דברי הושע הנביא מהדהדים בכל עת וזמן ״שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך״ אצלנו בקהילת קודש ״שובה ישראל״ יש משמעות חזקה ביותר לדברי הנביא הושע. ״שובה ישראל״ לפני עשרים ושש שנים, בזמן שעלינו לתורה להפטרת ״שובה ישראל״, נכנס בליבנו חרדה ואימה ופחד ומאותו היום נבנו היסודות של קהילת קודש ״שובה ישראל״ מדברי הנביא הושע.
״שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך״, דברי הנבואה הזאת הולכים איתנו ונותנים לנו כח לאסוף את כל המכאובים והכאבים ולהלחם לקיים את דברי הנביא ״שובה ישראל עד ה אלוקיך״. הנה רוצים להשתדל לבאר את העומק שבדברי הנביא ״שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך״.
הנה ידוע דברי רבותינו, כי עבודת התפילה היא כנגד עבודת הקורבנות ועל שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. בזמן שבית המקדש היה קיים, היה העולם עומד על הקורבנות. בזמננו העולם עומד על התפילה וכדברי הגמרא בברכות כ״ו תפילות כנגד תמידין תקנום. אם כן צריך האדם לדעת שהתפילה היא במקום הקורבנות שעליהם העולם עומד וכדברי הנביא ״ונשלמה פרים שפתינו״ השפתיים שלנו שמתפללים זה כנגד הקורבנות. אך צריכים להבין ולהבהיר דבר יסודי, שהתפילה צריכה לבוא אחרי התשובה, לפני שאדם מתפלל צריך האדם לעשות תשובה ואחרי שעשה תשובה, באה התפילה שהיא כדורון של פיוס להקב״ה ולא דורון לפני התשובה.
רבותינו הקדושים משלו את זה לאדם, שרב עם אדם ופגע בחבירו דבר ראשון צריך לעמוד ולהתפייס איתו וליישר את הדברים ואחרי שהתפייס וסידר את הדברים נשארה אוירה לא טובה, כמו אחרי כל ויכוח וריב בין אנשים ואז בא הדורון, המתנה שמיישרת את ההדורים וממתקת את האווירה העכורה. כך עם הקב״ה האדם חטא, קלקל והזיק צריך לעמוד ולעשות תשובה ואחרי שעושה תשובה, מביא קורבן להקב״ה שזה הדורון, לטהר את האווירה, אם כן צריך תשובה ואחרי כן קרבן. כך היום גם שאין בית המקדש ואין קרבנות, צריך תשובה ואחרי כן תפילה, שזה במקום הקורבן וכך התורה אומרת בספר ויקרא(א׳ ד׳)״ונרצה לו לכפר עליו״. ובגמרא(זבחים ז׳) אמר רבא, עולה דורון הוא. וברש״י שם: אינה באה לכפר וכ׳ו אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה, היא באה להקביל פנים, כאדם שסרח במלך וריצהו על ידי פרקליט וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו. מפרשים שם שאם מביא קרבן בלי תשובה, על זה נאמר במשלי כ״א כ״ז: ״זבח רשעים תועבה״. אם כן חייבים אנו לחזק חזק בנפשנו, בימים קדושים אלו עשרת ימי תשובה את היסוד של התשובה, שעל היסוד הזה נבנתה קהילתנו הקדושה ״שובה ישראל״, שלפני התפילה צריכים תשובה ותפילה, בלי תשובה זה זבח רשעים תועבה וכל המהות של התפילה זה דורון, לרצות את הקב״ה על מעשינו אחרי התשובה.
ועל ידי זה יובן ״שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך״, האדם צריך לעשות תשובה על מעשיו ולשוב מדרכו הרעה ולתקן את כל הרע שעשה והשחית ואחרי כן ונשלמה פרים שפתינו, שהתפילה היא במקום הקרבת הקורבנות, אבל התשובה חייבת להיות ראשונה לפני הקרבת הקורבן והתפילה ולכן עלינו לעשות תשובה חזקה עמוקה ואז לעמוד בתפילה.
