בס"ד, לידידי
ומכרי קוראי 'מעדני הפרשה' הע"י
במוצאי שבת הקרוב,
כ"ד אדר יחול יום היארצייט השבעה עשר של אבי מורי ז"ל.
הורי התגוררו מול
הפנימיה של ישיבת שפת אמת, ואבי ז"ל היה עומד שעות רבות במשך היום בחצר הבית
הפונה לרח' מנחם פינת יוסף בן מתתיהו ומצייר שלטים או כותב על האוטובוסים של המוסדות
את שם המוסד והתורם וכו'.
זכורני, שאחד
הבחורים עמד והתבונן באבי כשהוא מצייר שלט או אוטובוס, שאל אותו אבא: הרי הסדר כבר
התחיל ולמה אינך בישיבה כעת? ענה לו הבחור תשובה מתחמקת כלשהי. הרים אבא את אצבעו
והראה לו על השלט של הבנין שכתוב 'שפת אמת' ואמר לו: גש ותתלוש את הוו האמצעי מהאות
שין של 'שפת אמת'. שאל הבחור: למה? ענה אבא: כי אז ישאר כתוב 'טפת אמת'...
לרגל היארצייט אכתוב
סיפור שסיפרה אמי ע"ה בעניינו.
הרבי מגור מרן ה'בית
ישראל' היה עובר מפעם לפעם את רח' מנחם בדרכו מביתו או מהישיבה אל בית המדרש ברח'
רלב"ח, ולפעמים היה נכנס לפנימיה לבדוק אם יש בחורים שעדיין לא עזבו את בנין
הפנימיה, וברור, שבחור שנתפש ע"י הרבי בבנין הפנימיה בשעות הסדרים היה מעדיף
שהאדמה תיפתח ותבלע אותו חי, מאשר להיתקל בעיניו היוקדות של הרבי. אבא ז"ל ריחם
על הבחורים וכל פעם שהיה עומד בחוץ ומצייר והיה רואה מרחוק בקצה הרחוב את ה'בית
ישראל' פוסע לקראת הפנימיה, היה חצי צועק חצי לוחש לכיוון הפנימיה 'זה בא', ולבחורים
זה היה כעין סיסמה והיו מתחמקים חיש מהדלת האחורית ונסים לכיוון הישיבה.
יום אחד עמד אבא בחצר
וצייר שלט כדרכו, וה'בית ישראל' עובר ליד החצר, נעצר ליד הגדר ומתבונן בשלט
המצטייר ואומר לאבא בקול לוחש: 'זה בא'..., אבא קיבל צמרמורת וזיעה קרה
כיסתה את מצחו, למרות שלא היה לו שום קשר מיוחד לרבי ולחסידות מלבד היותם שכנים,
אבל ממש לא נעים לגלות כי הרבי שהיה דומה למלך בגדוד ואימתו ידועה לכל, יודע את הסיסמא
הזאת, כביכול נתפס בקלקלתו.
הרבי המשיך בדרכו
ואבא חש אי נעימות רבה, אך מצב זה לא נמשך זמן רב, כי הרבי זצ"ל תיכף סב על
עקבותיו וחזר ליד הגדר, שם עמד עדיין אבא ואחז במברשת באצבעות רועדות והפעם אמר
הרבי לאבא בקול קצת יותר גבוה ונינוח: 'די מיינסט דאך גיט פאר די קינדער, זאלסט
האבן גיטע קינדער' תרגום: אתה הרי מתכוון לטוב לילדים (הכוונה לבחורים), שיהיה לך
ילדים טובים'.
וכך השלימה אמא
ע"ה את הסיפור: בו במקום שמט אבא ז"ל את מברשת הציור מידיו ונכנס הביתה
בפסיעות מהירות ואמר לי בהתרגשות רבה כמה פעמים: הערסט? 'דער רבי האט אונז צוגעזאגט
גוטע קינדער'... תרגום: 'שומעת? הרבי הבטיח לנו ילדים טובים'...
ואבא הרגיש שכל זה
היה כדאי לו כדי שיזכה בברכה הנפלאה הזאת
זכותם יגן בעדינו
ויליצו יושר עלינו ועל כל ישראל ולרפואת בנם בכורם אחי ר' אברהם בן מאנצ'י
לרפו"ש
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.