רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 1 באוגוסט 2025

לכבוד ט' באב ראשי ישיבות גור קמו ועזבו את כינוס ראשי הישיבות מפני שנכנס ראש ישיבה גאון אמיתי!!!


מעולם לא האמנתי שהם יראי שמים מתכוונים למה שהם אומרים, השבוע קיבלתי הוכחה נוספת כי עוסקים אנו בכת מי שנאמנים לראש הכת ולא להקב''ה, ועשו מעשה שלא פחות חמור ממה שקרה בסיפור עם קמצא ובר קמצא, מי שלכאורה צריכים להוות דמות לתלמידים איך צריך יהודי להתנהג בימים כאלה, הם הכריזו קבל עם ועולם, כי הכת מעל לתורה ומעל לכל ענין שחז"ל מתריעים עליהם, להם יש 'אלוקים' משלהם כפי שהכריז בשעתו אחד מרבניהם, שהוא לא אחר מבשר ודם העומד בראש הכת, ולמען כבודו יעברו על כל התורה כולה כולל איסור דאורייתא של לבזות אדם בפומבי

הם בטוחים היו כי הם מבזים אותו ולמעשה ביזו את עצמם, מי שראו זאת הסתכלו עליהם כשפלים ונבזים, התנהגות שלא מתאימה אפילו לילדים. הם גרמו לחילול ה' גדול ונורא בעולם החרדי, מפני שלא רצו להאמין כי בתשעת הימים הם יתנהגו כך. כאשר הם הגיעו לכינוס היללו אותם, שהם יודעים להתגבר על הפוליטיקה למען 'חוק הגיוס' והמאבק להבטיח את עתיד היהדות החרדית בארץ ישראל, אבל כל מי שראו איך שהם קופצים ממקומותיהם ובורחים, נחרדו ולא האמינו למה שהם רואים, כאשר ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר נכנס, כסהרורים ממש הם קמו וברחו מהר מן האולם חלילה לא להיות יחד עמו באותו אולם אפילו לא לדקה אחת

את מה שקורה בגור בין הכת לבין הפורשים הכל יודעים, אין מי מגדולי התורה שלא בקי בנושא. אבל איש מהם לא רצה להאמין כי זה מה שיקרה, מפני שהם עדיין האמינו שטיפ טיפת יראת שמים יש להם, ובפרט בתשעת הימים, והופתעו או יותר נכון נדהמו כשהם ראו כיצד הם הגיבו, הם נתפסו חרדה ממש, לא רצו להאמין שישנם מי שמכנים עצמם חרדים וחסידים שמסוגלים ערב ט' באב לעשות מעשה שכזה

מה שמחריד כאן, שמדובר במי שככל הנראה ידעו שר' שאול יגיע ולכן הקדימו היו מן הראשונים להגיע, על מנת לצאת כשהוא יגיע. כל ראש ישיבה יודע כי הגאון רבי שאול אלתר הוא חבר הנהלת ועד הישיבות הרבה שנים, ובאירוע של 'ועד הישיבות' אין ספק כי הוא יהיה. ואם הם לא היו בטוחים, היו צריכים לברר והיו אומרים להם כי הזמינו את כל חברי ההנהלה בלי יוצא מן הכלל, וכי הם לא היו עושים דבר כזה לומר לאחד החברים אל תגיע. היה ברור שהוא יהיה שם פרט אם הייתה לר' שאול סיבה מדוע לא להגיע. מה שמתברר כי גדולי תורה ממנהיגי היהדות החרדית טלפנו אליו וביקשו שיהיה שם, ואף כיבדוהו במקום של כבוד קרוב מאוד לגדולי התורה מנהיגי היהדות החרדית, ואנשי גור באו ואיך שקיבלו את האות לקום וללכת, הם יצאו וברחו כנשוכי נחש

היה שם חנוך זייברט שנשלח מבית הרבי לעשות בטוח כי ר' שאול לא יהיה שם, ואם הוא מגיע להורות לכל הגערערס לעזוב את המקום. ואכן, זייברט היה ככל הנראה הראשון שראה את ר' שאול נכנס אותת למי שצריך שעתה הזמן לברוח מן המקום, ושימו לב, למרות שהם עזבו אף אחד לא עזב עימם, כולל החברים שלהם מי שהיו יום קודם בכינוס של הרבי מגור, הללו לא נהגו כפי שנהגו הגערערס

בכל השנה אסור לעשות מה שהם עשו, ובתשעת הימים על אחת כמה וכמה. אבל אלו הם הגערערס, ואין זה פלא מדוע שלא יכלו לעשות כינוס מאוחד של כולם, כאשר ישנם יצורים כמו הגערערס שלא מוכנים לשבת עם תלמידי חכמים יחד לצד שולחן אחד רק מפני שהוא לא רוצה להיות חסיד של הרבי שלהם, עדיף להתכנס כולם בלי הגערערס כמו שקרה בסופו של דבר, מאשר לבזות את מי שלא יהיה. גור רצו שיקרה שוב סיפור של קמצא ובר קמצא בכינוס 'ועד הישיבות' וככל הנראה זו הסיבה מדוע שגדולי התורה ביקשו מר' שאול שיגיע על מנת שמצידם לא יקרה ולא יחשדו על דבר כזה, הם לא סילקו אף אחד, הגערערס הם בחרו לעזוב

רבים ממי שהיו שם וראו זאת אמרו, אשרינו שלא נולדנו גערערס

חיים שאולזון

מדוע אסור לחרדי לשרת בצבא ציוני ומחלן


 

מרן הגר''ד לנדו ביקש ממרן הגר''ש אלתר להגיע לכינוס בשביל שחלילה לא יחשדו בו במעשה 'קמצא ובר קמצא'


זה מחריד, מי שידע ממה שהתרחש מאחורי הקלעים לא יכל להאמין איך עושים דבר כזה ועוד בתשעת הימים. הייתה מחשבה של לעשות אסיפה יחד של החסידים והליטאים והזמנת הספרדים, אבל היה תנאי שהציבה גור, כי אסור להזמין את מרן הגאון רבי שאול אלתר, ומרן הגר"ד לנדו אמר כי הוא לא יתן יד לכינוס שיהיה בו מעשה 'קמצא ובר קמצא' ועוד בתשעת הימים. לכן החליט הרבי מגור שהוא עושה כינוס שלו, ובאשר לכינוס ראשי הישיבות הוא התנה עם המשלחת של גור למקום, שיהיו שם אם הגר''ש אלתר לא מגיע, ברגע שהוא מגיע הם קמים ויוצאים

מטעם גור הפעילו לחצים אדירים על 'ועד הישיבות' שלא יזמינו את מרן הגר''ש אלתר, האיום היה כי לא תהיה אחדות בכינוס אם הוא בא, ועדיף בלעדיו למען האחדות הכללית. הם הבינו שהצליחו לשכנע כי לא מזמינים את הגר''ש אלתר, אבל היה זה יו"ר ועד הישיבות שהעביר למרן הגר"ד את הפרטים שיידע מה קורה פה, מפני שהוא לא רוצה לקחת אחריות על עצמו לומר למרן הגר"ש אלתר אל תבא בשביל שמשלחת של גור יוכלו לבא לכינוס

