מחלוקת מיותרת - לא היתה כאן שום אידיאה

חי אני את מערכות הציבור החרדי שישים שנה מאז הייתי ילד, מכיר אני פחות או יותר את כל סוגי המחלוקות ובעיקר את המניעים הסיבות, חלק גדול מן המחלוקות היו אידיאיות אלו חלקו על אלו. היו גם מחלוקות אישיות אבל היה אז מספיק שכל להבין כי אי אפשר לריב ככה, אז בנו אידיאה. למשל, במחלוקת הרב שך והרבי ה'לב שמחה' מגור על הרוטציה והיחודיים הרב שך הבין כי אם יעסקו באמת המרה כי רבים על שלטון וכסף באגודת ישראל זה יראה לא טוב, אז הוא בנה אידיאה וטען כי המאבק שלו אידיאולוגי, רוב רובן של המחלוקות היו כאלו

אבל מצאנו גם מחלוקות שהיו מטומטמות ולא מובנות כלל, נכון שבאותו רגע שפרצה המחלוקת לכל צד היה מה לומר בה, אבל כיהודים חרדים לא היה טעם לריב לעולם, וחייבים היו למצוא איזושהי דרך לצאת מן הפלונטר

לצערי הגדול בקהילות ובישיבות המחלוקות הן בעיקר על הירושה ועל הנכסים, ככה בפונוביז' וככה בסאטמאר ובקהילות אחרות, בעיית המחלוקות שאין בהם אידיאה כלל, הם מחדירות שנאה קשה ואישית. בניגוד למאבקים אידיאולוגיים שגם אם חלקת על השני השנאה היתה מוגבלת, הבנת שלאחר יש את הגדולים שלו וחי על פיהם, גם אם חלקת עליהם אבל קשה היה לשנוא את האחר בשל כך. לעומת זאת כשרבו על ירושה כאן חדרה שנאה תהומית. קחו את סאטמאר באבוב ואחרים, אלו הביאו עימם קללה ממש לקהילות שלהם ולישיבות

מחלוקת גור והרב שטיינמן היתה כזו שאפשר היה להבין כל צד באותו רגע, אבל קשה מאוד היה להבין מדוע זה נמשך. בעיית הבעיות של המחלוקות האלו הוא למצוא את הדרך איך לצאת מן הסבך, מי יהיה הראשון לבא לבקש סליחה או שיעשה צעד של פיוס, ולמרות שהרב שטיינמן יכל לטעון אני מבוגר יותר ועל הרבי מגור לבא קודם אלי, ולמי שאינו יודע, הרב שטיינמן לפני שמנה שנים ישב ברכבו כמעט שעתיים המתין שירשו לו להכנס לבית הרבי מגור ולא איפשרו, כל עשר דקות באו עם תירוץ אחר מדוע הוא לא יכול להכנס, עשו ממנו צחוק ממש, והיתה לו סיבה טובה מדוע שלא לרצות כלל לחזור לשם, הוא החליט לוותר על כבודו

באי ביתו לא רצו לקבל בקלות את הוויתור הזה, אבל כשהתברר כי הרבי מגור אישית לא ידע על מה שעשו כמה עסקנים, אז אפשר היה לעשות את הצעד הזה, וכאן אין לי מילים לשבח את הגראי"ל שטיינמן שלמרות גילו המופלג, ולמרות שהוא היום המנהיג הכי מוכר וגדול מבין המנהיגים שיש לנו בעולם החרדי, הוא עשה את הצעד הראשון לבא לחתונה בגור ועשה סוף למחלוקת של שמנה שנים על כלום ללא כל סיבה כמעט, יכלו למנוע אותה ומהר, לו ידעו הצדדים את האמת ממה שקורה בצד האחר

בעיית הבעיות במחלוקות כאלו בונים תיאוריות ומפנטזים שבצד האחר חושבים כך או כך וכי עשו כך וכך כשרוב הדברים הם כלל לא אמת, ועל סמך הסיפורים הללו מתרחקים עוד יותר זה מזה, המצב הזה מוביל לקשר עם המתנגדים במטרה לשלוח מסר שרק מגביר את המחלוקת

אין ספק כי נעשו במחלוקת הזו המון טעויות, ולא אאשים כאן את זה או זה, מה שזה חייב ללמד אותנו כי בעתיד במחלוקת מן הסוג זה, חייבים להושיב את המנהיגים בחדר לבד, ותראו איך שהם יוצאים משם בשלום

כשבודקים כמה מחלוקות היו בין שמאי להלל נמצא רק 6 פעמים, אבל כשעוסקים אנו בבית הלל ובית שמאי כאן נמצא אין ספור מחלוקות, כאן הבעיה, ה'בית' הלל וה'בית' שמאי, הלל ושמאי לבד יודעים איך להסתדר בלי ה'בית' שלהם

חיים שאולזון