המחבלים איבדו שפיות - הגאונים שלהם מטורפים מאברבנאל

כואב הלב כשצריכים לכתוב על מי שמקומם באברבנאל, הם מסכנים ואומללים, ובכל זאת, אסור לרחם עליהם, ואצטט ממה שכתבתי בהקדמה להגדה של פסח' 'אוצרות חיים' שם אני שואל במה חטא השוטה שאסור לרחם עליו. כידוע הגמרא מספרת כי ארבעים יום קודם יציאת הולד מכריזים עליו חכם יהיה או שוטה יהיה, ובמקום אחר אנו מוצאים כי אסור לרחם על השוטה, ואם הכריזו עליו שיהיה שוטה אז מה זה אשמתו ומדוע אסור לרחם עליו? הסברתי, כי בעיית השוטה שהוא חושב שהוא חכם, אם הוא היה יודע כי הוא שוטה, חייבים היו לרחם עליו הוא מסכן, אבל מאחר והוא משוכנע כי הוא חכם, ב'חכמתו' הוא מביא את הצרות על כלל ישראל, ולכן אין ברירה אם נרחם עליו יבואו צרות עליו על ביתו ועל אחרים ואת זה חייבים למנוע

כשאני רואה את ראשי המחבלים כל כך מתרגשים מאברהם טריגר עד שהם מכנים אותו 'הגאון רבי' איני יודע על מי לרחם קודם, על המחבלים שאיבדו שפיות, או על המסכן שמקומו באברבנאל. שימו לב איך הם מסבירים את 'גאונותו' 'אשר מוסר נפשו לקיומו של בטאון עולם התורה', אתם מבינים, טרוריסט מטריד פושע, הופך אצלהם 'הגאון רבי' ומדוע, מפני שהוא עוסק בטרור כל כך הרבה זמן. לא ההתמדה והלימוד בעיון ובקיאות בישיבה או בכולל עושה אותך ל'הגאון רבי' אלא הטרור, וראו לאיזה אבסודרד הגענו, מי שהם גאונים באמת בקושי זוכים לכינוי של ר' וישנם מי שיכתבו עליהם מר או אפילו גם זה לא, אבל מי שלא מגיע לקרסולי הקרסול של מי שאינם מחבלים אוטומטית הם 'הגאון רבי' ומדוע מפני שהם מומחים גדולים בלהטריד בעלי עסקים

אם הם היו כותבים עליו 'הגאון רבי' מבלי לנמק, חצי צרה, אבל לספר כי כל גדלותו הוא בכך שהוא טרוריסט, אין זה פלא שמרן הגאון ראש הישיבה רבי דוד פוברסקי זצ"ל בשעתו כינה אותם בשם מחבלים ומאז אותו שמחת תורה זה שמם, מפני שזה מה שהם, החבלה הטרור זה מה שעושה אותם לגאונים, תורת אמת לא שוה כלום, מפני שאם תתמיד ולא תתעסק בטרור אתה לא שוה לא יסתכלו עליך, בקושי תזכה לתואר של ר' ואולי אף פחות מכך

המודעה הזו שאתם רואים כאן, מוכיחה כמה אומללים הם המחבלים, מפני שאם היו עושים משהו יפה וטוב, לא היו מזכירים כלל את הטרוריסטים, מתעלמים מהם, אם הם צריכים לעשות מטריגר הגאון רבי, ולהציג אותו כסמל ודוגמא רחמנות גדולה עליהם, הם איבדו שפיות

חיים שאולזון