כאשר שמע זאת מרן הגר"ד לנדו הוא נחרד וזעק, מה, הם רוצים שאני יעשה מעשה 'קמצא ובר קמצא' ועוד ערב תשעה באב, בשום אופן לא. ומרן הגר''ד בכבודו ובעצמו טילפן למרן הגר''ש אלתר וביקש ממנו שיבא ויהיה בכינוס, ואמר לו כי הוא מבקש ממנו מאוד שיעשה לו טובה אישית וישתתף, בשביל שלא יחשדו בו חלילה שהוא נתן יד למעשה של 'קמצא ובר קמצא' בכינוס ראשי הישיבות. מרן הגר''ש אלתר הבטיח לו שיגיע

וככה נפלו ראשי גור בפח. הם משוכנעים היו כי הצליחו לשכנע שלא מזמינים את הגר"ש אלתר, אבל הם לא ידעו כי מרן הגר"ד לנדו כבר יודע ממה שהם עושים וכי הוא בעצמו הזמין את מרן הגר"ש, שלכאורה היה מוזמן ממילא מפני שהוא חבר הנהלת 'ועד הישיבות' והכינוס הוא מטעם 'ועד הישיבות', מרן הגר''ד רצה לעשות בטוח שחלילה לא יחשדו בו שהוא נתן יד למעשה שכזה

בגור תכננו מעשה 'קמצא ובר קמצא' ביום חמישי בבני ברק, אבל עדיין ישנם גדולי ישראל אמיתיים שלא נכנעים לראשי כיתות שרצון ראש הכת קודם לכל התורה כולה, וזה נמנע מהם

חיים שאולזון

המיסיונרים החילונים בעולם החרדי


 

גישור בין חרדים לחילונים הוא כבין גישור בין טמא לטהור ובין כשר לטרף


קם דור אשר לא ידע את האידיאה החרדית ואת עיקרה, עד כדי שהם עושים מעשים שכל עניינם הוא כאילו לקרב בין ציבורים ולא קולטים כי הם הופכים את הטהור לטמא ואת הכשר לטרף, מפני שאין דבר כזה לגשר או לקרב בין מי שממשיכים בחייהם כפי שחיו בכל השנים ואילו החרדי הוא זה שמתחנף להם ושמחים לקבלו, לא החילוני הוא זה שמתקרב לחרדי, אלא החרדי הוא זה ששמח שחילוני פותח לו את הבית

צריך להבדיל בין מי שעוסקים בתשובה, ששם אפשר להבין מדוע מנסים להידבר עם החילוני, המטרה ברורה לפקוח את עיניו ושישוב בתשובה. כאשר עוסקים ב'גישור' זו סכנה נוראה, מפני שאתה לא מבקש מן החילוני שיתקן את מעשיו, יפסיק לאכול טרף ישמור שבת, אתה נותן לו את כל האפשרות להמשיך בסגנון חייו הלא טהורים והאסורים, ואילו אתה הוא שמתקרב אליהם, מנסה להתנצל מדוע אתה חרדי ודתי

עושה רושם כי אותם עיתונאים יחצני"ם לא למדו יסודות שהם עיקרי תורה. אין דבר כזה חצי כשר וחצי טרף, חצי טמא וחצי טהור, או שזה טרף או שזה כשר, גישור בין חרדי לחילוני פירושו ויתור על מחצית החרדי למען קירוב מחצית חילוני, כאשר במילים אחרות אתם מתקרבים זה לזה, אתה מוותר על חצי מן הכשר למען מי שמוותר על חצי מן הטרף, ולא קולט שאין דבר כזה חצי כשר וחצי טרף, או שזה כשר או שזה טרף

כל מי שמנסה לגשר בין חרדי לחילוני פוגע בתורה ובמצוות, מוותר על המותר למען האסור, עצם הישיבה עימם זו בעיה במיוחד לחרדי שמציאותו הוא 'התבדלות' לברוח מהם כמה שרק אפשר. העיסוק בנושאים חשובים למען התחנפות לחילוני, אין כל ערך למה שאתה עושה, אתה לא מקדש שם שמים אתה מטריף את הכשר וגורם שימשיכו במעשיהם הרעים בתחומי היהדות

אין דבר כזה לערבב טמא וטהור או כשר וטרף, כאשר החרדי מתקרב לחילוני הוא הופך לטמא וטרף ולא להיפך. כאשר מכניסים לסיר טרף וכשר הופך הכל להיות טרף. כאשר טומאה נוגעת בטהור הופכים כולם לטמאים - את זה על 'המגשרים' החרדים לזכור כאשר הם 'מגשרים' בין חרדים לחילונים

לקרב יהודי חילוני זו מצוה, אבל רק כאשר הוא מתקרב אליך. כאשר קורה להיפך אתה מתקרב אל החילוני, הרסת את כל אשר בנית. אין דבר כזה גישור בין חילוני לחרדי, מותר להתעסק עם החטופים, אבל אנא אל תערבב את ה'חרדי', תאמר כי אתה עוסק במעשה טוב ללא כל קשר לחרדיות, מפני שזה לא הולך יחד. מותר ואף חובה לעשות חסד עם כל יהודי, אבל אין זה אומר שבשל כך מותר לך לוותר על הטהור למען הטמא

חיים שאולזון

מדוע חרדי שאינו לומד בישיבה אסור לו לשרת בצבא ציוני ומחלן?


הבטחתי להשיב למי שמתקשה להבין מדוע מי שאינו לומד בישיבה שלא ישרת בצבא, ובמיוחד כאשר מכינים חטיבה חרדית שלכאורה אפשר שם לשמור על המצוות, וכפי שמצהירים ראשי הצבא כי יכנסו חרדים וייצאו חרדים. אז אשתדל להסביר זאת כאן, ונחלק את הדברים בשניים, החלק המציאותי והחלק האידיאי ששניהם חשובים להבנת העניין

מציאות היא במשך של שבעים וחמש שנה לפחות, חרדים ששירתו בצבא רובם הגדול יצאו משם לא חרדים, ורובם הגדול בצבא ירדו חזק באידישקייט. ישנם מי שעזבו לגמרי תורה ומצוות, וישנם מי שויתרו על חלק, שינו את אורח חייהם. בעשרים השנים האחרונות ניסו לפתח מסלולים לחרדים שלא הצליחו, גם שם נכשלו בענק. ולכן לאחרונה החליטו על הקמת חטיבה חרדית שרק התחילו אותה לאחרונה, ובינתיים היא לא מבשרת טובות בגלל שורה של סיבות. גייסו לחטיבה לא רק חרדים, המפקדים מזרחניקעס וגם חילונים מטפלים בחטיבה הזו. ממה שיש לנו עד כה, הרבה מכשולים היו שם, ולא נראה שהם יצליחו, וכל עוד שהמציאות לא הוכיחה שהחטיבה הזו אכן תבטיח כי יכנסו חרדים וייצאו חרדים, יש לקבל את ההבטחות שלהם בערבון מוגבל

