מי שרוצה ללמוד את ירידת הדורות ובעיקר את השפל של הישיבות של ימינו, עליו לעקוב אחר הקורה בבין הזמנים במיוחד בקיץ, בקיומם של סימפוזיונים פוליטיים, מזמינים פוליטיקאים שואלים שאלות, הבחורים 'מוכיחים' בקיאות פוליטית, והעסקנים מטיפים פוליטיקה קשה בבחורים
זה קורה בעיקר בשל המאבק הפנימי והצורך לחמם את הצעירים נגד הצד האחר, אבל האמת היא, כי חושפים כאן את החורבן הגדול של הישיבות, מה קרה מאז חדרה הפוליטיקה לישיבות, איך הם נראו אז ואיך הם נראים היום
כבר הזכרתי כמה פעמים, כשהייתי בחור בישיבה לפני כחמישים שנה - רגליי דרכו בישיבה בפעם הראשונה בתשכ"ו - לאחר עשר שנות לימודים בת"ת של עץ חיים בירושלים - עכשיו בדיוק חמישים שנה, לא היה דבר כזה פוליטיקה בישיבות. כן, היה הרבה פוליטיקה פנימית בין ראשי הישיבות והמשגיחים בין הישיבות למיניהם, אבל לא פוליטיקה חיצונית. המשגיחים לא איפשרו לבחורים לקרוא עיתונים כלל, כשהגעתי לישיבה גדולה עשיתי מנוי על 'המודיע' שיגיע כל יום לישיבה. המשגיח ראה זאת, הוא קרא לי וביקש שאבטל את המנוי מפני שבחור ישיבה אין לו עם עיתון, זה לא נעשה בשביל בני ישיבות אלא בשביל בעלי בתים שלא יקראו ידיעות ומעריב, בני ישיבות לא צריכים עיתונים, עליהם להשקיע את הראש בתורה ומוסר
גם ולמרות שהיה כל כך הרבה פוליטיקה ברחוב החרדי, אבל בישיבות הן היו מחוץ לתחום, לא שמענו מעולם משגיח שבשיחות המוסר או בוועדים שידבר על פוליטיקה, עסקו אך ורק במידות בהשקעה בלימוד בשטייגן בענינים מן הסוג הזה, לא זוכר אי פעם שהמשגיח אפילו יזכיר ברמז משהו הקשור בפוליטיקה אפילו לא בתקופת בחירות, זה היה מחוץ לתחום
לא היה הוא אמינא לחשוב שיתכן סימפוזיון בבין הזמנים עם פוליטיקאים. אספר לכם יותר, כי בזמני בישיבה היה זה בזיון להיות חבר כנסת, כששאלו מישהו מה אתה רוצה להיות בעתיד גם מי שרצה להיות חבר כנסת התבייש לא רצה שיידעו כי הוא רוצה להיות 'עסקן' זה לא היה כבוד אז בישיבות
התחלפו הזמנים, ומה שהיה אז בבחינת מאן דכר שמיה, הפך להיות לכתחילה ובכל שנה חוזרים על זה שוב ושוב ומוסיפים עוד ועוד סימפוזיונים כאלו מפטמים את הראש של הבחורים בפוליטיקה מלוכלכת, במקום למלאות את ראשם במידות ודרך ארץ בהנהגות ישרות בסיפורי צדיקים ומעשים טובים, הם לומדים את הלכלוך הכי מזוהם ברחוב החרדי
ואלו יקראו בני תורה?
אין זה פלא שככה נראים ה'בני תורה' של ימינו, מה שמלמדים זה מה שמקבלים, בשעתו למדו תורה ומוסר, היום לומדים עיתונות פוליטיקה מחבלים ושונאים, אז אלו הן התוצאות
זה קורה בעיקר בשל המאבק הפנימי והצורך לחמם את הצעירים נגד הצד האחר, אבל האמת היא, כי חושפים כאן את החורבן הגדול של הישיבות, מה קרה מאז חדרה הפוליטיקה לישיבות, איך הם נראו אז ואיך הם נראים היום
כבר הזכרתי כמה פעמים, כשהייתי בחור בישיבה לפני כחמישים שנה - רגליי דרכו בישיבה בפעם הראשונה בתשכ"ו - לאחר עשר שנות לימודים בת"ת של עץ חיים בירושלים - עכשיו בדיוק חמישים שנה, לא היה דבר כזה פוליטיקה בישיבות. כן, היה הרבה פוליטיקה פנימית בין ראשי הישיבות והמשגיחים בין הישיבות למיניהם, אבל לא פוליטיקה חיצונית. המשגיחים לא איפשרו לבחורים לקרוא עיתונים כלל, כשהגעתי לישיבה גדולה עשיתי מנוי על 'המודיע' שיגיע כל יום לישיבה. המשגיח ראה זאת, הוא קרא לי וביקש שאבטל את המנוי מפני שבחור ישיבה אין לו עם עיתון, זה לא נעשה בשביל בני ישיבות אלא בשביל בעלי בתים שלא יקראו ידיעות ומעריב, בני ישיבות לא צריכים עיתונים, עליהם להשקיע את הראש בתורה ומוסר
גם ולמרות שהיה כל כך הרבה פוליטיקה ברחוב החרדי, אבל בישיבות הן היו מחוץ לתחום, לא שמענו מעולם משגיח שבשיחות המוסר או בוועדים שידבר על פוליטיקה, עסקו אך ורק במידות בהשקעה בלימוד בשטייגן בענינים מן הסוג הזה, לא זוכר אי פעם שהמשגיח אפילו יזכיר ברמז משהו הקשור בפוליטיקה אפילו לא בתקופת בחירות, זה היה מחוץ לתחום
לא היה הוא אמינא לחשוב שיתכן סימפוזיון בבין הזמנים עם פוליטיקאים. אספר לכם יותר, כי בזמני בישיבה היה זה בזיון להיות חבר כנסת, כששאלו מישהו מה אתה רוצה להיות בעתיד גם מי שרצה להיות חבר כנסת התבייש לא רצה שיידעו כי הוא רוצה להיות 'עסקן' זה לא היה כבוד אז בישיבות
התחלפו הזמנים, ומה שהיה אז בבחינת מאן דכר שמיה, הפך להיות לכתחילה ובכל שנה חוזרים על זה שוב ושוב ומוסיפים עוד ועוד סימפוזיונים כאלו מפטמים את הראש של הבחורים בפוליטיקה מלוכלכת, במקום למלאות את ראשם במידות ודרך ארץ בהנהגות ישרות בסיפורי צדיקים ומעשים טובים, הם לומדים את הלכלוך הכי מזוהם ברחוב החרדי
ואלו יקראו בני תורה?
אין זה פלא שככה נראים ה'בני תורה' של ימינו, מה שמלמדים זה מה שמקבלים, בשעתו למדו תורה ומוסר, היום לומדים עיתונות פוליטיקה מחבלים ושונאים, אז אלו הן התוצאות
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.