אני
רוצה לספר לכם איך יראה העולם כשיגיע הרגע שבאמת נראה את החרדיות מתפרקת.
כלומר, יבואו מלא אנשים לכיכר השבת, מבני ברק וירושלים, ביתר, קרית ספר,
בית שמש, ערד, ונתניה. יהיו גם כמה מטוסים מיוחדים שיביאו חרדים מניו יורק
ולונדון, יוהנסבורג ומלבורן, ובשעה היעודה כולם כולם יגיעו, אנשים נשים
וטף, אבישי בן חיים יעמוד על המרפסת ויסריט, וכולם יתפרקו.
ואז
אבישי בן חיים יקרא בקול גדול, "שלטון המרנים מתפרק", והרב שטיינמן יעלה
בפעם האחרונה על הבמה, שירת "ימים" תרעיד את החלל, שירת פרידה מלאה
געגועים, אנשים יזכרו בכל הפעמים שהם שרו "ימים" באקסטזה, ועכשיו זו הפעם
האחרונה. רגע של אבל ישרור בקהל, ואז, לעיני כל ישראל, הרב שטיינמן יתפרק.
אבישי
יקרא שוב, "חומות הגטו מתפרקים", כולם יביטו בערגה על הקירות הישנים, מלאי
הפאשקווילים, כמה אנשים יוציאו בפעם האחרונה טלפון כשר עם מצלמה, ויצלמו
את הקירות היפים האלו, למען הזיכרון. ולפתע, כל מאה שערים תתפרק, מתחתיה
יצוצו נבטים קטנים של גני ירק פתוחים, בלי חומות.
וכל
הארץ פירוקים פירוקים, ואוטובוסים דו מפרקיים יקחו את פרקי החרדים לחוף
הים בתל אביב, שם יוטבלו כולם, אנשים ונשים בעירבוביא, לדת ההתפרקות, ועל
מסך גדול יוקרן בלופ חוזר "פרוק ית ענך", מהפרק הראשון של הסידרה.
===
תירגעו,
חברים. כלום לא מתפרק. העולם משתנה. הייתי בפריז וגם ברומא, אבל ראיתי גם
פינות נידחות בקצה הארץ, שבקושי מגיע לשם חשמל, אבל יש כבר מישהו בכפר עם
סמארטפון. לא יודע אם חשבתם על זה, אבל הרבה יותר קל להביא תשתית לאינטרנט,
מאשר תשתית למים. בעיני ראיתי.
והאינטרנט
משנה את העולם. כולו. אין דרך למנוע את זה. גם האתאיסטים השתנו, וגם
המוסלמים, והבודהיסטים, והנוצרים. העולם כולו משתנה. דעא"ש ופרנציסקוס,
הצבא והתחבורה, הכלכלה ואוכל, הכל מושפע מהאינטרנט. גם החרדים משתנים. אף
אחד לא יכול לגבור על גוגל, אבל אף אחד גם לא יודע איך החרדים יתפתחו בסופו
של תהליך. הם בשינוי מתמיד. הם לא נוסעים על סוסים, לא מבשלים על פרימוס,
ולא נוהגים את הדין ש"חדש אסור מן התורה". זה רק סיסמא.
דברים
משתנים, לא מתפרקים. ואט אט יתגבשו להם נורמות שמותאמות או מגיבות לדברים
שקורים בעולם. במהפכה הצרפתית, הצרפתים לא התפרקו. הם המשיכו ללכת עם אותם
כובעים, ולאכול את אותם הקראסונים. אחרי שנים, יכלו לראות שמשהו השתנה לבלי
שוב. והעם הצרפתי מונה את ימיו, מלפני התתפרקות, ואחריה. רצף אחד שלם של
אותו עם.
===
הרגע
המביך ביותר בכל הסידרה, היה הרגע ששרים ב"יה ריבון" "חיוות ברא ועופי
שמיא", והכיתובית למטה מנסה להנגיש את הרגע לצופה החילוני, ומתרגמת "חיות
הבר". זה תרגום מדויק, אבל אם הכיתוביות אמורות להבהיר משהו לצופה שלא מבין
מה שרים שם, הכיתוב "חיות הבר" הוא הדבר הכי לא רלוונטי. כי גם כל החרדים
ששרים את זה, ובוודאי החרדיות, לא חשבו מעולם מה פירוש "חיוות ברא", ואין
שום קשר בין הכיתוב הזה למה שבאמת קורה שם. ואת זה, אבישי בן חיים לא מבין.
לצערי.
===
נ.ב.
כשחשבתי על טעות כתיב אפשרית, עלה בדעתי שבטעות יכתבו "ההתפקרות". משום
מה, הכיתוב על המסך היה דווקא "ההתרפקות". משאיר לכם לפענח את הפרוידיאניות
הזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.