ועתה ניגש לצד האידאי שהוא קצת קשה יותר לקליטה, אבל בלעדי זאת אי אפשר להבטיח את העתיד החרדי בארץ ישראל. היהודי החרדי הוא לא ציוני, ולא לאומי, וחלק גדול מאורח חיי הצבא כרוך בכפירה ועוד דברים כאלו שיש להיזהר מהם. חרדי חונך מיומו הראשון כי הציונות היא מעשה נצרות, הקימו יהדות שהתורה ומצוות נמחקו ממנה. הלאומיות היא בעייתית מפני שזו אסורה לפני שהמשיח בא. שירת 'התקוה' היא כפירה ממש, החרדי שמגיע לצבא, מגיע עם כל אלו, ואם יאמר את מה שהוא מאמין הוא ישלח לבית סוהר מיד. לומר כי אני נגד הציונות ומאמין כי זו קרובה לנצרות יותר מאשר ליהדות תיצור לך בעיה

האידיאה החרדית לא מקובלת על הצבא, ולכן כל עוד שהצבא לא מוכן לקבל את החרדי עם אמונתו ולאפשר לו לחזק את אמונתו זו, ולצאת מהצבא עם אידיאה כפי שנכנס אליה, אסור לו להיות שם, מפני שמחלנים אותו, מוחקים ממנו את 'חרדיותו'

לכן אידיאית אין הבדל בין מי שלומד בישיבה לבין מי שלא לומד, כמובן שמי שלומד הבעיה היא כפולה, מפני שלעזוב את הלימוד וללכת לצבא אתה מחזק את האוייב, עזיבת לימוד התורה מחלישה את הצבא ואת הכוח של ישראל. מה שאין כן במי שלא לומד, שאצלו הבעיה היא רק האידיאה שאת זה מבקש הצבא למחוק ממנו, ועל כך המאבק

כאשר הצבא יכריז כי הם מקבלים מי שהם נגד הציונות ולא מקבלים את הלאומיות ומאפשרים שלא לשיר את 'התקוה' ולא לעשות כל מעשה שיש בו נגד האידיאה החרדית, אז אפשר לחשוב על כך, אם כי גם אז נהיה עדיין בבעיה האם מותר בימים כתיקונם לשרת בצבא יהודי שהנהגותיו ודרכיו אינם על פי הלכה

צריך להבין את מקור הבעיה במדינה יהודית. בכל מדינה החוק מחייב, ואין מנוס, מי שנמצא בצבא חייב לחיות על פי חוק המדינה. במדינה יהודית ההלכה קודמת לחוק, ולכפות על החרדי לקיים את החוק שסותר את ההלכה, יהודי חרדי אסור לו לעשות זאת, מפני שההלכה קודמת לחוק

הצבא לעולם לא יכריז כי עבור חרדי ההלכה קודמת לחוק, וכל עוד שזה לא קורה, אסור לחרדי להתגייס לצבא

חיים שאולזון

הרבי מגור הורה להחרים את כינוס ראשי הישיבות


אין זכר ב'המודיע' של היום על כינוס ראשי הישיבות, הרבי מגור חשב שככה הוא פוגע במרן הגר''ד לנדו, ולא קלט כי הוא פוגע בעצמו יותר מאשר באחרים. אין ילד שלא יודע שהיה כינוס אדיר של ראשי הישיבות, וכאשר רואים שאין מילה ב'המודיע' ברור כי מדובר בכינוס שהרבי מגור היה מאחל שלא יצליח והצליח באדיר, המשחק הזה מראה כמה טיפש מי שנתן את ההוראה הזו, הם היו יוצאים חכמים אם היו מדווחים ומראים שזה לא מזיז להם

אם לא רצו להזכיר את מי שהיו שם יכלו לא לכתוב שמות או להשמיט את שמו של הגר"ש אלתר, כפי שב'המודיע' השמיטו את שמו של הרב זילבר שהשתתף בכינוס האדמורי"ם, הוא  הוזמן על ידי הרבי מויזניץ שעמד על כך שהוא יהיה שם

היו פעם מי שהאמינו שבראש הקהילות עומדים אנשים גדולים, ולבושתנו אנו לומדים בכל יום כמה קטנים הם, ילדים קטנים משחקים יותר יפה מהם

חיים שאולזון

'המודיע' החרים את כינוס ראשי הישיבות


אומר לי חסיד גור 'דפקנו אותם' אין מילה ב'המודיע' על הכינוס, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות עם מי יש לנו עסק. אף אחד לא ביקש מהם שיכתבו, ההיפך, שיראו לכולם את פניהם המכוערות וכי הם ילדים קטנים ולא שווה בכלל להתווכח עימם. בעבר ידענו כי מילתי דעבידי לגלויי אנשים חושבים פעמיים איך להתנהג. מתברר שהגוראים מאמינים כי אם זה לא כתוב ב'המודיע' זה לא קיים

אז נגלה כאן לאותם הגוראים כולל סובביו של הרבי, שהיום יודעים דווקא לא דרך 'המודיע', אין עוד יותר מצב שאפשר להעלים משהו, ובמיוחד לא כינוס כזה, עוד בטרם ש'המודיע' יצא מן הדפוס כבר ידעו כולם על הכינוס ומה שהיה שם

האמת מדוע הם לא כתבו מילה, מפני שהם מתביישים, כאשר משווים בין הכינוסים, הרבי מגור היה מסובב בליגה ז' ואעשה לו טובה אם אכתוב ליגה ד', ואילו מרן הגר''ד לנדו היו מסביבו גדולי התורה של דורנו, ונכון הרבי מגור לא נמנה עליהם

חיים שאולזון

פרויקט היוקרה בתל אביב: פנטהאוזים ב-2 מיליון שקל רק לחסידי גור


הם יושבים על חשבון הקולות של הציבור החרדי כולו, אבל כסף הם עושים למען חסידי גור. מדובר בפרוייקט שפורסם השבוע בעיתונות בישראל לפיו ראשי גור דואגים לאנשיהם דרך פרוייקטים נדלניי"ם לעשות מיליונים, ובתל אביב מוכרים פנטהאוזים ב-2 מיליון שקל רק לחסידי גור

משוגע ומטורף מי שמצביע לרשימה שנציג גור יושב בה, הוא ידאג לחסידי גור ולא לכלל החרדים, הם חסידי ה'אנכי' ו'לא יהיה לך' עושים למענם ומבטיחים שלחרדים בכלל יהיה מה שפחות

זה לא פלא מדוע שגדולי ישראל בכל השנים לא הסתדרו עימם, הם מאמינים בכולה שלי, וכי אין זכות לאחר לחיות. כאשר חילקו תקציב למוסדות החינוך בירושלים לפני שנים, מעיד ראש העיר דאז אהוד אולמרט, כי ליצמן תבע את כל התקציב למען גור, וכאשר שאל ומה הוא יעשה עם יתר מוסדות החינוך החרדים, השיב ליצמן שמצידו שהם ישרפו, הכסף הולך לגור וזהו זה - (הדברים בהקלטה) שפורסמה כמה פעמים בבלוג

