הכותרות מבשרות שמנדלבליט צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. נניח, לצורך הדיון, שזה המצב. האם זה אומר שכתב האישום נגד ראש הממשלה יוגש בימים הקרובים לבית המשפט? לגמרי לא. הדרך לשם עוד די ארוכה.
מה שהיועמ״ש יעשה בימים הקרובים הוא דבר אחר לגמרי: בהנחה הזהירה שמנדלבליט יחליט כי יש להגיש כתב אישום נגד נתניהו, הוא ישלח עותק מכתב האישום לנתניהו, ליו״ר הכנסת וליו״ר ועדת הכנסת, ואז יוכל נתניהו לבחור באחד משני מסלולים:
במסלול הראשון, יכול נתניהו לטעון כי עשה את כל מה שעשה – במסגרת מילוי תפקידו ולמען מילוי תפקידו כחבר כנסת, ולכן הוא חסין. במקרה כזה, החסינות היא אוטמטית – ונתניהו לא צריך לבקש אותה. כמובן שיהיו ויכוחים ודיונים בשאלה האם המעשים עומדים במבחנים שנקבעו (״במסגרת מילוי תפקידו ולמען מילוי תפקידו כח״כ״), אבל גם אם לא תתקבל טענת החסינות במסלול הראשון – לא אלמן ישראל.
במסלול השני – ובהנחה שלא ביצע את המעשים ״למען מילוי תפקידו״ - יכול נתניהו, ככל חבר כנסת, לבקש מהכנסת לקבוע כי עומדת לו חסינות מדין פלילי משלל סיבות שקובע החוק. לא ברור אם נתניהו עומד בתנאים, אבל לא בטוח שזה בכלל משנה.
למה?
שימו לב:
כדי לבקש חסינות במסגרת המסלול השני, צריך נתניהו לפנות ליו״ר הכנסת בתוך שלושים ימים מהיום בו שיגר אליו היועמ״ש את כתב האישום, בבקשה לקבוע כי תעמוד לו חסינות מפני דין פלילי (סעיף 13 ג׳ לחוק חסינות חברי הכנסת). ועדת הכנסת חייבת לשמוע את נתניהו ואת היועמ״ש, ורק אז להמליץ האם תעמוד לנתניהו חסינות, אם לאו (סעיף 13 ד׳).
ועדת הכנסת תציע האם לקבל את בקשת נתניהו לחסינות, ואם תקבל את הבקשה יעבור הכדור למליאת הכנסת, אשר תידרש לסוגיה בהצבעה גלויה.
עד כאן, נשמע נורמלי. לא בטוח אם תהיה חסינות, אבל גם לא בטוח שלא תהיה חסינות. ורק אם לא תהיה חסינות - היועמ״ש יגיש את כתב האישום.
אלא שכל ההליך בכלל לא יתחיל, ודאי לא בחודשים הקרובים.
הסמכות הראשונית לדון בחסינות מוקנית לועדת הכנסת. היום, בכנסת ה-22, אין ועדת כנסת. כלומר – אין מי שידון בבקשת נתניהו לחסינות. אין מי שימליץ על חסינות, וגם אין מי שידחה את הבקשה. אז מה יהיה? נתניהו יגיש ככל הנראה את הבקשה לחסינות (עוד חודש, פלוס מינוס - הרי יש לו שלושים יום לשם כך), ואיש לא ידון בה עד לכינונה של הכנסת ה-23, או עד להקמתה של ועדת כנסת (עניין שספק אם יקרה בכנסת הנוכחית, כיוון שהדבר יצריך רוב במליאת הכנסת), לפי המוקדם.
אפשר להתחכם ולומר שגם כשאין ועדת כנסת – יש לוועדה המסדרת (גוף זמני שמוקם עם בחירתה של כל כנסת, ובראשה עומד נציג מהמפלגה האוחזת במנדט להקמת הממשלה) סמכות לדון בבקשה.
גם עם התיזה הזו יש שתי בעיות: הראשונה, חוק הכנסת (סעיף 2א(ד)) קובע כי לוועדה המסדרת יהיו הסמכויות של ועדת הכנסת, אבל מסייג זאת רק לסמכויות הנוגעות לסדרי הבית, לדיוני הכנסת ולקביעת נשיאות הכנסת (יו״ר הכנסת וסגניו). בהתחשב בכך, מסתבר שאין לוועדה המסדרת סמכות לדון בנושאי חסינות.
הבעיה השניה חמורה לא פחות: לאחר הבחירות לכנסת ה-22, ולאחר שקיבל נתניהו את המנדט להקמת הממשלה – עמד בראש הוועדה המסדרת ח״כ מיקי זוהר. עם העברת המנדט ליו״ר כחול לבן, בני גנץ, הועמד בראש הוועדה ח״כ אבי ניסנקורן. החל מאמש, איש אינו מחזיק במנדט להקמת הממשלה. אז מי יעמוד בראש הוועדה? שאלה נהדרת.
הרבה שאלות, ותשובות אין. דבר אחד בטוח - אם ציפיתם למצוא את מנדלבליט ועוזריו מתייצבים במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים בראשית השבוע הבא - צפויה לכם אכזבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.