אנו מדברים ומזכירים את יציאת מצרים בכל עת וזמן, זכר ליציאת מצרים. בתפילה, בברכת המזון ובכל עת, מה היה שם, מה קרה שם, הרי הרבה עמים היו עבדים ועד היום רואים עבדות, מה קרה בשעבוד מצרים ובגאולת מצרים, עד שהקב״ה בכבודו ובעצמו התערב בגאולה.
וכך בעשרת הדיברות, הקב״ה אומר בכבודו ובעצמו ״אנוכי ה׳ אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ ולא נאמר, אנוכי ה אלוקיך אשר בראתי את העולם.
אלא עלינו לדעת, על פי יסוד רבותינו ואבותינו הקדושים זצוק״ל, שבדור המבול, העולם ירד ירידה קשה ביותר ואיבד כל חלקה טובה. ואף את התורה הקדושה שכוחה היה בעולם בצורה שונה, פגעו גם בה. דהנה קדושים וצדיקים שעבדו את ה׳, היו חנוך, שם ועבר, אברהם אבינו ועוד, אך התורה היתה בהויות אחרות ובצורה שונה. דמן בריאת העולם היתה התורה וכדברי רבותינו, הקב״ה הסתכל באורייתא וברא עלמא. ובדור המבול השחיתו וקלקלו והחריבו כל חלקה טובה, והורידו את התורה לגלות, ולמקום נמוך.
וזהו יסוד גדול שעלינו לדעת, יהודי שחוטא, אפילו שרחוק ומנותק, הוא פוגע ישר בתורה ומוריד את התורה למקום נמוך. וזה מה שעשו בדור המבול וזה הצער כאשר יהודי מתרחק מדרך ה׳, ועל זה דוד המלך אומר בתהילים; ״פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך״, העזיבה וההתרחקות מהתורה, מורידה את התורה למקום לא טוב ולכן התורה ירדה למטה, עד המקום הנמוך ביותר ובני ישראל במצרים היו גלגולים של דור המבול, שבאו לעולם להרים את התורה הקדושה, מהמקום הנמוך שהורידו את התורה.
ולכן עינו אותם בחומר ובלבנים ובכל עבודה קשה, לתקן את כל מעשי דור המבול. וכשחזרו נשמותיהם בדור יוצאי מצרים, ירדו למט׳ שערי טומאה, לפדות ולגאול משם את אותיות התורה, וכח התורה. וכל הסבל שעברו, היה חלקו עבור פדיית אותיות התורה הקדושה. וכאשר סיימו לפדות את קלקול דור המבול והעלו את כב׳ אותיות של התורה יחד איתם, אז מיד גאלם ה׳ ממצרים.
ואחרי ימים מועטים שנהיו כלי קיבול, נתן להם הקב״ה את התורה. מתורה גבוהה מאוד, לתורה מתורגמות ומופשטת על דברים שבעולם הזה. כגון, מצות ציצית, שצריך בגד עם ארבע כנפות, מה שלא היה לפני כן. התורה היתה רוחנית עם הבנות והשגות אחרות.
וכן תפילין, הקב״ה העביר מדבר רוחני, לכתוב על עור. וכך הלאה בכל מצוה ומצוה, ולכן שעבוד וגאולת מצרים, כל כך חשובים, ומעלתם כל כך רמה. הקב״ה נתן כח לדור שהיו במצרים, לרדת לשפל, ומשם להרים ולהביא את התורה הקדושה, ואחרי כן במתן תורה, לקבל את התורה הלכה למעשה בידינו.
ולכן ישנם ארבע לשונות של גאולה, כנגד הפרד״ס, שזה פשט, רמז, דרש וסוד, שעלינו להרים וללמוד ולגאול את התורה שנגאלה ממצרים, על ידי בני ישראל. ועוד עלינו מלחמה בכול דור, לשמרה ולהחיות אותה וללמוד אותה בארבע לשונות של גאולה, שהם ארבע דרכים של לימוד התורה - הפרד״ס.
ולכן חייבים לשמור ולחזק את התורה הקדושה. ועלינו לדעת בידיעה ברורה, שמי שלא שומר על התורה ושומר על המצות, מוריד אותם ח״ו קשה מאוד, ואחרי כן הוא או זרעו עוברים כעין ירידה למצרים, בצער וקושי ועינויים, לתקן את אשר קלקל. אין בעולם הזה לקלקל ולא לשלם. מי שקלקל, משלם.