חיים שאולזון

צביעות במיטבה!!! - זועקים אל תלכו לצבא אבל לישיבות לא מקבלים אותם


בעיית הבעיות של הישיבות בימינו שכולם רוצים את הבחורים הכי טובים, ולשם כך דוחים את מי שהם פחות טובים. ומאידך ראשי הישיבות מזהירים שחלילה לא יעזבו את הישיבות, אבל כאשר בחור בא להירשם דוחים אותו, והרבה מסתובבים בלי שיש להם ישיבה היכן ללמוד

לאחרונה נסגרו כמה ישיבות חסידיות, אבל כפי שהבנתי ממי שבאו בטענות כי הם דווקא ליטאים ולא מקבלים אותם בישיבות ליטאיות. בעבר כשכתבתי על כך טען אחד מראשי הישיבות הליטאיות שאין זה אמת וכי הליטאים מקבלים כל בחור ואף נותנים שלשת אלפים דולר לכל מי שמביא בחור. אולי עתה בגלל שלא מקבלים תקציבים מן הממשלה לא ממהרים לקבל. המציאות שישנם מי שמתלוננים שלא מקבלים אותם מחייבת טיפול

מביא אני לכם כאן זעקת בחורים שלא קיבלו אותם בישיבות, הם שואלים את ראשי הישיבות, אתם רוצים שנלמד בישיבה אבל ברישום לא מקבלים אותנו. חובת ראשי הישיבות לעשות הכל שלא ישאר בחור אחד מבלי שיש לו מקום היכן ללמוד

חיים שאולזון

יענקל אלתר בא לקלל ויצא מברך - לא רצה אותם והגיעו לכינוס!!!!


בעל מחלוקת תמיד יגרום למחלוקת
יענקל אלטר רצה לעשות נגד ר' דוב 
בא לקלל ויצא מברך 
'המודיע' החרימו לא כתבו מילה על ר' מוטל זילבר מסטוצין
מפני שהוא דיבר נגד יענקל 

יענקל לא רצה לראותו בכינוס 
לא את האדמו״ר מבוהוש שלא הולך לבחירות שסבא שלו היה ציוני 

לא את האדמו״ר מסלאנים שיצא נגד ישראל'צה הגר ששיקר לגבי לקיחת שר 

לא את האדמו״ר ממשכנות הרעים שנקרא קנאי ומדבר יום ולילה נגד אגודת ישראל 

ולא חלם שהרבי מבעלזא ישלח מכתב ריק מתוכן 
הזמין לצאת ידי חובה 

ולא רצה לראות את הרבי מטשרנוביל שלא חותם ללכת לבחירות 
למרות שיענקל היה אצלו פעמים לבקש ולא עושה דברו 

יענקל עשה כנס לדפוק את ר דוב 
הביא את ברגמן חתן הרב שך 
שאיתו רב שנים 
הביא את ר יצחק זילברשטיין 
ולמחרת שניהם ישבו עם ר שאול אלטר בכנס של ראשי הישיבות

מרן רבי אהרן לייב שטיינמן על הרבי מגור: הוא לא מתכווין לשם שמים אלא רק לשם כוחי ועוצם ידי


אז אתמול ב'כינוס הצדיקים' הייתה אחדות.
ביאלא לא החרים את ביאלא, זוועהיל לא החרים את זוועהיל, סלונים לא החרים את סלאנים, האדמו"רים לבית רוזנבוים - לייפער - בידרמן - הגר - וכו' ידעו להניח רגע למחלוקת ולהתכנס יחד למען המטרה.

חוץ ממישהו אחד. אחד!

כמובן, הלא הוא מיודעינו צדיק הדור, העניו המושלם, הנרדף הנצחי, האדמו"ר מגור, שמנסה להתבלט כמוביל המאבק, אך לא מוותר על החרם אפילו לא לרגע.

וזה מזכיר את מה שסיפר מרן ר' אהרן ליב שטינמן זי"ע:

לפני עצרת חצי המיליון נגד בג"צ, הרב אלישיב רצה שהעצרת תהיה בער"ח ניסן, ואילו האדמו"ר מגור התעקש שזה יהיה בער"ח אדר.

הדיון בבג"צ היה בשבוע הראשון של ניסן.

הרב אלישיב לא רצה להתקוטט והסכים.

שאל הרב אלישיב את האדמו"ר מגור מה היה דחוף? ענה לו האדמו"ר שער"ח ניסן זה מאוד צמוד לדיון וזה לא מספיק זמן לעשות הד תקשורתי...

אמר הרב שטינמן: מכאן למדתי שהאדמו"ר מגור לא מתכווין לשם שמים אלא רק לשם כוחי ועוצם ידי.

מי שמתכוין לשם שמים לא משנה לו מתי תהיה עצרת תפילה, וער"ח ניסן שהוא יום מסוגל, עדיף.

אבל מי שמתכוין רק לעוצמה וכח, יש לו חשבונות זרים של פוליטיקה ותקשורת.

ולנו מתברר שגם עשרות שנים אחר כך, ההגדרה של הרב שטינמן בעודה עומדת.

(הסיפור נדפס בספר זכרון של הגראי"ל, כשהאדמו"ר מגור מכונה שם "האדמו"ר מ..." ונותנים לקורא להבין לבד).

רגעי השבוע - פרשת דברים, שבת חזון


 רגעי השבוע - פרשת דברים, שבת חזון

 

ה'ראשונים לציון' האמיתיים שבזכותם אנו כאן / בכו תבכה בלילה אין לה מנחם - כבר עשרים שנה / בננו ערבים בעדנו ובעבור זה משקיעים כפול 5 / 'קרקפתא' שחיפש היתר לניקוי קברים ומצא הנחת תפילין

 

א. ושבו בנים לגבולם

 

השאיפה לעלות לארץ הקודש היתה משאת נפשם של אבותינו ואבות אבותינו משנות דור. מאז חורבן בית המקדש, שאפו יהודים לשוב ארצה, ולאורך הדורות היו עליות רבות של יחידים וקבוצות שעלו במסירות נפש, עוד בתקופת רבותינו הראשונים, אך אף אחת מהן לא שרדה לאורך ימים, ולמעשה היתה הארץ שוממה ברוב שנות הגלות.

 

כיום אנו רואים מיליוני יהודים שזוכים ב"ה וגרים בארץ הקודש, כל זה לא היה לולי אותם עקשנים מלפני למעלה מ-500 שנה, כאשר צאצאי גולי ספרד החלו בעלייה לארץ ישראל והשתקעו בצפת ובגליל, ומאז נמשכה ההתיישבות במשך מאות השנים עד ימינו. עוד לפני שקמה התנועה הציונית ואי-מי מהם חלם על החייאת היישוב היהודי בארץ ישראל, כבר החלו עליות מאורגנות של תלמידי הבעש"ט הק', כמו גם עליות יחידים של אישים נודעים. היישוב היהודי בטבריה קם מחדש, ומאז חלה תמורה ניכרת בהתפתחות היישוב היהודי בארץ-ישראל.

