לכבוד היארצייט הראשון בויזניץ - שנה בלי ר' משה'לע - בין אז להיום מתי היה מעניין יותר?

מלאה שנה מאז הסתלקותו של ר' משה'לע מויזניץ, היתה זו שנה מעניינת מאוד, כזו שאיש לא ציפה לה לפני כן. הכל ידעו מה מצבו הרפואי ולא היה ספק כי ימים כאלו יגיעו, אבל איש יום קודם לכן לא האמין כי ה'שלום' יקפוץ על ויזניץ. נערכו למלחמה קשה, חשבו כי היא תהיה מן הקשות ביותר, חששו שדם ישפך ברחובות בני ברק, ובואו וראו הגלגל התהפך, והלא יאומן קרה, שני האחים שקודם לכן דיברו זה על זה בצורה הכי קשה הפכו לחברים וידידים, הלכו יחד, ישבו יחד, עשו הכל יחד והכל הביטו בהשתאות ובחוסר אימון למה שקורה. איש לא רצה להאמין כי זה יאריך ימים ליותר מן השבעה, וגם אחרי השבעה נתנו לזה עד לשלשים, והנה עברה שנה שלימה והלא יאומן קרה

אומר את האמת, כי גם אם יהיו מי שיטענו כי מדובר בשלום סינטטי, עדיף וטוב שזה כך, נתאר לעצמנו אם היינו עוברים בויזניץ כמו השנה הראשונה בסאטמאר ובאבוב, משפחות היו נהרסות, דם רב היה נשפך, וטוב שכל זה נמנע בשל צעד חכם שעשה או עשו האחים

מחלוקת קשה על מיהו האיש שהביא לשלום. היו מי שחשבו כי ר' ישראל הוא זה שהוביל לשלום. אנשי ר' מנדלי מוכיחים באותות ומופתים כי ר' מנדלי הוא האיש שהוביל לזה והכריח את אחיו להסכים לשלום. לא אכנס כאן לוויכוח, אבל זה אקבע, כי ר' מנדלי הוכיח כי הוא ראוי לאדמורו"ת, ומדוע? מפני שידע להתעלות ולוותר למרות ההרגשה הרעה שיש לו, הוא משוכנע היה כי ויזניץ שלו, ולאחר 18 שנים של שלטון מלא הכל נחטף ממנו

טוב שהוא נשאר עם כמות יפה של חסידים, מפני שרק זו גרמה שישלים עם מה שיש. אבל אנו כציבור הפסדנו הרבה אקשן, חשבנו כי בכל שני וחמישי תפרוץ מלחמה חדשה וזה לא קרה, אז על כך מגיע לשני האחים כל הכבוד על ההתנהגות

ובכל זאת, ויזניץ של היום אינה ויזניץ שהיתה. מי שיעבור על כל שלשלת האדמורי"ם האבא ושני הבנים כל אחד מהם עולם אחר ואינו דומה זה לזה. מה שהיה איננו עוד, והשניים החדשים שמשחקים אותה כל אחד בשיטה ובדרך משלו, ומה שיש לי לומר על המשחק שלהם, אעשה בהזדמנות אחרת. אבל זאת אומר, התיאטרון מושלם

אני יודע שיש מי שאינם אוהבים שאני משתמש במילה הזאת. אבל שיסלחו לי אם אומר, כי לא עוד חסידות, אלא תיאטרון, אין עוד אמת'קייט אין עוד פנימיות, הכל חיצוניות וחבל. זה לא רק בויזניץ זה בהרבה מקומות כך, ואין זה פלא מדוע ירידת הדורות היא כזו שאין עוד הבדל בין חסידים למתנגדים, אלו ואלו שחקני תיאטרון, ואנו כציבור חלק צופים וחלק משחקים ואוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה, וממה שקורה ליהדות החרדית