זכינו עם ישראל, עם הנבחר מכל העמים, שנתן לנו הקב״ה את תורתו הקדושה והתורה, הרבה דברים יש בה ואם נתחיל למנות את הדברים, הזמן יכלה והשבחים והכוחות שיש בה לא יכלו ולא יגמרו. אך לעיניינינו, נמנה כמה שבחים בודדים.
התורה מטהרת את האדם, מטהרת את העולם, כשאדם לומד תורה אפילו שאינו מבין מה לומד או מה שומע, עצם לימוד התורה, האדם נשמתו מטהרת וכל הבהמיות של העולם והתגשמות העולם, יורדת מהאדם וכן מהעולם, כל לימוד תורה, כל פסוק שנאמר, מטהר את העולם. כמשל לחדר עם ריח לא ראוי ומפזרים בושם בחדר, כך התורה היא האוויר הטהור, המטהר את העולם הגשמי.
וכן על ידי למוד התורה האדם מחדד את דעתו וזוכה לראיה יותר ישרה, ראיה יותר נכונה בכל ענין בחיים, גם בדברים פרטיים בחיי האדם, בזכות התורה נהיה האדם בעל מחשבה נכונה ובריאה.
וכן רבים שבחי ומעלת תורתנו הקדושה. אך דבר גדול עלינו לדעת ולחיות אותו, שכל מה שקורה לאדם בחייו, נמצא בתורתנו הקדושה ואם האדם זוכה, יכול לדעת איך ללמוד את התורה ואיך להסתכל דרך התורה על חייו וכך ידע לקחת את ההחלטות הנכונות ביותר, ולהתקדם בחיים למקומות הנכונים והאמיתיים, שטוב יהיה בהם.
וביותר יקפיד האדם בספר בראשית, שהוא ספר דרך ארץ, אשר אמרו רבותינו ״דרך ארץ קדמה לתורה״ ומלימוד בפרשות האלו, יכול האדם להשיג ולהגיע למקומות ודברים נשגבים, ולמקום של שקט, שלווה נפשית אמיתית.
והנה נשתף את אהובינו וחביבינו במחשבה עמוקה, אשר אנו מחדדים ולומדים לימוד לחיינו.
אנו מוצאים בפרשת ״חיי שרה״ את אליעזר עבד אברהם, הולך בשליחות מהחשובות שהיו בעולם אי פעם, למצוא שדוך ליצחק אבינו. יצחק הוא בן ארבעים שנה, עולה תמימה, רגל שניה בכסא הכבוד, זכה בחייו למעלות ולמעמד רוחני שגדולים אחרים זכו רק אחרי מותם.
אליעזר יודע שכל תזוזה ואפילו הקטנה ביותר, בעלת השפעה עצומה לעצמו ולדורי דורות. ואליעזר יודע איך לקחת את השליחות בנאמנות גדולה.
כי מצאנו בעולם ורואים אף בחיינו אנשים שקיבלו ומקבלים על עצמם שליחויות חשובות של הכלל, ואיך לוקחים את השליחויות לאינטרסים פרטיים, ולהגדיל את כבודם ופרנסתם, ואיך אותם אנשים בסוף יורדים לדראון עולם, ולא רק נזק וחורבן עשו לעצמם, פוגעים בכלל עם ישראל בחולשה ועיכוב של הגאולה, וכך אשמים הם בצורה ישירה להמשך הגלות ולצער השכינה.
ולכן, כל יהודי חייב להזהר זהירות גדולה, לעשות את שליחותו בנאמנות וביושר, ולדעת שמעשיו משפיעים ישירות על הקב״ה לטוב וח״ו לרע.
עשית דבר אחד טוב, מצוה זו משפיעה מיד וישיר על הקב״ה,
ח״ו מעשה רע, דיבור לא טוב, אף אם נראה קטן, הוא בעל השפעה מהירה, ישירה על הקב״ה.
והנה אליעזר מקבל על עצמו, את השליחות הכבדה והגדולה ויודע שחייב סיעתא דשמיא גדולה, כי אין עצה ואין תבונה כנגד ה׳.
כל דבר שרוצים בו הצלחה, צריך סיעתא דשמיא. בלי עזרה מהשמים שום ענין לא יוצא מוצלח וטוב באמת.
דברים יכולים להראות יפה וטוב, אבל העיקר חסר מן הספר ואין ממש בשום ענין, אם לא בא בברכת ה׳ אשר היא מעשירה ומונעת עצב מהאדם.