 

על עליות אלו נוסד למעשה היישוב היהודי שנמשך עד היום, ולהם זכות הראשונים. העולים החסידים הראשונים הפריחו את השממה בגליל, ויישבו את טבריה ואת צפת. לאחר עשרות שנים החלו להגיע גם תלמידי הגר"א מווילנא שהתיישבו מאוחר יותר בירושלים, ובעקבותיהם גם חסידי חב"ד שהתיישבו בעיר חברון ותלמידי החת"ם סופר שהגיעו לירושלים, וכך, בכוח משותף, נוצר יישוב מאורגן ופעיל, שעל יסודותיו אנו זוכים עתה להתגורר בארץ הקודש, ובה נמצא היום הריכוז הגדול של מיליוני יהודים מאז ימי בית המקדש.

 

קיבלתי השבוע מאחי היקר ר' מתתיהו, סופר וחוקר, את ספרו החדש שהוציא לאור לפני כחודשיים, ספר בשם "בוני ציון", חיבור מדהים המחזיר את הכבוד הראוי לזקנינו ראשי מטות אבותינו, אשר עלו ארצה לאורך 250 שנות היישוב היהודי המתחדש בארץ הקודש, ובזכות מסירותם זכינו לחיות בבטחה בארץ חמדת אבותינו. ספר נפלא, שחשתי בו בשעת הקריאה דבר נכון ובעתו - בימים אלו בו אנו מצטערים ואבלים על חורבן הבית.

 

מאז חורבן בית המקדש השני לפני כ-1,955 שנה, הייתה אדמת קודש זו שוממה, ורק תודות לאנשים מסורים אלו רואים אנו את פריחת המקום. לצערנו, הגיעו משכתבי היסטוריה שאינם משלומי אמוני ישראל, אשר סילפו בזדון את תולדות היישוב המתחדש, ונטלו לעצמם את זכות הראשונים בחשבונות שונים ומשונים, וכפועל יוצא מתייחסים אלינו, ציבור שומרי התורה והמצוות, כאל אורחים בלתי קרואים וכ'טפילים' על חשבונם.

 

אבל את האמת יש לזכור: בזכות אבותינו אנשי 'היישוב הישן' - כולנו כאן! ועלינו להחדיר הכרה זו בקרבנו ובקרב צאצאינו, לזקוף קומתנו בגאון, ולהודיע קבל עם ועדה כי אנו - שומרי התורה והמצוות - אדוני הארץ מקדמת דנא. הארץ שקיבלנו אותה בהבטחת הקב"ה באותה תורה קדושה, בה הוא מצווה אותנו על שמירת שבת וכשרות ושאר המצוות.

 

הופתעתי לגלות בספר הנפלא, כי אנו כבר דור עשירי בירושלים הקדושה, צאצאים למשפחה ותיקה שראשיה הגיעו מצד אחד מווילנא שבליטא, ובמקביל ממשפחת אזולאי המפוארת שמקורה במראקש מרוקו, לצד עוד 24 ראשי משפחות מבין אבותינו, 'הראשונים לציון' שעלו ארצה לאורך השנים. מעניין להיווכח ולראות, כיצד העליות מגיעות מארצות שונות ברחבי העולם, כולם נקבצו ובאו ארצה, ובה נוצר הפסיפס המרהיב של יחד שבטי ישראל על כל גווניו ושבטיו השונים, וכולנו בני איש אחד אנחנו. כאשר מתוודעים לקורות עלייתם של אבותינו ומסירות נפשם מתוך אהבת הארץ, כמו גם על פעילותם הרוחנית והמעשית כאחד למען היישוב המתחדש, גדלה הערכתנו כלפיהם עשרת מונים, והקשר אל דמותם מעמיק בקרבנו שבעתיים. ובטוחים אנו, כי הם מלמעלה לא שוקטים, ועושים הכל למען נזכה במהרה לבית המקדש השלישי בב"א!

 

 

ב. אלי ציון ועריה

 

אכן אבותינו מסרו נפשם להגיע ארצה, הם התמודדו עם הפורעים והרוצחים הערבים, עמדו בקשיים שהערימו עליהם התורכים ובהמשך האנגלים, עוד ועוד יהודים הגיעו ובאו מכל קצווי תבל. בהמשך הגו ויזמו יהודים יקרים שאהבת ארץ ישראל בוערת בקרבם, יודעים פרק באסטרטגיה ומבינים היטב את דרך האויב, והם התיישבו בחבלי ארצנו הקדושה בנקודות חשובות מאוד, מתוך מסירות מדהימה. 

 

בחודש מנחם-אב תשס"ה, בדיוק לפני 20 שנה, הגענו לביקור משפחתי בארצנו הקדושה. הרחוב סער וגעש, לאחר שבאותם ימים הגו רעיון של שרשרת אנושית מירושלים עד גוש קטיף. יצאתי עם ילדיי לרחוב יפו - המעט שיכולנו לעשות, בנוסף לתפילות במשך מספר חודשים מאז נגזרה הגזירה האיומה של גירוש אלפי יהודים מגוש קטיף - חבל עזה; נעמדנו יחד לאורך הרחוב, מצטרפים לרבבות אלפי אנשים שנשאו את קולם הכואב בדממה. 

 

אאמו"ר שי' סיפר לי השבוע, בזכרו איך באותם ימים קשים נפגש עם הראשון לציון המקובל רבי מרדכי אליהו זצ"ל, שהבטיח כל הזמן שלא יהיה גירוש, והנה הגירוש בכל זאת הולך ומתקרב. פניו של הרב זצ"ל היו לבנות כמו סיד, מצד אחד היה צריך לחזק אלפי יהודים, מאידך ניסה לבטל את הגזירה בתפילותיו ובאמונתו. זו הייתה תקופה נוראית, שכואב עד דמעות להיזכר בה. 

 

לא ייאמן שאת החורבן הגדול הזה החל אדם עתיר זכויות, אך רע מעללים בשם אריאל שרון, שנבחר לכהונת ראש ממשלה כשהציג בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת שלא יפנה שום יישוב יהודי בארץ ישראל. למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, בעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו ובניסיון להימלט ממנה באמצעות הצגת תוכנית הגירוש. ואכן, מערכת התקשורת השמאלנית והמשטרה הדיקטטורית הפסיקו את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

 

ברשעותו לקידום התוכנית, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית. גל המחאות הגדול לא עזר, הוא החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית, תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

 

כל בר דעת ידע לנבא את האסונות שיבואו בעקבות הגירוש, הרבנים התחננו, תפילות נישאו, הפגנות ומחאות רבות נערכו - וביום ט' באב החל החורבן שהמיט עלינו שרון, בתמיכה של מיעוט קטן וקולני, השבוי בקונספציית השלום המדומה עם טרוריסטים צמאי דם יהודי. 

 

והיום - עשרים שנה אחר כך, יודע כל ילד לומר, כי הטרגדיה הגדולה שקרתה בשמחת תורה לפני כשנתיים, הוא אחד מתוך אסונות רבים שהתרחשו בעקבות הגירוש, שעשה אדם אחד, שהלך נגד התורה וההלכה, נגד הרבנים והצדיקים. תוצאה נוראית, שרק הגאולה תגאל אותנו מכך!

