על פי דברי רבה של בריסק מי התיר לבזות ישני העפר הלא באו על תיקונם?

הם מביאים דברים אלו כראיה והוכחה מדוע יש לנהוג בשוכני עפר בכבוד הראוי ואין זה משנה במי מדובר, הם כותבים רבה של בריסק אמר כי מדובר במי שכבר מתו לפני עשרות שנים וכבר עברו את תיקונם ומבחינתנו הם צדיקי

לא אכנס לוויכוח על בית שמש מפני שגם אם נניח שמדובר בקברים קשה להאמין כי מדובר בקברי ישראל, לא רק בשל איך שמצאו את המקום הרבה יותר בשל ההיסטוריה, מדובר במקום שאם היה שם קברים אז לפני אלפי שנים עוד מלפני תקופת אברהם אבינו והשאלה היא איך מתייחסים לקברים כאלו. אבל לא על זה אני כותב בשורות אלו, אלא משהו חשוב אחר שנוהגים אנו להתעלם ממנו מפני שזה נוח לקנאים, ואלו דברי רבה של בריסק שכאשר מדובר במי שמת לפני עשרות שנים מבחינתנו הוא צדיק מפני שכבר הגיע לתיקונו

אם כן אשאל כאן את הקנאים ואתרא קדישא ואחרים המשתמשים ברבה של בריסק בכל עת שנוח להם, איך זה שהם מדברים סרה על ישני עפר במיוחד על מי שכבר עשרות שנים אינם עמנו, הלא על פי דברי רבה של בריסק כל מי שכבר מת לפני עשרות שנים הוא בבחינת צדיק. הכוונה לראשי הציונות ודומיהם שלפי רבה  של בריסק הם עתה בבחינת צדיק

האם מי מן הקנאים מקבל את דברי רבה של בריסק או שמא כאן רבה של בריסק טועה? ואם הוא טועה כאן מדוע אינו טועה במקומות אחרים?