'דגל התורה' בדרכו של הרב שך ליצור אוייב משותף ולהבטיח את שלמות המפלגה

כאשר שמעתי את משה גפני מדבר זה הזכיר לי את הרב שך, הוא למד ממנו את כללי המשחק, הוא ידע כי אם יעסוק בנושאים מפלגתיים הוא עלול להיקלע למלחמה פנימית קשה. לא היה זה סוד כי בין הישיבות פונוביז' וחברון היתה מלחמה קשה עד כדי שהרב שך לא איפשר לועד הישיבות להכניס את ראשי ישיבת חברון להנהלת ועד הישיבות, הירושלמים היו נגד הבני ברקים, ולכן מצא הרב שך את הסוד איך לאחד את כולם מקצה לקצה, הוא פתח במלחמה בחסידים ובעיקר בחב"ד יצר אוייב משותף, וכככה הבטיח לעצמו שקט. הרב שך הבין כי ברגע שהמלחמה נגמרת המלחמות הפנימיות מתחילות אז הוא דאג בכל ימי חייו להלחם במישהו, הוא גמר עם חב"ד עבר לספרדים ולאחרים, מי שיקח את הרשימה ימצא משהו מדהים, הוא לא הפסיק להלחם עד ליום האחרון של חייו

משה גפני עשה את אותו דבר בועידה, הוא עסק באוייבים,הוא  לא רצה לעסוק בפלג הירושלמי מפני שאלו יכו בחזרה אז רק ברמז הוא אמר כמה מילים, הוא קרא למלחמה על אגודת ישראל, בתקוה שזה יעבור בשלום, וככה להבטיח כי ישכחו מן הבעיות הפנימיות, ואכן לא שמעו מילה של ביקורת על החכי"ם, ההיפך שמעו רק דברי חנופה, השיטה הזו עבדה מצויין

חיים שאולזון