שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו, ומה יש לנו ללמוד מיום כיפור לשלום הבית?
שימו לב טוב!
ישנם
בעלים או נשים שחטאו, עוו או פשעו כלפי בן הזוג, התנהגו שלא ביושר, שלא
בצדק, ואפילו עשו מעשים חמורים, ואז מגיע היום ועולים עליהם, ומבקשים
סליחה, מבקשים לפתוח דף חדש, אבל אז מגיע התלונה הבאה:
"אני
כבר לא אותו אחד, השתנתי, פתחתי דף חדש. למה כל הזמן היא שואלת וחוקרת
היכן אני מסתובב? למה כל הזמן היא חושדת בי? למה כל הזמן הוא מברר עם חברות
שלי או עם ההורים שלי האם אכן הייתי אצלם בבית או לא? מה, הוא לא יכול
לסמוך עלי? הרי פתחנו דף חדש!".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
זה
לא סימן לחוסר אמון וזה אפילו לא סימן לסדק בשלום הבית, זה בסך הכל סימן
טבעי לאדם שחש נבגד וקשה לו מאוד לעורר את האמון מחדש, זה בסדר גמור.
לא
יתכן שתעשה מה שבא לך היום במהלך כמה שנים וביום אחד תבקש מאשתך למחוק את
הכל מתאי הזיכרון שלה, בדיוק כמו שלא יתכן לעשות כך מול גבר כלפי אשתו.
תאי
הזיכרון שלנו פעילים ובדיוק כמו שמי ששב בתשובה מתייחסים אליו כאל חולה
שהתרפא היחס אליו שונה מאותו אדם בריא מעיקרא ומתחילת הדרך, כך גם לגבי אדם
שמנסה ליישר את ארחותיו בחיי הנישואים שלו.
זה
בסדר שחושדים בך, זה בסדר שעוקבים אחריך, וזה אפילו בסדר שמידי פעם אתה
רואה מבט של חוסר אמון, כי אתה באמת היית בחור בעייתי ואתה כיום חולה
שהתרפא.
וחודה שמתרפא מתייחסים בחשדנות, וכל שיעול ולו הקטן ביותר גורם לכל צוות הנהלת בית החולים להתאסף סביב המיטה ולוודא שהכל בסדר.
ממשיכים,
מתאמצים, גם התקופה הזו הולכת להיגמר, ואז מגיעים החיים השלווים
והאמיתיים, חיי האהבה ואחווה שלום ורעות, חיי הגן עדן כאן בעולם הזה.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.