צביעותם ורשעותם של המחבלים ור' שמואל אויערבך - גור איימו עליהם תבעו והוציאו את חתימתו של הגאון ר' שאול אלתר מבין חתימות הרבנים על המכתב נגד גיוס בני הישיבות

אם שמתם לב בשבוע שעבר כתבתי ברמז, לא הייתי בטוח במאת האחוזים שאכן כך פני הדברים. ולכן המתנתי עד שביררתי ועשיתי בטוח במאת האחוזים כי המחבלים פנו להגאון רבי שאול אלתר וביקשו את חתימתו והוא חתם, היה בטוח כי שמו יתנוסס יחד עם יתר הרבנים

אבל כשהראו לו ביום שישי את העיתון הוא לא מצא את שמו ולא ידע מה שקרה. מקורביו פנו ושאלו היתכן, הלא הגאון החסיד ר' שאול אלתר חתם ומדוע לא פרסמו את חתימתו. הם הודו וסיפרו את מה שעבר עליהם. הדברים נודעו לראשי גור והם פנו לר' חיים כץ מאנשיו של ר' שמואל אויערבך הזהירו ואיימו שאם שמו של ר' שאול אלתר יהיה בקול קורא שלהם, אין יותר כל התחייבות מצידם כלפי המחבלים והכל נגמר. הם דרשו בתוקף למחוק את שמו מן הרשימה

המחבלים נשאלו היתכן, מה יותר חשוב פוליטיקה או הסכמה של הגיוס? הם היו נבוכים התקשו לענות אמרו כי היו להם שיקולים לכאן ולכאן והחליטו כי הקשר הפוליטי יותר חשוב להם מענין הגיוס והוציאו את שמו

אתם מבינים לאן זה הגיע. הם עובדים על הציבור כי עומדים בפני הסכנה הכי גדולה עד כדי כך שזה אלפיים שנה לא עמדו בפני סכנה כל כך גורלית. והנה, כשהיו צריכים להכריע בשאלה שכזו העדיפו את הפוליטיקה ואת החרמתו של הגאון רבי שאול אלתר, - שכחו כי יהודי אינו מחרים יהודי

מילא אם מדובר בפוליטיקאים, אבל איך יסביר ר' שמואל אויערבך את הצעד הזה, איך יסבירו הגדולים שלו מסביבו את המעשה הנורא הזה, איך הם רוצים כי יתייחסו אליהם ברצינות כשהם נותנים יד למעשה שכזה

בשבילנו אין זה חדש, מדובר בשקרנים בני שקרנים בני בניהם של שקרנים שכל מציאותם שקר. אם היה בהם טיפ טיפת אמת היו אומרים למי שביקש להוציא את שמו כי בושה תכסה פניו וטורקים לו את הטלפון

לא יהיה זה כל פלא אם יכשלו במאבק הזה, ובסופו של דבר יחוקקו חוק קשה. מפני שאם אצלנו כך, מדוע שהם יהיו יותר טובים