הנה צריך לדעת ידיעה ברורה, שיש הבדל גדול בין צדיק המברך ומבטיח לאדם ישועה, לבין נבואה הניתנת על ידי נביא.
נבואה הניתנת על ידי נביא, חייבת להתקיים בזמן ובשעה שגזר הקב״ה. אבל ברכה והבטחה מצדיק, ודאי תרד מן השמיים.
השאלה היא, כמה ואיזה מקטרגים ומזיקים יש לאדם, החוסמים את הברכה והישועה היורדת מן השמים.
ולכן יסוד גדול בחיינו עלינו לדעת, שהלימוד ב״ספר דברים״ בשבת קודש, מפוצץ סלעים ומשבר הרים, וכל קטרוג החוסם את השער לאדם, סופו להיפרץ ולהפתח. ולכן הכח של ״ספר דברים״ לפתוח את כל החסימות ולהסיר את כל המכשולים.
הרבה טוב נכתב על הרבה אנשים, והשפע והברכה יורדת מהשמים, אך נעצרת בדרך מקטרוגים. וכאשר הקטרוגים סרים, כל הטוב יורד לאדם. והקטרוגים יכולים לבוא ממכלול גדול של דברים, של אנשים, של דברים שעשה האדם ביודעין או שלא ביודעין. וכך לצד השני, יש אנשים שפגעו בקודשים והזיקו לצדיקים ולתורה הקדושה, ונכתב עליהם חורבן, והחורבן מתעכב.
וידע האדם שבדרך שיורד החורבן, יש מעשים טובים שעשה האדם בעבר, ואותם מעשים טובים מעכבים את הפורענות, ואוכלים זמן בזכות המעשים. וזה העיכוב הוא יכול להיות ישועה לאדם, לעשות תשובה. כי כאשר הצרות והבעיות מתחילות לאדם, זה דבר מר וקשה. ולעצור מידת הדין שהתחילה לכלות את האדם, זה אחד הדברים הקשים ביותר.
לכן תמיד יקפיד האדם, שלפני שנכנס למצבים קשים, יעשה תשובה. כי ״אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים״ וכך עם לימוד ספר דברים, ברכת הצדיקים משפיעה במהרה, ונפתחים לאדם שערי שמים.
בברכה גדולה,
יאשיהו יוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.