שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת ויגש.
כאשר
אחיו של יוסף נצבו למולו והודיעו לו שהם הולכים לחסל את מצרים ואותו על כך
שהוא מחרים את אחיהם הקטן בנימין, אמר יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ
מֵעָלָי" (בראשית מה, א).
יוסף
יודע שכאשר ויגלה לאחר שהוא יוסף אחיהם, הרי שהם יתביישו מאוד, כי כעת הם
מגלים את הרחמים הגדולים והנהדרים כל כך כלפי האבא שהולך להיפרד ממנו הקטן
בנימין בעוד שהם לא חשבו על כך כאשר הם שלחו את אחיהם יוסף ואמרו לאביהם
שחיה רעה אכלתהו.
יוסף חשש שאחיו יפגעו ולכן אמר: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי", וכאשר כל המצרים יצאו, רק אז אמר יוסף לאחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי" (בראשית מה, ג).
בין עשרים שניות לשתי דקות ערך הזמן, להערכתנו, שבו המצרים פינו את הארמון והשאירו את יוסף במרכזו עם אחיו לבד. בזמן
הזה מישהו מהאחים היה יכול לצאת מכליו, בזמן הזה מישהו מהאחים היה יכול
לרצות להרוג אותו, בזמן שהם כבר לא היו בפניו, עוד מישהו מהאחים היה יכול
להיפגע ולשלוף סכין.
יוסף ידע, יוסף הבין שהוא בסיכון גבוה, אבל יוסף אמר: "אני מוכן לסכן את עצמי ובלבד שלא אפגע באחים שלי".
כל
אחד נמצא בחייו בצמתים רבים בהם הוא דואג לעצמו, אכפת לו מעצמו, אבל לא
תמיד הוא חושב על האחים שלו, הוא חושב על כך שלא ינזק, שלא יפגע כלכלית,
רוחנית או גשמית, אבל במהלך המלחמה, במהלך הקרב, קצת שוכחים מהסובבים אותנו.
יוסף הצדיק מלמד כל אחד מאיתנו, לא משנה היכן אתה נמצא, ולא משנה מהי מלחמת הקיום שלך, תסתכל ימינה, תסתכל שמאלה, ותוודא שאין מישהו ולו הקטן ביותר שניזוק מהתנהגותך החיובית או השלילית.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ, ומה לא?
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.