אומרים שלוויה ושבעה זה להבדיל אלף אלפי הבדלות כמו חתונה. כולם מסביב המשפחה, השכן מביא אוכל, הדודה מביאה ממתקים, הטלפון לא מפסיק לצלצל לנחם, היתומים והאלמנה לא נמצאים דקה לבד, הקושי העיקרי מתחיל שהאלמנה והיתומים חוזרים הביתה מהשבעה, אז בכל רגע מורגש החסר של האבא ושל הבעל, שאף יהודי לא יידע מצרות, הילד חוזר לחיידר, האלמנה מנסה לחזור לעבודה, בלילה האלמנה ממלאה את הכרית בבכי, מגעגוע לבעל התומך שהיה ואיננו, וכך נראה יום של שיגרה. מגיע תקופת החגים בכל שניה זה תשעה באב, איפה להתאכסן בחג ? כולם שמחים עם משפחתם, והאלמנה והיתומים צועקים טאטא, טאטא, והיה כי יצעק אלי, ופה מגיעים מלאכים ממש בדמות הרבנית ריזי רוטנברג מארגון זה לזה, הרב קלוגר מארגון חזקו, הרב אקר ( שכחתי את השם של הארגון ) וכמובן כמובן הרבי מתולדות אהרון שליט"א, ומנסים בימים אלו לשמח, לרומם, להחיות רוח שפלים, זה הזמן הנעלה ביותר לתרום כסף לארגונים החשובים האלו. ושנזכה לתכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. אמן .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.