בכל עת במיוחד בזמנינו כשאני מבקש לכתוב על אבי ז"ל אני מתלבט איך לעשות זאת, מפני שגדל דור חדש אשר לא הכיר את הדורות הקודמים וכבר לא זכה לראות יהודים של פעם, האוירה של פעם הסגנון הדרך ובעיקר אורח החיים, המושגים שהיום השתנו כליל, לך תסביר, שעסקני הדור הקודם נסעו באוטובוס המתינו בתור יחד עם כולם ולא ברכב עם נהג כפי שרואים זאת בזמנינו
כתבתי בעבר על אבי ז"ל שגם בזמנו היה מיוחד במינו מפני שהיה ייצור של דור קודם עם התנהגות אחרת ומיוחדת, הוא היה אהוב בכל הציבור מקצה לקצה, ראית אצלו יהודים מנטורי קרתא ועד למזרחי, לא היה אצלו דבר כזה חוג זה או אחר, אצלו יהודי היה יהודי ואין זה משנה מהיכן הוא, הענוה שלו, חש כי הוא אחד האדם ולא מעל מישהו זה היה משהו שקשה לתאר היום, הוא ברח מן הגאוה וההתנשאות, רצה ואהב להרגיש שהוא איש של כולם
אבל לא רק אצל עסקנים, תופתעו, גדולי תורה ראו בו בשעתו אדם מיוחד שיכלו לסמוך עליו, כשהם זקוקים היו לפעילות סודית ובעיקר לעניינים שהשתיקה יפה להם עליו הם סמכו הם ידעו כי הוא האיש שיעשה להם את זה בשקט מבלי שכלל יידעו שטיפלו בנושא. הוא היה יד ימינו של ר' מנחם פרוש עשרות שנים, ולא ארחיק אם אומר כי ר' מנחם בלעדיו לא היה ר' מנחם, הוא זה שעשה אותו, בזכות מסירותו ועבודתו שהיתה יסודית מדוייקת וזריזה הוא הצליח בכל כך הרבה תחומים כולל מוסדותיו, כאשר ר' מנחם היה בכנסת אבי ז"ל התרוצץ בחוץ לארץ להביא כסף להחזקת המוסדות
כבר סיפרתי הרבה פעמים על ילדותו, הוא היה יתום מגיל ילד קטן ואוירת היתומים והאלמנות היו אצלו בדם, הוא דאג להם עד ליום האחרון בחייו, הוא לא היה מתיישב בחג כלשהו לעשות חג עד שלא הבטיח כי מי דאג לאותם יתומים שיהיה להם לחג מה שהם צריכים, מבלי שהיה לו מזה דבר, ההיפך לעיתים רק עגמת נפש, אבל מה שאני רוצה לעסוק הפעם הוא הקשר שלו עם גדולי תורה מכל החוגים שעימם היה בקשר ישיר, אליו פנו ודרכו הצליחו
סיפר לי יהודי מירושלים, שהוא זקוק היה לעזרה וסיוע, הוא נכנס לאחד מגדולי ישראל הידועים שהלך לעולמו לפני כשלשים שנה, והוא אמר לו אם אתה רוצה טובה שייעשה תפנה לר' שמואל שאולזון הוא האיש שלא יישב בשקט עד אשר יבטיח כי סידרו את הענין
במאבקים ציבוריים שיטתו של אבי היתה שונה משיטת מי שאהבו את הכותרות הגדולות והבומבסטיות של הפגנות ומהומות, היה זה טדי קולק שאמר לי לא אחת, שגם כאשר הוא התנגד אבל לאבי לא יכל לסרב מפני שידע כי הוא מתכוון באמת ולא פוליטיקה, הוא לא מחפש ליהנות מן הענין פוליטית הוא רוצה את טובת הענין
איני רוצה להאריך מפני שהקורא לא אוהב לקרוא ארוך, אבל זאת אומר, כשהוא הלך לעולמו כל כך צעיר, העולם החרדי הפסיד את אחד האנשים הכי חזקים שלה בעולם העסקנות, הוא היה איש מעשה עבור כולם, ולא היה זה פלא מדוע כל כך הרבה אהבו אותו, והצטערו צער רב כשהלך לעולמו בפתע
מה שמצער, שהדור שלנו לא זכה לראות דמות של עסקן מסוג אחר, מי שאהב כל יהודי, מי שאיכפת היה לו ורצה לראות את טובתו של האחר והצטער בצערו
