החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

אחד מהדברים שלא ניתן ואסור באיסור חמור להבליג עליהם בחינוך הילדים, הוא החוצפה.

דיברנו על כך מספר פעמים, חוצפה שקר וגניבה ואכזריות.

מה קורה כאשר הילד מתחצף? הרי מדובר כאן בילד שלא רק שעושה מעשה רע, אלא שבעצם הוא גם נועל מאיתנו את האפשרות לחנך אותו, כי באותה חוצפה הוא ישתמש מול כל דבר שבו נשתמש כנגדו.

הרי להעניש, להעניק מכות, או לסגור ילד בחדר, זו לא שיטה שמקובלת לא על גדולי ישראל, ולא על גדולי אומות העולם.

מה אנחנו עושים בכזה מצב?

התשובה היא אחת בלבד!

אנחנו מסייעים לילד להעניש את עצמו, אנחנו לא רוצים חלילה וחס להיות אותו אחד שמגיע לילד ואומר לו: "פרינציפ! בגלל הצורה שבה התנהגת אליי, כך אני מתנהג כלפיך", ממש לא.

זה לא חינוך ואפילו זה הרס החינוך.

האמוציות השליליות שנובעות מעמקי לבבנו, לא יגרמו לילד להיות טוב יותר.

מה אנחנו עושים?

כאשר לאחר מכן אנחנו צריכים לצאת לטיול, או להעניק משהו לבני המשפחה, אנחנו אומרים לילד הזה שעם כל הכבוד וההערכה, אנחנו לא יכולים לצאת גם איתו לטיול הנכסף, כי אתה מתחצף, ומי יודע מה יקרה בטיול? אולי תהרוס לנו את הטיול?

היינו מאוד רוצים שתצטרף אלינו, אבל המעשים שלך גורמים לנו בלית ברירה לא להסתפק ולא להצליח לספק את הרצון המדהים הזה.

ואז הילד בעצם מבין: התנהגתי בצורה שמונעת ממני לקבל את הטוב, זה אומר שלהבא אם אתנהג שוב באותה צורה, טכנית, אוטומטית אקבל רע, הרע לא יקרה ולא יברא בעולם בעקבות רצונו של אבא או רצונה של אמא. הוא יקרה אוטומטית מהמעשה שלי, זה הוא החטא ועונשו, זה קורה אוטומטית.

אם כך, אני כבר לא רוצה להיות אותו אחד שסובל מהמעשה אותו אני עושה, ממילא מראש אני לא מתנהג בצורה כזאת.

ילד שמגיע לתובנה כזו, ולילדים שלנו יש מספיק שכל, די והותר, להבין מה הוא החטא ועונשו, יודע שמהיום לא מתחצפים, כי החוצפה תגרור בעקבותיה את המעשה השלילי הבא שאני לא חפץ בו.

בכל דבר ניתן למצוא את החטא ועונשו, בכל דבר ניתן למצוא את העונש אותו מעניש בעצם את עצמו ללא מעורבות ההורים, ושם מתגלה בערכו הנעלה והגדול החינוך אמיתי,

ברוכים תהיו!