 


ג. מפי עוללים

 

אני עושה כאן 'ספוילר' קטן לקראת ההוצאה לאור של לוח השנה החדש, המתוכנן כמדי שנה בתקופה זו, לקראת השנה הבאה עלינו לטובה. לוח שמוכר כאן בהרבה מבתי ישראל, אותו מפיקה ומוציאה לאור הקהילה היהודית המרכזית במוסקבה, והוא מופץ בכל ערי רוסיה. לוח שנה עם המידע הבסיסי הנחוץ לכל יהודי כאן.

 

בשיחה השבוע עם מנהל הקהילה היהודית במוסקבה הרב מרדכי ויסברג, העומד בראש פרויקט זה, החל מהלוח הראשון לפני שלושים שנה, הוא גילה את אוזניי כי נושא הלוח החדש הוא על חינוך יהודי, בשילוב סריקת מוסדות החינוך המפוארים שקמו כאן על-ידי הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א. "גם כאן בבית הכנסת שלנו, ישנן כמה תוכניות חינוך לנוער וילדים" אמרתי, והוא הגיב בשמחה לשלב את המידע על-כך בלוח החדש, וביקש ממני לשלוח לו תסקיר בשילוב תמונה לכל נושא.

 

בהתיישבי לסכם את תוכניות החינוך בבית הכנסת הראשי, מתוך הבנה שיש כאן הזדמנות וצורך להסביר לכלל הציבור את גודל וחשיבות הבאת ילדים בכל גיל שהוא לתפילה בבית הכנסת, במיוחד להורים הרבים כאן שלצערנו לא זכו לכך בעצמם בילדותם - פתחתי בהקדמה קצרה:

 

"מה נאה ויפה הוא קולם העליז של ילדים. אין לך בעולם צלילים ערבים יותר מאלו. ואם בדיבור רגיל, לב כל אבא נמס ובקשת הילד ימולא באהבה, על אחת כמה וכמה הם תפילותיהם של ילדי ישראל, תפילה העולה עד כיסא הכבוד, תפילה אליה משתוקק ומחכה ריבונו של עולם, בקשות ותחנונים שהוא שש וממהר לקבל. בית הכנסת שלנו זכה, וקולות הילדים ממלאים את חלל הבניין הגדול ומבואותיו, החל מילדים קטנים שעדיין לא יודעים לדבר, ובוודאי שלא לקרוא, אבל כפי שנהוג דורות רבים - ההורים המסורים דאגו להביא את הילדים לבית הכנסת, מיד באפשרות הראשונה, כדי שיחושו וירגישו, ישמעו ויקלטו - מה שינעים להם את השהות בבית הכנסת וירגילם להגיע ולהתפלל כמו הוריהם ושאר המתפללים. פעולות שיגרמו לילד בכל שלב בחייו, היכן שיהיה - להגיע לבית הכנסת, להתפלל ולהיות מחובר לבית ה'.

 

מתוך ילדים אלו, רבים מהם כבר יודעים להתפלל, לפחות חלק מהתפילות - ובעבורם הוקמה מסגרת מיוחדת בשם "חברת תפילה". הילדים יושבים זה לצד זה, מתפללים ועוקבים יחד אחר התפילה, משתלבים עם הניגונים, ולומדים את סדרי התפילות עוד משחר נעוריהם - פעילות הנותנת להם את הכלים להתפלל נכון ובהתאמה עם בגרותם".

 

מכאן המשכתי לסקר עוד ארבעה פרויקטים (!), שכל כולם למען הדור הצעיר, למען אלו עליהם אומר דוד המלך בספר תהלים "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז": אמירת י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל עם קרוב למאה ילדים, ועוד עשרות בנות במקומן ב"עזרת נשים", המתאספים בעצמם, לקראת סיום כל תפילה בשבת וחג. מתיישבים נרגשים, ובהינתן האות, פותחים בקולם המתוק מדבש את מנגינת הפסוקים, מספר קטעי תפילה ותהלים ועונים "אמן" בקדיש - שכידוע בכוח זה לבטל כל גזירות קשות. אני עורך להם במיוחד "קידוש", וכל הבנים והבנות מקבלים ממתק טעים וכשר, המתחלף בכל שבוע מחדש.

 

הזמן הנעלה ביותר בשבת קודש, הוא בשעות אחר הצהרים של השבת, הנקרא בזוהר הקדוש "זמן רעווא דרעוין". בשעה נעלית זו, בכל שבת ושבת, מתאספים עשרות ילדים מגיל 6 ועד 13, לשעה עד שעה וחצי של אמירת תהלים של יום השבת, לימוד פרקי אבות, זמירות, סיפור חסידי והגרלה שבועית. ובמוצאי השבת בחודשי החורף, מתאספים למעלה ממאה ילדים לתוכנית "אבות ובנים" לזמן איכות עם האב ללימוד חוויתי, ורבים הם שבזכות מסגרת זו, הם זוכים ללימוד משותף עם האבא בזמן נוח ורגוע.

 

ומכאן לתוכנית החמישית: תוכנית לימודים ותפילות לתלמידי הישיבות, תחת כותרת "ישיבת בין הזמנים", בשבועות בהם הישיבה נמצאת בפגרת לימודים קצרה - מסגרת לכל בחור ללמוד ולהתפלל, ובסיום התוכנית לקבל מלגה, השתתפות בהגרלה על מתנות יקרות ונסיעה משותפת לטיול חווייתי.  

 


ולתמונת השבוע שלי: שימני כחותם על לבך

 

שאלה חשובה, לפי דבריו, היתה לו אליי. הזמנתי אותו לשבת, והקשבתי לשאלתו: "האם מותר לי ביום ראשון הקרוב ללכת לבית הקברות, כדי לנקות את הקברים של משפחתי?". וכשראה את ארשת פניי כי אינני מבין את שאלתו, הוסיף מיד: "זה יהיה הרי צום ט' באב".

 

בדו-שיח בהמשך סיפר בן-שיחי על תשעה קברים של הוריו ומשפחתו, שנמצאים בבית הקברות היהודי העתיק במלאכווקא שבפרברי מוסקבה, ועוד קבר של מי מבין משפחתו, בחלקה הלא יהודית הסמוכה; ועז רצונו לבקר, לנקות ולחתוך את הצמחייה מסביב לקברים ביום ראשון הקרוב. 

 

לא דיברתי עמו על הצום, שכן הערכתי כי בן-שיחי הינו כבר בגילאי השמונים ומעלה; הבעתי את התפעלותי ממסירותו המיוחדת, והשבתי לו כי הדבר מותר ואפשרי כמו בכל יום חול. הצעתי לו להניח תפילין, אך הוא סירב. התעקשתי בצורה מכובדת, ליוויתי אותו מעט, ובדרך הצעתי לו להיכנס אל בית הכנסת "תפילה למשה" המשמש את באי מרכז החסד היהודי שערי צדק, עוד כמה מילים, ועוד בקשה, והאיש נעתר. 

 

מתי הנחת תפילין בעבר? שאלתי כשהפשלתי את שרוולו. "אף פעם, זו פעם ראשונה" הפתיע. לאחר שהסברתי לו איך להניח את היד על העיניים, וביקשתי לחזור אחרי מילה במילה על הפסוק "שמע ישראל", הוא החל וסיים בעצמו. והפתיע עוד יותר כשידע לומר הלאה את הפסוקים. כמעט בעל-פה!

