*ואנחנו כורעים ומשתחווים*

מי שישתתף בלוויה של שמעון פרס מחר יגלה להפתעתו שמישהי חשובה לא תהיה שם. קוראים לה סוניה פרס. אשתו, אהובתו של שמעון. היא תהיה חסרה בלוויה לא רק בגלל שהיא נפטרה לפני 5 שנים. היא לא תהיה שם כי היא בחרה שלא להקבר לידו. היא קבורה לבדה בכפר הנוער בן שמן.

מה בדיוק היתה מערכת היחסים ביניהם ולמה היא החליטה שלא להצטרף אליו ולהיות אשת הנשיא - לא אדע. גם אין עניני לדבר חלילה לשון הרע ולפגוע בכבוד המת החשוב. אבל, כשמדובר בפיקוח נפש - אין חולקים כבוד.

כמה סמליות יש בכך שאשתו, אהובתו ואם ילדיו החליטה בשנותיה האחרונות שכבר אין לה כח בשבילו. היא בחרה שלא להיות לידו יותר לא בשנות חייה האחרונות, ואף לא במותו. ושמעון, הפוליטקאי הישראלי הנערץ, בחר להמשיך לבית הנשיא לבדו. בשנותיו האחרונות הוא וויתר על אהובתו.

סוניה היא לא האהובה היחידה של שמעון שלא תהיה מחר בלוויה. גם ארץ ישראל, אהובה נושנה ישנה של שמעון לא תהיה בלוויה ולא תיתן לו כבוד אחרון. כן, גם אותה הוא נטש. לאנחות. הוא העדיף את הכבוד שיקבל בחוץ על האהבה בבית.

שמעון פרס היה ללא ספק מדינאי מלוטש שהיה ידוע במתק שפתיו ובצחות לשונו. ואיך אפשר שלא לזכור את הופעתו המגונדרת ואת תסרוקתו הבן גוריונית. אך כולנו יודעים היטב שלא זאת הסיבה שהנשיא אובמה ושועי עולם רבים יגיעו מחר לחלוק לו כבוד אחרון. לא, אל תתבלבלו, הם לא באים לכבד את עם ישראל וגם לא את מדינת ישראל.

נהפוך הוא, הסיבה העיקרית ששמעון, שברוב שנותיו היה פוליטקאי שנוא על הציבור, יקבל כבוד מלכים מהתקשורת הישראלית ומרוזני מדינות המערב היא אחת ויחידה: הוא היה מומחה להתרפסות מול הגויים. בזה הוא היה מקצוען אמיתי.

שמעון הגה את הרעיון הכושל שאנחנו עם הכובש בארצו. שמעון נשא את הדגל של הלאומיות הפלשתינית והוא אחראי יותר מכל אדם אחר על הפצת הרעיון הכוזב שלאויבינו יש זכות "לאומית" על ארצינו. הוא זה שהסתובב בבירות העולם ושיכנע את מנהיגי העולם החופשי שאין להאמין להיסטוריה היהודית והעולמית ושאסור לנו חלילה להאמין שאנו חיים כאן ב"ארץ הקודש" בזכות ההבטחה האלקית. לא ולא. שמעון פרס הפיץ בשורה חדשה לעולם: היהודים שדדו את ארצם מידי הילידים המקומיים ולהם זכות ובעלות על שטחי ארץ הקודש לא פחות מאיתנו.

במקום אומץ לב ועזות יהודית של מנהיג אמיתי, שמעון המציא זן חדש של "מדינאי". יהודי שממציא שקרים היסטוריים נוראיים שגם גויי העולם בעצמם התפלאו לשמוע אותם. שמעון הוא אבי האסכולה שאמרה שאם נבגוד בצורה מוחלטת בארץ אבותינו ובהסטוריה שלנו - או אז יבוא השלום המיוחל. והוא היה אופטימי מאד - הוא קיווה בכל רמ"ח אבריו שיום יבוא והוויתור ההזוי הזה יהיה מושלם. או אז נגיע כולנו למזרח תיכון חדש ונזכה לנגב חומוס בדמשק.

לאחר שהוא נכשל כמעט באופן קבוע מול הבוחר הישראלי, עבר פרס לשחק במגרש הבינלאומי שם הוא פיתח שיטה דיפלומטית חדשה. למה לעמוד על העקרונות שלך כשאתה יכול למכור את עמך עבור פיסת נייר שאיננה שווה כלום?

מעל כל במה אפשרית ניסה שמעון פרס לשכנע את כולנו שככל שנכחיש את יחודו של עם ישראל. ככל שנבזה יותר את מורשת אבותינו ואת מסורת התנ"ך כך יהיה לנו טוב יותר.

אז לפני שאתם קוראים את הכתבה המרגשת הבאה שמחמיאה לשמעון ומספרת איזה אדם נפלא הוא היה, ולפני שאתם מזילים דמעה ישראלית חביבה כשאתם רואים את הכבוד העצום שרוכשים מדינאי העולם לשמעון פרס. דעו: אתם משחקים במשחק פוליטי ציני שבמרכזו חילול שם שמיים שאין נורא ממנו. שמעון פרס היה יהודי שההישג הגדול שלו היה לא פחות מהכחשת ההסטוריה היהודית. יהודי שהמורשת שלו היא כפירה בתורה ובאלקי ישראל. יהודי שרצה ללמד את כולנו איך להתרפס לפני הגויים.

מחר, כשנקבור את שמעון פרס זכרונו לברכה, ננסה כמובן להזכר במעשים הטובים שעשה, אחרי הכל הוא היה יהודי וללא ספק יש לו גם זכויות רבות. ללא ספק.

יחד עם זאת, חברים, בואו לא ניסחף בתעמולה התקשורתית, הבה נפקח עיניים רחבות אל המציאות שמול עינינו ונפנים את המסר הברור: המדיניות הכוזבת של מר שמעון פרס נכשלה כישלון חרוץ. לעולם, כן לעולם לא נשיג שלום על ידי הכחשת יחודו של עמינו. לעולם לא נגיע לשלום המיוחל על ידי וויתור על אדמת ארץ ישראל ועל ידי המצאת עמים חדשים.

נשתדל ונתפלל שלקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה בה נחגוג חמישים שנה מאז שיחררנו את יהודה ושומרון, נקבור - ביחד עם שמעון - את האידאולוגיה הכוזבת של "ואנחנו כורעים ומשתחווים" לכל גויי הארץ.

ובראש השנה הזה, כשנתפלל תפילת מוסף ונאמר את תפילת עלינו לשבח, נכרע ונשתחווה אך ורק למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כי רק בצורה הזאת נתקרב לשלום שכולנו מצפים לו.

שנה טובה ומתוקה.