות זאת. מערכת החינוך כולה זקוקה לדיון רציני וגישה אולי שונה בכמה תחומים היכן שיוכלו למנוע את הנטיות הללו שנוצרות מן המסגרת ולאו דוקא מן הטבע. איני מקבל שנולדים עם זה, אצל החלק הגדול זה נובע מן המסגרת שבו גדלו והוביל לדברים האלו. ישנם רגישים יותר וישנם מי שפחות, ולכן הזהירות כאן חייבת להיות גדולה ועושה רושם שהנושא כלל לא מעניין את המחנכים בישיבות הם מעדיפים לעסוק בדברים אחרים

הנושא הזה חייב להיות בטיפול כמו כל מחלה אחרת, ולתפוס אותה בזמן ולא לתת לה להתפתח עד לגיל שכבר קשה לשנות ולאחר שנפגעים כל כך הרבה. אם בגיל צעיר יבחינו בנטיה של הבחור או הבחורה יידעו לטפל בה נכון וככה יצילו אלפים. לסוטים יש לתת ברירה, ללכת לטיפול או לשבת בכלא, אסור להם להסתובב ברחובות הם מסוכנים לציבור

חיים שאולזון