ופעמים רבות, אנו מתבוננים באנשים שעושים הרס בידיים, ולא מבינים כמה התשלום יהיה יקר, וכמה דמעות עוד יוריד על עוזבם את התורה. וכאשר רואים יהודי, נלחם ומשתדל ומוסר נפש, הכח שלו עצום. הוא גואל, מתקן, פודה, מציל את נפשו, מרומם את התורה הקדושה, את אותיות התורה שכל אות יש לה כח עצום ביותר. כל אות היא צינור לשמיים. כב׳ אותיות הם כב׳ צינורות. ולכן חובה על כל יהודי ללמוד ולקרוא פסוקים מהתורה, על ידי הפסוקים מחדד ומחזק הצינורות.
ולכן נדע יסוד גדול, כאשר יש לאדם יצר הרע, על דבר מסוים או על מצוה מסוימת לא לקיימה, עליו לדעת שסגולה לנצח את יצרו, לקחת את הפסוק בתורה שמצווה על מצוה זו, וכאשר לומד אותו, צינורות השפע של האותיות של התורה וכח הציווי נותן לו כח לנצח את היצר ולעבור את היצר האורב לו, שלא יקיים את המצוה.
אם כן עלינו לדעת, שיציאת מצרים איתנו מתלווה בכל דור ודור, והיא הדוגמא שעלינו להתנהל ולזכור מול עינינו, זכר ליציאת מצרים בכל עת וזמן, ויחד בכוחות חזקים ובאחדות ובתמימות ובשמירה על היסודות החשובים, ששמרו בני ישראל במצרים, כך ניגאל וכך נשמור על תורתינו הקדושה.
כי כל חטא וכל פגם של יהודי, מטלטל את כל כלל עם ישראל. ישראל, ראשי תבות יש ששים ריבוא אותיות לתורה הקדושה. וכל אות זה נשמה של יהודי, ואם יהודי פגום, כל הספר תורה פגום. ועלינו להיזהר מהערב רב, שבכל הזמנים מהיותנו עם, נתנו את העצות לעשות את העגל, ולהחריב ולהשחית כל חלקה טובה.
אנו נמצאים בזמן של אסיפת כוחות ושל הבנה וראיה של הדברים הנכונים. הקב״ה זיכה אותנו זכות גדולה, מה שדורות שלמים לא זכו. פעם בכמה דורות, אור גדול כהאור של ״ספר דברים״ והאור של כל התורות של קהילת קודש ״שובה ישראל״ יורד לעולם.
עלינו לשמור ולחזק ולגדל ולקדש את ההנהגות, המנהגים, התורות. כל הנהגה, היא חלק מתמונה גדולה, שאם הנהגה אחת חסרה, כל התמונה חסרה. לכן אנו מבקשים מעומקא דליבא, שיהיו אחראים על כל תאריך מימות השנה, עם ההנהגות של אותו תאריך. וכך כל מנהג שרכשנו אותו בחזקה, נקפיד ונזכיר אותו שלא יפול ח״ו לידי שר של שיכחה.
וכך נבנה עולם במלכות שדי, שגורם בשמים רעש גדול, ועליו נאמר ״ישמחו השמים ותגל הארץ״ והקב״ה יתן הטוב, שלא יחסר כל טוב מבית המלך. ושערי פרנסה ברווח גדול יפתחו לכל אחינו, ולא יהיה שום דאגה של פרנסה בשום בית, מבית עם ישראל, ובפרט בבני קהילתינו הקדושה.
הנהגות רבות שבקהילה מקפידים, הם הנהגות הפותחות שערי פרנסה, ובע״ה יושפע שפע רב מכל העולמות, והחיזוק של כב׳ אותיות שהם כב׳ צינורות נחזקם, והתורה תהיה מליצת יושר בעדינו.
בבקשה יתפללו עלינו חזק, בכל מעשה טוב והנהגה שעושים. אנו צריכים רחמי שמים מרובים, ויש בדעתינו להגיע לחג הפסח עם נחת גדול להקב״ה ולהשלים תיקון גדול.