הנה בדורות אלו, שכל הענין של התשובה קשה ביותר ויש בלבול הדעת גדול, עלינו לחזק את היסוד של התשובה חזק ביותר ומה שנוסף בשעת התפילה, הרהורי תשובה ושברון הלב זה ודאי שמוסיף רחמים מהשמים ונגרר מיתוק הדינים על האדם.
נחזק עצמנו בכל הכח בתשובה בימים אלו של עשרת ימי תשובה, שהם כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם, וכל יום מימים אלו הוא כנגד מאמר אחר מעשרה מאמרות, ובראשית כנגד ראש השנה, ויום הכפורים כנגד נעשה אדם, וביום הכפורים הוא היום שהקב״ה מחל לבני ישראל על חטא העגל ונקבע בטבע של היום הקדוש הזה, יום של מחילה וכפרה וכאשר אנו עומדים לרצות את בוראינו בתפילה, שהיא כנגד הקורבנות של הכהן גדול ביום הכפורים ומכינים עצמנו בכל הימים האלו בהכנעת הלב, בדבקות בהקב״ה, ממתקים את הדינים ותפילה ותשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה.
אין אנו יודעים מה קורה בשמים, בדורות הקודמים היו קדושים וצדיקים שידעו מה קורה בשמים, אנחנו בדור יתום שלא יודעים, אין לנו נביאים, אין לנו אורים ותומים, אין לנו שום דרך לדעת והטוב הגדול שהשפיע הקב״ה לעולם בשנים האחרונות הוא טוב מסוכן, אם לא יודעים אך להשתמש בו, כי הוא טוב שמבלבל את הדעת של האדם שמתחיל לחשוב כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וכאשר האדם מגיע למקום כזה הקב״ה אומר אין אני והוא יכולים לגור בכפיפה אחת, מתחיל הרע והסוף לבוא לאדם ואין אנו יודעים איך יסתיימו הימים שנראים שקטים וטובים, אנחנו חייבים לעמוד בפחד ואימה גדולה לפני יום הדין.
העולם החדש מנסה לבנות בנו מחשבה חדשה, שמי שחי על פי הכללים והתרבות החדשה הכל יהיה אצלו טוב. אבל זו תרבות של שקר, כי אם לא ישמור ה׳ עיר, שום כח לא ישמור על האדם התרבות החדשה. העולם החדש רוצה לכופף את הדעת תורה ואת היראת שמים לכללים שלהם, אבל אלו כללים שנראים שווים לכל נפש ונוחים וטובים, אך בתוכם מלאים בכפירה ובמרד בהקב״ה. הכללים של התורה הם לא הכללים של היום, היסודות של התורה הם יסודות אחרים צריכים לדבוק בתורה הקדושה ולא בכללים של העולם החדש.
מיום הדין העולם החדש לא יכול לפטור אותנו, אנו חיים בדור של סוס שוטף במלחמה, רצים מיום ליום, מסיפור לסיפור, בלחץ חברתי ומאבדים את הטוהר של הנפש. חודש אלול חלף עבר לו, כלפי חוץ נראה הכל חזק וטוב, כמה יהודים ב״ה הולכים לסליחות, הולכים לשיעורי תורה, נותנים צדקות, לא היה דור שהיה בו תורה ומצות כדור הזה, כמה ישיבות, כמה בתי כנסת, לא היה בעם ישראל כך תורה מהיותנו עם.
אך התרבות החדשה מחלחלת בתוך כל הדבר הקדוש הזה ונלחמת לעשות את התורה כמו תרבות של התנהגות שאנשים מתנהגים, אבל שיהיה דבר חיצוני, שנתון לשינוי על פי רוח הזמן, כלבוש שלובשים ואפשר להחליף על פי הרצונות והאינטרסים ועל זה צריכים להלחם ולזרוע חזק שהתורה הקדושה היא חיינו ואורך ימינו ועם ישראל מסר נפש על כל הלכה והלכה ועל קוצו של יוד ניתן את החיים באמונה שלמה, ושום קוצו של יוד מהתורה לא ניתן לשינוי, וככול שנמסור נפש ונשריש את זה בנפשנו, מחזקים אנו את מלכות שמים ואת מלכותו יתברך, בכח קבלה והבנה זו ניכנס ליום הכפורים תשובה ראשונה ועל התשובה דורון של תפילה.
באהבה רבה, יאשיהו יוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.