 

בהסירותי ממנו את הרצועות סיפר, כי כל חייו היה מתמטיקאי מומחה, ולשם כך הקדיש את שנותיו, אך סבל רבות במקומות עבודה שונים, בהם לא נתנו לו להתקדם או שהפריעו לו - הכל בגלל שהוא יהודי. "לפני עשרים שנה, חלה אחי ומישהו אמר לי לקרוא שמע ישראל לרפואתו. מאז אני קורא זאת כל יום" - הפתיע אותי בפעם השלישית.

 

הגלות כל כך עמוקה וגדולה, אך גם מעניינת עם נשמות יהודיות נדירות, וכל מצווה שהם מקיימים הוא צעד נוסף לקראת הגאולה הקרובה.

 


גוט שבת!

שייע

שוב ט' באב ועדיין לא נושענו


מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

יום חמישי לפרשת דברים חזון תשפ"ה.

 

לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

 

עוד שנה מתקדמים ליום תשעה באב ואני נזכר בערגה במגיד מישרים המפורסם הג"ר יעקב גלינסקי זצ"ל שמדי שנה בליל תשעה באב, ההוא היה הדרשן האחרון בכנס הגדול בככר השבת.

 

רשמית, הסיבה לכך הייתה, משום שהוא היה מדבר לפני כן בבני ברק ואז נוסע לירושלים, אבל האמת היתה, מפני שרצו להחזיק את הקהל עד סוף הכנס, מכיון שאף אחד לא היה מוכן לוותר על דרשתו המתוקה.

 

כך הוא התחיל את הדרשה:

 

בשנה שעברה בעמדי במקום זה הייתי כמעט בטוח שהשנה הזו כבר נהיה נושעים, אבל עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, עוד הפעם תשעה באב.

 

ומדי דברי בו, מסופר שהוא הוזמן לנאום בכנס של קציני צבא.

 

אמר לו אחד המשתתפים, מי אתה שיש לך זכות דיבור? אתם משתמטים מהצבא.

 

ענה לו הרב גלינסקי: ומה איתך?

 

ענה האיש: יש לי 2 בנים בצבא.

 

התריס ר' יעקב לעומתו ואמר בניגון למדני: ואני יש לי 3 בנים בצבא, מה איכפת לך שיש לי עוד 13 שאינם שם?

 

אני אינני מנהיג הדור ודעתי לא נחשבת, מי שזוכר ביום שלמחרת הבחירות האחרונות, תיארתי במדוייק מה צריך לעשות ומה יקרה אם לא יעבירו את החוקים לפני השבעת הממשלה, וכמו שכתבתי, כך בדיוק היה.

 

אבל שוב, יש מנהיגים לדור והם הקובעים.

 

בכל זאת אכתוב מה אני הייתי מציע בסיטואציה הנוכחית, שחבורת פנסיונרים מעוותי מוח היושבים במגדל השן כשבראשם עבריין רשמי שהכתיר את עצמו בלי להיבחר, השתלטו על המדינה והחליטו שכל חוק שלא מוצא חן בעיניהם, דינו להיפסל ולכן על בחורי הישיבות ללכת לצבא וחבורת האנרכיסטים מחרה מחזיקה אחריהם וזועקים גיוואלד, וכמובן משתמשים בלשון הכתוב 'האחיכם יצאו למלחמה וכו'.

 

הם רק שכחו שזה הפוך, אנחנו מנהלים את המלחמה האמיתית, מלחמתה של תורה והם נוצחים בזכותנו ואדרבה, אותה התורה קבעה כי רק כאשר והיה מחניך קדוש, אזי 'ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת אויביך לפניך'.

 

לדעתי העניה יש פתרון פשוט מאוד, להעביר קבוצות גדולות של אברכים מוכשרים קורס מזורז בקירוב רחוקים, לשלוח אותם לבסיסים הרגילים (לא חשמונאים ולא נצח) וכל לילה הם יעשו קומזיצים מלאי ערגה ויחוללו שינוי מבפנים, כי העם זועק לקירוב ונשמת ישראל עורגת ליוצרה.

 

אבל ברור שזה לא יוכל להימשך לאורך זמן, כי אותם צעקנים שדורשים אותנו כאן ועכשיו מתחת לאלונקה, יקימו קול צעקה על הדתת הצבא ויראו לנו את השער מבחוץ מיד.

 

מזל שדעתי דעת בעלי בתים אינה מתקבלת.

 

טעימה מבפנים:

 

תשעה באב אינו מוזכר בתורה, אבל מרומז באופן ברור יחד עם הגאולה שטמונה בה, היכן?

 

כל רודפיה השיגוה, שימו לב ל-2 האותיות האחרונות של 'רודפיה' ו'השיגוה' מה מסתתר כאן?

 

בתשעת הימים אין מכבסין, זה מתחיל ביום א' אב, הוא היארצייט של אהרן הכהן, מה הקשר המופלא בין 2 הדברים?

 

'איכה אשא לבדי', היכן נרמז כאן סיבת החורבן?

 

כל אלו ועוד חידושים שהועלו לראשונה על הכתב.

 

בברכת שבת שלום ומבורך ונחמה קרובה לבוא

 

ישראל אהרן קלצקין

אם רק היה לו שכל - אז, בשמחת תורה תש’’פ...

 

אם רק היה לו שכל - אז, בשמחת תורה תש’’פ... 

אילו היה לגר"ש אלתר שליט’’א, 
שמץ של חכמה, קמצוץ של דעת,
היה נכנע אז – במוצאי שבת בראשית תש"פ –
ומאמין לשקריו המרושעים של הרשע המרושע,
זה שהמציא את ה'שלום' דרך פילוג,
את האלימות - באמצעות ’העדינות שלנו’
את השבת - בעזרת ברקת, 
את הקנאות דרך פשיטת טלפיים עישור מלח,
ווויסע אויגען.

היה מתבטל ונכנע למי שייסד את קרן המעליות והפלגנות באמריקה לפני חודש.
זה שסגר את הפה והלב, ופתח וועדה.

ואז – מי יודע?

בכל פעם שלמורייני בינם רוטשטיין נולד בת,
היה הגר’’ש זוכה לשבת במסיבה של תורה, קדושה ואמונה,
בין אברהם העניך זילברשטיין, מח’’ס ’ביאורי הרא’’ח',
ובין הגאון ר׳ שלומצבי מחבר ’הידיים ידי עשיו׳.

אם נפליג קצת בדמיון המתוק,
מעמדו אז היה נוסק ועולה, 
אילו היה מתבטל כדבעי, 
אולי, אולי אפילו היה זוכה לטעום ממש משולחן גבוה,
לשבת בספסלי הזהב
בין מורייני א.מ. בעל הביאור על ההבדל בין שוטה לסוטה, 
לבין אותו האיש עצמו – הוא שליט’’א
זה שמעולם לא הזכיר שם שמים, ולו ברמז,
בשיחה עם חסידים.

