הצד השני במאבקי ויזניץ

 חיים היקר,

מה שאנו רואים כעת הוא תכנון מדויק ומתוזמר של השתלחות נגד ויז’ניץ מרכז מצד ויז’ניץ שיכון. המציאות הפנימית אצלם – ובעיקר הגידול השלילי – יוצרת קושי גדול להתמודד עם העובדה שאצל הר' מנדל יש צמיחה, חיות וברכה. במקום לבחון את עצמם, בחרו להמציא נרטיב מסוכן ומעוות: לנסות להגדיר את ויז’ניץ מרכז כ"כת".

זה לא התחיל היום. קדמו לזה חוברות, ספרונים ומסמכים שהם עצמם חיברו והפיצו, בארץ ובעיקר בחו"ל, במטרה להציג את המנדליסטים כעבודה זרה וכקבוצה הזויה. כעת הם אפילו מצטטים מהחוברת המזוייפות שלהם ספר הברית וזנבות מנחם כביכול "הוכחות" לעבודה זרה — אבל כל המקורות שהם מביאים שם הם לא מקורות מנדליסטיים. אלו מקורות מזויפים שהם עצמם יצרו במשך שנים, שלחו להפצה לנדיבים בעולם, וכעת משתמשים בהם כאילו מצאו חומר "אותנטי". הם בנו מראש תשתית של זיופים כדי לייצר לגיטימציה למתקפה.

ועוד דבר: הביטויים שהם מנסים לתלות במנדליסטים נמצאים בכל החסידויות — ואף בחומרי יסוד של גדולי ישראל.

הרי בכל מקום קוראים לדברי תורה "דברי אלקים חיים", וכך גם כתב החתם סופר כשהתייחס לתורת משה.

החתם סופר אף כותב בדרשותיו שהצדיק בארץ הוא  "היושב על כסא אלוקים בארץ" — ביטוי חזק לאין שיעור ממה ששומעים אצל המנדליסטים.

וכך גם בחסידויות חב"ד, סאטמר, גור, בעלזא, ועוד אין־ספור מקומות: אותם מטבעות לשון, אותה הבחנה ברורה בין דימוי לבין אמונה — והכול חלק מהמסורת החסידית הנורמלית והמקובלת של ויטמינים בה' ובמשה עבדו 

אין אצל ויז’ניץ מרכז שום דבר שאינו נאמר בכל החצרות האחרות.

אבל הם משתמשים בהקשר הזה כדי ליצור דה־לגיטימציה, כאילו מדובר בשיטה חדשה , בזמן שהכול חלק ממסורת חסידית רחבה ומושרשת.

והם לא עוצרים כאן. השיטות – לצערנו – מוכרות מעולמות חשוכים: הפצת שקרים, דיסאינפורמציה ותכנון תחבולות בקור־רוח. כך גם הסיפור של ה"מכות" בשבוע שעבר: היה תסריט מוכן מראש, היה צריך רק את הטריגר. הפרובוקטורים הגיעו, יצרו את המהומה, השיגו כמה רגעי צילום – ותוכנית טלוויזיה מוכנה מראש יצאה לדרך.

ברוך השם שבית החולים לא שיתף פעולה, וה"פצוע" ששיחק תפקיד קורבן שוחרר מיד, ללא כל ממצא רפואי — לא חבלה, לא סימן. התוכנית לדרמה מוכנה־מראש פשוט קרסה.

אך גם זה לא עצר אותם: מוסדות ויז’ניץ שיכון מיהרו לשלוח בשבת (!) סידורי פרחים ומתנות עם הכיתוב "חזק ואמץ", כדי לבסס נרטיב שקרי של "לינץ’" שמעולם לא היה.

ומול כל זה — מה קורה בר'מנדל?

שם בונים הכול בשקט, בענווה, בלי להפריע לאיש. "האשמה" היחידה שלהם היא הצלחה: שיש להם את הבחורים הכי טובים, העדינים, יראי השמים, תלמידי החכמים והחשובים ביותר באזור. כולם רואים זאת. רואים את החן, את הקדושה, את הנקיות. וזה — בדיוק זה — מה שאחרים אינם מסוגלים לשאת.

לכן נעשה ניסיון קדחתני ליצור לגיטימציה לרדיפה. לזרוע פחד אצל רבנים ואדמו"רים, לבנות תדמית שאינה קשורה למציאות. והיצר, כדרכו, מסייע למי שרוצה לפגוע בטוב.

צריך הרבה רחמי שמים שהכוחות השליליים האלה יחדלו מפעולתם, ויפסיקו לטמא חלקה קדושה וטובה שכל עניינה עבודת ה' באמת, בשקט ובטהרה