סיפור המעשה לאחר השיחה בענין הייסורים (ערוך מספר 'מילי דהספידא' שיצא על מרן הגר"ח זצ"ל)

כידוע היה הגר"ח זצ"ל מסובל בייסורים רוב שנותיו, ועם כל זה יגע בתורה בכוחות מופלאים שלא ניתן לתאר וכבר נתפרסם דבר בקשת הייסורים על ידו שש שנים קודם פטירתו ,לאחר אסרו חג הפסח, יום חמישי שנת תשס"ט כשיצא מלנחם את בני הגר"י שפירא זצ"ל אחר שדיבר שם הרבה במעלת הייסורים ושכרם [ראה כתבה נפרדת] אמר שם באותו מעמד שבגמ' (ב"מ פ"ה א') איתא שרבי קיבל על עצמו יסורים שש שנים ושבע שנים. לאחר שיצא מבית האבלים ביקש יסורים מן השמים, וסיפר שבלילה ראה בחלומו את הגר"י שפירא ושאלו מה נעשה בדינו והשיבו הגר"י שעם הייסורים שסבל בשנים האחרונות הצליח לעבור את הדין, ולמחרת אמר לבני ביתו מה יהי' עמי בעלמא דאתי, ובאותו היום בבוקר ערב שבת נפל בביתו בלא סיבה הנראית לעין נפילה לא רגילה, ואמר שהנפילה היתה בהרגשה שבא מלאך מן השמים ודחפו ליפול , ונתרסקו עצמות הכתף והירך ועוד, ומאז סבל יסורים גדולים הגלויים, והנסתרים שלא נודעו, מלבד הישיבה בחוסר אפשרות לזוז [ואפילו לנשום כראוי] כמו שהוא הגדיר שזה כישיבה בבית האסורים שש שנים רצופות,
בשנותיו האחרונות של הגר"י שפירא שהיה מסובל ביסורים גדולים אמר הגר"ח שמקנא בו ביסוריו, שיגיע לעלמא דקשוט נקי לגמרי ע"י היסורים. וכבר אמר על עצמו שעל אף שהוא שמח ביסורים אין זה מוריד ממעלת היסורים וכפרתם, וכל ימיו ביקש יסורים וכמש"כ במכתב מימי עלומיו: מה ינעמו היסורים בחיק המשכילים, אף ממתוק לחיק אוילים כו', הוי מקבל את היסורים בגילה כו'.
ואם נמנה שש שנים מיום ליום מאותו יום שקיבל על עצמו היסורים ועד ליום פטירתו ,הרי לנו בדיוק שש שנים. ומיום הנפילה שש שנים מיום ליום זהו יום הקבורה, והי' זה מעת לעת ממש משעת נפילה עד שעת הקבורה שש שנים. ואיתא בפסוק שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי, ויעוי' בספר מגיד מישרים פרשת משפטים שכתב דהוא רמז לבר נש דשש שנים יעבוד בהאי עלמא, וכו'.