שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה מדהימה שלכם.
אנחנו בימי הרחמים והסליחות, בימים אלו כל אחת ניגש לחברו ומבקש גם ממנו אישית סליחה על מה שחטא, עווה ופשע כלפיו.
מה עושים עם ילד שאיננו מעוניין לסלוח לאחיו, לאחותו, אלו לאחד מהחברים בבית הספר?
מה עושים לילד שאומר: "נפגעתי, לקחו לי, עשו לי, ואני לא סולח"?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
סליחה
היא תכונה אלוקית, היא לא משהו הגיוני. באמת לא היה היגיון שאי- מי מאיתנו
יסלח לחברו על עוול שנעשה לו, ה' מבקש את זה מאיתנו וה' אומר לנו "מה אני
חנון, אף אתה היה חנון. מה אני רחום, אף אתה היה רחום".
כלומר,
מבקש ממך הקדוש ברוך הוא להתעלות על עצמך ולהבין שגם אם מישהו פגע בך, זה
לא באמת הוא, כי לא היה קורה לך שום נזק אלמלא כך נגזר עליך מלמעלה, ואם כך
נגזר עליך, הרי שזה היה קורה איתו או בלעדיו, הוא לא הכתובת, הוא לא האדם
שבו צריכים לפגוע או ממנו צריכים להיפגע.
כאשר
אתה כאבא חזק באמונה ורואה את הקדוש ברוך הוא מול עיניך, יש לך את האפשרות
ואת הזכות לבקש גם מהבן שלך להתנהג באותה תכונה אלוקית.
אבל
כאשר אתה כאבא יודע לנוול את פיו, חלילה, כאשר מישהו ממש אבל ממש מרגיז
אותו, וכאשר הילד רואה את אביו ואת אימו לפעמים עולים לטונים ולדציבלים
גבוהים הרבה מעבר למותר בגילו הרך, הרי שמילד כזה לא ניתן לבקש או לדרוש
לסלוח.
השינוי האמיתי אמור להתחולל בתוכנו, השינוי האמיתי אמור להתחולל בינינו לבין עצמנו, ורק לאחר מכן לחנך את הילדים.
תכונה
אלוקית? צריכים לערב פה את כחו של האלוקים ואת יכולותיו לשפר את חיינו
ולהפוך אותם לאחרים עם אותה אמונה בסיסית שאומרת שזה לא הוא מי שנמצא מולי,
אלא זה הוא מי שנמצא מעלי.
מתחזקים באמונה, מתדבקים במידותיו של הקדוש ברוך הוא, וזוכים למחילה, סליחה וכפרה בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין בורא העולם,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.