הוא נחטף יומיים לפני ראש השנה, הוא עשה בטוח שאפילו שבעה לא יישבו יותר מדי עליו, לא רצה שבגללו יהיו מי בצער
כתבתי בעבר על אבי ז"ל שגם בזמנו היה מיוחד במינו מפני שהיה ייצור של דור קודם עם התנהגות אחרת ומיוחדת, הוא היה אהוב בכל הציבור מקצה לקצה, ראית אצלו יהודים מנטורי קרתא ועד למזרחי, לא היה אצלו דבר כזה חוג זה או אחר, אצלו יהודי היה יהודי ואין זה משנה מהיכן הוא, הענוה שלו, חש כי הוא אחד האדם ולא מעל מישהו זה היה משהו שקשה לתאר היום, הוא ברח מן הגאוה וההתנשאות, רצה ואהב להרגיש שהוא איש של כולם
אבל לא רק אצל עסקנים, תופתעו, גדולי תורה ראו בו בשעתו אדם מיוחד שיכלו לסמוך עליו, כשהם זקוקים היו לפעילות סודית ובעיקר לעניינים שהשתיקה יפה להם עליו הם סמכו הם ידעו כי הוא האיש שיעשה להם את זה בשקט מבלי שכלל יידעו שטיפלו בנושא. הוא היה יד ימינו של ר' מנחם פרוש עשרות שנים, ולא ארחיק אם אומר כי ר' מנחם בלעדיו לא היה ר' מנחם, הוא זה שעשה אותו, בזכות מסירותו ועבודתו שהיתה יסודית מדוייקת וזריזה הוא הצליח בכל כך הרבה תחומים כולל מוסדותיו, כאשר ר' מנחם היה בכנסת אבי ז"ל התרוצץ בחוץ לארץ להביא כסף להחזקת המוסדות
כבר סיפרתי הרבה פעמים על ילדותו, הוא היה יתום מגיל ילד קטן ואוירת היתומים והאלמנות היו אצלו בדם, הוא דאג להם עד ליום האחרון בחייו, הוא לא היה מתיישב בחג כלשהו לעשות חג עד שלא הבטיח כי מי דאג לאותם יתומים שיהיה להם לחג מה שהם צריכים, מבלי שהיה לו מזה דבר, ההיפך לעיתים רק עגמת נפש, אבל מה שאני רוצה לעסוק הפעם הוא הקשר שלו עם גדולי תורה מכל החוגים שעימם היה בקשר ישיר, אליו פנו ודרכו הצליחו
סיפר לי יהודי מירושלים, שהוא זקוק היה לעזרה וסיוע, הוא נכנס לאחד מגדולי ישראל הידועים שהלך לעולמו לפני כשלשים שנה, והוא אמר לו אם אתה רוצה טובה שייעשה תפנה לר' שמואל שאולזון הוא האיש שלא יישב בשקט עד אשר יבטיח כי סידרו את הענין
במאבקים ציבוריים שיטתו של אבי היתה שונה משיטת מי שאהבו את הכותרות הגדולות והבומבסטיות של הפגנות ומהומות, היה זה טדי קולק שאמר לי לא אחת, שגם כאשר הוא התנגד אבל לאבי לא יכל לסרב מפני שידע כי הוא מתכוון באמת ולא פוליטיקה, הוא לא מחפש ליהנות מן הענין פוליטית הוא רוצה את טובת הענין
איני רוצה להאריך מפני שהקורא לא אוהב לקרוא ארוך, אבל זאת אומר, כשהוא הלך לעולמו כל כך צעיר, העולם החרדי הפסיד את אחד האנשים הכי חזקים שלה בעולם העסקנות, הוא היה איש מעשה עבור כולם, ולא היה זה פלא מדוע כל כך הרבה אהבו אותו, והצטערו צער רב כשהלך לעולמו בפתע
מה שמצער, שהדור שלנו לא זכה לראות דמות של עסקן מסוג אחר, מי שאהב כל יהודי, מי שאיכפת היה לו ורצה לראות את טובתו של האחר והצטער בצערו
הוא נחטף יומיים לפני ראש השנה, הוא עשה בטוח שאפילו שבעה לא יישבו יותר מדי עליו, לא רצה שבגללו יהיו מי בצער
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.