שני סיפורים מיוחדים על אלול

מריבת  שני עגלונים בעיירה היהודית  באלול

מתוך כתביו של מזכה הרבים רבי שלמה שטנצל זצ"ל

"זכורני, ושמעתי לפני עשרות שנים מהגה"צ רבי שלמה וולבה שליט"א (זצ"ל) בתחילת אלול את הסיפור הבא: שני עגלונים המתינו עם העגלות והסוסים בפינת רחוב, לפתע התווכחו השנים התכתשו והפילו אחד את השני, אשה יהודיה שהבחינה בריבם זה בימי אלול, פתחה את חלון מטבחה, וצעקה: "אלול!"

מיד שני העגלונים נעמדו והריב נפסק, זו הייתה האווירה בעיירה היהודית, האם גם לנו יוקדת חרדת אלול, כמו בעגלונים ובאם היהודיה?

המגנט והחלודה

רבי שלמה שטנצל זצ"ל  כותב על דברים ששמע באזור תשכ"ג בישיבת חברון :
"על הימים הנוראים האלה, שמעתי מרבי יוסף דב גרינברג יהודי שהגיע מרוסיה הסובייטית, דברי התעוררות שהביא מ"שם", הוא שמע בריגה שאלה, כתוב על הימים הללו "דרשו את ה' בהמצאו" הם ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, שהשי"ת ממציא את עצמו ומתקרב אליהם, ושאלו שם, הרי השי"ת מצוי בכל השנה "מלוא כל הארץ כבודו", וענו היהודים ברוסיה המצויים בהתעוררות רוחנית של אלפי בעלי תשובה, במשל, באקלים הגשום של רוסיה מצויים מחסני ברזל חשופים לגשם, הנחלשים במשך הזמן, וכאשר רוצים לדעת אם הברזל נאכל או נשאר ברזל מהחלודה, תוחבים מגנט ארוך לתוכו, אם חשים משיכה למגנט בערימה, סימן הדבר על קיום ברזל, ואם המגנט לא חש בתגובה, אות הוא על חלודה וחידלון גמור.
כן הדבר בין  ראש השנה ליום הכיפורים, הקב"ה יורד לתוך י' אמות של עולם הזה, ומתקרב לליבותיהם של כל בית ישראל בכל מקום שהם, אם היהודי חש בליבו משיכה למגנט לקב"ה המשוך ומעורר את הלב היהודי, אות הוא על חיים, ואם הלב דומם ללא תנועה וניד כל שהוא, אות הוא על גויעה רוחנית עילפון כריתות רוחנית, בימים אלה יכול כל יהודי בכל מצב שהוא לדעת היכן הוא עומד, את האמת, כדי שיידע מה לעשות