שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
מה
קורה לאשה לאחר עשר שנות נישואים כאשר בעל ניגש אלי ואומר לה: "אני אוהב
אותך כמו היום בו התחתנתי איתך, אני אוהב אותך אותה אהבה שחשתי כלפייך תחת
החופה"?.
אז ככה, אשה שלא מבינה יותר מידי מתחילה לחייך.
אשה שלא מבינה בכלל מתחילה לבכות מרוב התרגשות.
אשה שמבינה אמורה לפרוץ בבכי תמרורים ולהסביר לבעלה עד כמה היא מאוכזבת מהיחסים ביניהם.
אהבה אמור להיבנות ולהכפיל את עצמה משנה לשנה יותר ויותר,
החיים המשותפים, המטרות המשותפות, ההשקעה של האחד בשניה ושל האחת בשני
אמורים לגרום לאהבה להכפיל את עצמה בעשרות ובמאות אחוזים מידי שנה.
אם זה לא קרה אצלכם, כנראה יש כאן בעיה, "חן מקום על יושביו וחן אשה על בעלה" (סוטה מ"ז ע"א).
כל אדם אוהב את הארץ שלו, אוהב את העיר שלו ויסביר עד כמה אין כמוה בכל העולם.
בדיוק
כך אמור כל אדם לספר עד כמה אשתו היא האשה המדהימה והיפה ביותר בעולם, מי
שלא כל חש בכך, כנראה שמשהו ביחסים לא עובד טוב, כי זה אמור ללכת ולהתחזק
מידי שנה בשנה.
כאשר מבינים שלא דורכים בדרך הנכונה, אמורים מיד לעצור ולעבור לדרך האמיתית, כי בדרך האמיתית אין יפה כמו בעלך ואין יפה כמו אשתך.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.