זה כמה ימים שמשתדלים לקום מהמיטה ולפעול. ובע״ה ״פתחו לי פתח כפתחו של מחט״ והקב״ה יפתח כפתחו של אולם.
באהבה מרובה,
יאשיהו יוסף.
וכך בעשרת הדיברות, הקב״ה אומר בכבודו ובעצמו ״אנוכי ה׳ אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ ולא נאמר, אנוכי ה אלוקיך אשר בראתי את העולם.
אלא עלינו לדעת, על פי יסוד רבותינו ואבותינו הקדושים זצוק״ל, שבדור המבול, העולם ירד ירידה קשה ביותר ואיבד כל חלקה טובה. ואף את התורה הקדושה שכוחה היה בעולם בצורה שונה, פגעו גם בה. דהנה קדושים וצדיקים שעבדו את ה׳, היו חנוך, שם ועבר, אברהם אבינו ועוד, אך התורה היתה בהויות אחרות ובצורה שונה. דמן בריאת העולם היתה התורה וכדברי רבותינו, הקב״ה הסתכל באורייתא וברא עלמא. ובדור המבול השחיתו וקלקלו והחריבו כל חלקה טובה, והורידו את התורה לגלות, ולמקום נמוך.
וזהו יסוד גדול שעלינו לדעת, יהודי שחוטא, אפילו שרחוק ומנותק, הוא פוגע ישר בתורה ומוריד את התורה למקום נמוך. וזה מה שעשו בדור המבול וזה הצער כאשר יהודי מתרחק מדרך ה׳, ועל זה דוד המלך אומר בתהילים; ״פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך״, העזיבה וההתרחקות מהתורה, מורידה את התורה למקום לא טוב ולכן התורה ירדה למטה, עד המקום הנמוך ביותר ובני ישראל במצרים היו גלגולים של דור המבול, שבאו לעולם להרים את התורה הקדושה, מהמקום הנמוך שהורידו את התורה.
ולכן עינו אותם בחומר ובלבנים ובכל עבודה קשה, לתקן את כל מעשי דור המבול. וכשחזרו נשמותיהם בדור יוצאי מצרים, ירדו למט׳ שערי טומאה, לפדות ולגאול משם את אותיות התורה, וכח התורה. וכל הסבל שעברו, היה חלקו עבור פדיית אותיות התורה הקדושה. וכאשר סיימו לפדות את קלקול דור המבול והעלו את כב׳ אותיות של התורה יחד איתם, אז מיד גאלם ה׳ ממצרים.
ואחרי ימים מועטים שנהיו כלי קיבול, נתן להם הקב״ה את התורה. מתורה גבוהה מאוד, לתורה מתורגמות ומופשטת על דברים שבעולם הזה. כגון, מצות ציצית, שצריך בגד עם ארבע כנפות, מה שלא היה לפני כן. התורה היתה רוחנית עם הבנות והשגות אחרות.
וכן תפילין, הקב״ה העביר מדבר רוחני, לכתוב על עור. וכך הלאה בכל מצוה ומצוה, ולכן שעבוד וגאולת מצרים, כל כך חשובים, ומעלתם כל כך רמה. הקב״ה נתן כח לדור שהיו במצרים, לרדת לשפל, ומשם להרים ולהביא את התורה הקדושה, ואחרי כן במתן תורה, לקבל את התורה הלכה למעשה בידינו.
ולכן ישנם ארבע לשונות של גאולה, כנגד הפרד״ס, שזה פשט, רמז, דרש וסוד, שעלינו להרים וללמוד ולגאול את התורה שנגאלה ממצרים, על ידי בני ישראל. ועוד עלינו מלחמה בכול דור, לשמרה ולהחיות אותה וללמוד אותה בארבע לשונות של גאולה, שהם ארבע דרכים של לימוד התורה - הפרד״ס.
ולכן חייבים לשמור ולחזק את התורה הקדושה. ועלינו לדעת בידיעה ברורה, שמי שלא שומר על התורה ושומר על המצות, מוריד אותם ח״ו קשה מאוד, ואחרי כן הוא או זרעו עוברים כעין ירידה למצרים, בצער וקושי ועינויים, לתקן את אשר קלקל. אין בעולם הזה לקלקל ולא לשלם. מי שקלקל, משלם.
