שלום וברכה מורי ורבותי!
אסרו חג!
על שם מה נקרא היום הזה אסרו חג?
"אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (תהלים קיח, כז).
כולנו כביכול קושרים את עצמנו לחג שמאחרינו ואומרים: "ריבונו של עולם! אנחנו רוצים עוד יום אחד להיות איתך, עוד יום אחד לשמוח איתך".
האם
באמת כל כך טוב לנו בחגים? האם החגים הללו לא מביאים אותנו ליותר מידי
הרבה הוצאות, יותר מידי הרבה בטלה, ליותר מידי הרבה רעש עם הילדים?
מורי ורבותי, שימו לב טוב!
אצל יהודי כל יום זהו יום חג, כל יום זו סיבה טובה לשמוח ולרקוד.
"שלא עשני גוי", "שעשני כרצונו".
ה'
ברא אותך איך שאתה והיכן שאתה ושם אותך בנקודת הזמן הזו במקום הנוכחי הזה,
זה אומר שהמקום הזה הוא המקום המדהים והמתאים ביותר בשבילך!
מכאן אתה אמור אך ורק לשמוח ולחגוג.
מחפשים סיבה למסיבה פשוטו כמשמעו!
ואם אין את זה מדאורייתא, מייצרים את זה מדרבנן, ואם אין את זה מדרבנן, עושים את זה על פי הקבלה או על פי מנהג ותיק או עתיק אחר.
כל
אחד מאיתנו מחפש את הזמנים היפהפיים הללו, כל אח מאיתנו מחפש את זמני
האושר הללו, והיום זהו עוד יום של חג, יום שקשור ומחובר לחג האחרון
שמאחרינו, חג שמחת תורה!
אבל
לא סתם שמחים, לא לוקחים את השמחה הזו והופכים אותה למטרה, אלא עם השמחה
הזו הולכים ומתעלים יותר, עם השמחה הזו מתחילים סבב נוסף של חמשת חומשי
תורה.
מי
שלא הספיק בשנה החולפת ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום ולקרוא מידי שבת בשבתו
את הפרשה, ולא הספיק אפילו להשלים בשמחת תורה, הפעם ילך וידאג שלפני כל יום
שישי, כל יום שבת, הוא יזכה לקרוא את כל הפרשה כולה שנים מקרא ואחד תרגום.
מי
שהספיק עם השלמות ועם טלאים על גבי טלאים, הפעם יעשה את זה בלי טלאים, כי
זו התחלה חדשה, התחלה של שמחה חדשה, התחלה של תורה שלמה ומושלמת.
חג שמח ומדהים לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.