להמשך כנסו כאן:
ולכן אליעזר מתחיל ברגל ימין ולוקח איתו עשרה גמלים. ומדוע התורה מספרת לנו על העשרה גמלים ? אלא, ללמד אותנו שכל גמל היה עליו אדם. וכך אליעזר דאג שיהיה איתו מנין, לכל מקום שהולך, שלא יהיה מציאות שיהיה בלי מנין.
אליעזר יודע את הכח של תפילה במנין, שעל זה הגמרא (ברכות ו ) אומרת: מנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם ? שנאמר, (תהילים פב א) ״אלקים נצב בעדת אל״ ודרשו רבותינו, לפני שמגיעים העשרה למקום שקבעו בו לתפילה או להתאספות לדבר ה׳, אלוקים ניצב שם והשכינה מגיעה למקום שנקבע.
ולכן מובא בטורי זהב (או״ח קנד, יא) בשם הכלבו, דנהגו להדליק נר בבית הכנסת קודם שיכנס אדם שם. ונראה הטעם משום דאמרינן עשרה קדמה שכינה.
ולכן אליעזר יודע ומבין את גודל שליחותו, ולוקח איתו מנין של מתפללים. ויותר מכך יודע אליעזר שיש דרך וצורה לקבלת התפילות מהשמיים, כדברי המדרש רבא (דברים ב, טז) ״כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה׳ אלוקינו בכל קראנו אליו״. מהו בכל קראנו אליו ? אמרו רבנן, יש תפלה שנענית לארבעים יום. ממי אתה למד ?ממשה. דכתיב ״ואתנפל לפני ה׳ ארבעים יום״. ויש תפלה שנענית לעשרים יום. ממי אתה למד ?מדניאל. ויש תפילה שנענית לשלשה ימים. ממי אתה למד ? מיונה. ויש תפלה שנענית ליום אחד, ויש לעונה אחת, ויש תפילה שעד שלא יתפלל אותה מפיו, הקב״ה יענה. שנאמר ״והיה טרם יקראו ואני אענה״.
וזו הייתה תפילתו של אליעזר …
כאשר אמר אברהם על אבימלך, כי כאשר יש לאדם בעיה או צרה ואדם מתפלל על חבירו, הקב״ה עונה לאדם שמתפלל על חבירו, וודאי אם מתפלל על אדם שעובד באותו עבודה שהוא עובד, או אדם שיש לו איתו ענין, הקב״ה עונה למי שביקש, לפני שעונה לאדם שבקשו עליו.
וזה היה מצבו של אליעזר. בת היתה לו, והיה מחזר למצא עילה, שיאמר לו אברהם להשיאו לבתו. והיה לאליעזר נסיון קשה מאוד בענין השדוך של יצחק, אך עמד בו והתפלל מעומק ליבו, שהקב״ה יעזור לו בשליחותו, והקב״ה ענה לו ויצא מכלל ארור, לכלל ברוך וזכה במעלות נשגבים.
נשתדל הדברים הנשגבים והחשובים האלו, לחרוט על ליבנו ועמוק בנפשנו, כי הם מיסודות כח התפילה והם עומדים ברומו של עולם.
לדעת כשקובעים זמן של תפילה או שיעור תורה, לדעת שהשכינה שם ראשונה. ונוהגים להדליק נר במקום. נר זה, נר ה׳ נשמת אדם, ולהיות מוכן לקראת אלוקיך ישראל, באימה, ביראה גדולה, ואז להגיע לדרגה של נעשה ונשמע, לחשוב בנפש ולקבל מעומק הלב, שמקבלים עול מלכות שמים, ומוכנים לעשות הכל לכבודו יתברך, אפילו לפני שנשמע מה דיבר ה׳, ואז גם בשמים מקבלים לעשות כל מה שרוצה האדם, לפני שמתפלל.
ובכל עת וזמן שמתפלל ומבקש, יתפלל על חבירו. ולא סתם חבירו, אלא גם מי שהחברות והידידות לא חזקה אצלם, וכך משפע האדם שפע רב מכל העולמות, וזוכה שתפילותיו מתקבלות ברצון מן השמים, וברכת ה׳ תחול על ראשו ונזכה לגאולה שלמה במהרה.
בברכה ובאהבה מרובה ובתפילה להקב״ה, שיהיו דברי אלו נחקקים בליבות הכלל, ויזכור לי הקב״ה ויסלח וירחם עלי.
עבדך בן אמתך,
יאשיהו יוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.