ופעמים רבות, אנו מתבוננים באנשים שעושים הרס בידיים, ולא מבינים כמה התשלום יהיה יקר, וכמה דמעות עוד יוריד על עוזבם את התורה. וכאשר רואים יהודי, נלחם ומשתדל ומוסר נפש, הכח שלו עצום. הוא גואל, מתקן, פודה, מציל את נפשו, מרומם את התורה הקדושה, את אותיות התורה שכל אות יש לה כח עצום ביותר. כל אות היא צינור לשמיים. כב׳ אותיות הם כב׳ צינורות. ולכן חובה על כל יהודי ללמוד ולקרוא פסוקים מהתורה, על ידי הפסוקים מחדד ומחזק הצינורות.
ולכן נדע יסוד גדול, כאשר יש לאדם יצר הרע, על דבר מסוים או על מצוה מסוימת לא לקיימה, עליו לדעת שסגולה לנצח את יצרו, לקחת את הפסוק בתורה שמצווה על מצוה זו, וכאשר לומד אותו, צינורות השפע של האותיות של התורה וכח הציווי נותן לו כח לנצח את היצר ולעבור את היצר האורב לו, שלא יקיים את המצוה.
אם כן עלינו לדעת, שיציאת מצרים איתנו מתלווה בכל דור ודור, והיא הדוגמא שעלינו להתנהל ולזכור מול עינינו, זכר ליציאת מצרים בכל עת וזמן, ויחד בכוחות חזקים ובאחדות ובתמימות ובשמירה על היסודות החשובים, ששמרו בני ישראל במצרים, כך ניגאל וכך נשמור על תורתינו הקדושה.
כי כל חטא וכל פגם של יהודי, מטלטל את כל כלל עם ישראל. ישראל, ראשי תבות יש ששים ריבוא אותיות לתורה הקדושה. וכל אות זה נשמה של יהודי, ואם יהודי פגום, כל הספר תורה פגום. ועלינו להיזהר מהערב רב, שבכל הזמנים מהיותנו עם, נתנו את העצות לעשות את העגל, ולהחריב ולהשחית כל חלקה טובה.
אנו נמצאים בזמן של אסיפת כוחות ושל הבנה וראיה של הדברים הנכונים. הקב״ה זיכה אותנו זכות גדולה, מה שדורות שלמים לא זכו. פעם בכמה דורות, אור גדול כהאור של ״ספר דברים״ והאור של כל התורות של קהילת קודש ״שובה ישראל״ יורד לעולם.
עלינו לשמור ולחזק ולגדל ולקדש את ההנהגות, המנהגים, התורות. כל הנהגה, היא חלק מתמונה גדולה, שאם הנהגה אחת חסרה, כל התמונה חסרה. לכן אנו מבקשים מעומקא דליבא, שיהיו אחראים על כל תאריך מימות השנה, עם ההנהגות של אותו תאריך. וכך כל מנהג שרכשנו אותו בחזקה, נקפיד ונזכיר אותו שלא יפול ח״ו לידי שר של שיכחה.
וכך נבנה עולם במלכות שדי, שגורם בשמים רעש גדול, ועליו נאמר ״ישמחו השמים ותגל הארץ״ והקב״ה יתן הטוב, שלא יחסר כל טוב מבית המלך. ושערי פרנסה ברווח גדול יפתחו לכל אחינו, ולא יהיה שום דאגה של פרנסה בשום בית, מבית עם ישראל, ובפרט בבני קהילתינו הקדושה.
הנהגות רבות שבקהילה מקפידים, הם הנהגות הפותחות שערי פרנסה, ובע״ה יושפע שפע רב מכל העולמות, והחיזוק של כב׳ אותיות שהם כב׳ צינורות נחזקם, והתורה תהיה מליצת יושר בעדינו.
בבקשה יתפללו עלינו חזק, בכל מעשה טוב והנהגה שעושים. אנו צריכים רחמי שמים מרובים, ויש בדעתינו להגיע לחג הפסח עם נחת גדול להקב״ה ולהשלים תיקון גדול.
זה כמה ימים שמשתדלים לקום מהמיטה ולפעול. ובע״ה ״פתחו לי פתח כפתחו של מחט״ והקב״ה יפתח כפתחו של אולם.
באהבה מרובה,
יאשיהו יוסף.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.