אבל עכשיו –
שלא היה לו שכל - 
וכיוון שלא נכנע,
ולא השתטח כהלכה לרגלי סולייתם של תלמידי חכמים מופלגים, חסידים וצדיקים אלו,

נידון לגלות. נהיה לשמה ולשנינה.
נאלץ להידחק לו אי שם,
הודח אל שולי מרכז המזרח,
נידון להסב בין הליטאים הטפשים, 
המתנגדים העלובים, 
שלא טעמו מימיהם טעם של ’מזוימונים’ ולא יודעים בכלל מה זה מזומנים, כפשוטו.
נדחף (בלי הזמנה. ברור) ליד ר׳ משה יודה שלזינגר, ראש ישיבה כבר 77 שנה, אבל בלי פעם אחת לשמוע בקול הוועדה, ובלי נסיעה אחת לשוויץ לאיזה קארגע צעהן וואכען. (בושה! איך בכלל אפשר לקרוא לו ’מנהיג’)

נדחף לו הגר’’ש בין אלו שזוכרים עדיין מה זה "תוספות דיבור מתחיל", ויודעים באיזה סדר בש’’ס נכתבה מסכת ’הוריות’
ולא זוכה לשמוע את מורייני שמע’ן בעל ילקוט שמעוני על התורה, משנן את ’א עניין פון ענווה’ שהכתיב לחותנו, אותו שווער שכל ימיו ’נפגע אישית’ ו’קיינער נעמט נישט אהן פאר מיר’,

ושוו בנפשכם את העיקר -
כמה מבחנים פומביים של שפירא בוחן בחורים שיודעים יותר טוב מר׳ מנחם זמבה.
אז מי זה ר׳ דויב וכל הקשישים האלו לעומתם?

יושב שם הגר’ש, בין הזקנים האלו שלא התרחצו שבוע, וגם קודם לכן לא נהנו מעולם מי יודע מה,
מביט בערגה ובגעוגע לפנים הזחוחות של משה חיים דנדרוביץ (עוד עניו ידוע), לפנים המרושעות של אברהם בנימין,

ואני יושב וחושב לעצמי:
אם רק היה לו אז שכל להתבטל...

ועוד מילה.
אתמול ישב האד’ מגור בין הרבי מטשערנאביל אשדוד לטערבישאן,
היום, הגר’ש, ישב בין ראשי ישיבת חברון וקול תורה כסא אחד ליד גדולי הדור האמיתיים. 



[פוסט פוליטי נטו, בלי להתייחס ל’געטליכער פלאן’ ולאוויר הטהור והאמיתי ששואפים כל מי שזכה לצאת, ליבול הספרים,  השיחות, השיעורים שיוצא לאור כל הזמן כמעיין המתגבר ולשמוסע’ן המרעידים של של’ס עם כל השפעתם המבורכת על רבבות בכל העולם היהודי]

העיניים יוצאים לגוראים מתמונה זו


 ראשי הישיבות מנהיגי הדור רבי שאול אלתר, הרב שלזינגר מקול תורה, הגרמ''ה הירש, הגר''ד לנדו והרב ברגמן  מישיבת הרשב''י

הושיבו את מרן הגר"ש אלתר לצידם של גדולי ישראל


מרנן גדולי ישראל שליט"א במזרח הכינוס של ראש הישיבות, מימין לשמאל: הגר"ש אלתר, הגרמ"י שלזינגר, הגרמ"ה הירש, הגר"ד לנדו והגרמ"צ ברגמן

הרב לייבל תלמיד הרב שך מעודד חרדים לצבא


 נאום מעניין של נשיא 'אחוות תורה' הרב לייבל למסיימי טירונות מעלות צור (מסלול ייעודי למשרתים חרדים לרכישת מקצוע): "חשוב מאוד להכנס לשיעורי  תורה. לחזור לבית ולספר לכולם - אני בצבא ואני לומד. את הזמן שיש לכם ללימוד תורה בצבא, אין לאנשים בחוץ". (שילה פריד)

ביטוי נשגב לציניות ורשעות

 

מאת פישל קדוש 

הודעת ש"ס ויהדות התורה על תמיכה בהסדר לטובת "אחינו החטופים" היא ביטוי נשגב לציניות ורשעות.
כי על מזבח טירוף החטופים כבר נטבחו עשרות ומאות חיילים, שאילולא שגעון החטופים (שגעון, כי כל מדינה נורמלית משאירה הסדר שבויים לסוף המלחמה ולא חושפת עצמה לסחיטה אכזרית), היו מתהלכים בארץ החיים כמו היה גפני ודרעי.
שני ג'נטלמנים אלה וחבריהם שהוציאו הודעה בזכות עוד כניעה בנושא החטופים, מנסים להתעלם מהמחיר (שלא הם ולא בני משפחותיהם ישלמו), אבל יודעים טוב מאד כי זאת המציאות המרה.
כמה עובדות:
א. חמאס כלל לא מוכן לשחרר חטופים, כפי שאמר נשיא ארה"ב בעצמו.
ב. אם הרוצחים חובבי הבננות ישחררו חטופים המחיר בדם יהיה בלתי נסבל.
!ג. מוטב לחברי הכנסת החרדים שעסוקים במלחמה על הגיוס, לא להתערב בנושא מדמם זה.
ד. התערבות של אדם כמו גפני (או דרעי) הופכת אותו למספסר בחיי יהודים ול"רודף".
ה. בכמעט 2 שנות דשדוש שנגרמו רק בגלל החטופים (עובדה: בכל החזיתות האחרות הושגו תוצאות מדהימות), הוכח כי כל דיבור על החטופים מירע את מצבם, מחזק את חמאס ומרחיק את יום השחרור.
ו. לא שווה בגלל פופולריות זולה והתחנפות מתקרנפת לשמאל ללכלך את הידיים בדם יהודים.
ז. ההודעה מתכתבת עם דבריו הבלתי נשכחים של יו"ר יהדות התורה: "הכאב שלנו הוא כאב שלנו, שלכם הוא שלכם, בואו לא נחליף את הכאבים".

הטרגדיה החרדית


 

הרב בן ארצי: החרדים ייצאו קרחים מכאן ומכאן


 תופעת הרב בן ארצי,  הוא מקפיד לחבוש דווקא כיפה סרוגה. גר במושב תלמים. הרב מרדכי אליהו החזיק ממנו כבעל סגולתיות.

עברו,טרקטוריסט ממושב תלמים, שהתגלה כבעל חוש לראות קוי מים באדמה ולדלג עליהם בחריש. אין לו רקע ישבתי ולא השכלה פורמלית. 

המיליונרית עופרה שטראוס היא הספונסרית שלו במיליונים, היא לא זזה בלי  עצתו העסקית. ויש עוד רבים.

כאשר צבר הון, מנהלי העמותה הגלו אותו לטבריה שלוש שנים והשתלטו על הכספים. שמו אותו בדירת מסתור מנותק ממשפחתו אוכל "לחם צר ומים לחץ". הטענה היתה שהתודה בפניהם על משכב בהמה. גורש על ידם לטבריה בדירת מסתור לכפר על נשמתו.

בעקבות תלונה, הנושא טופל על ידי המשטרה. הם הועמדו לדין והוא שב למקומו להמשיך בדרכו כבבא . כתבות למכביר בנושא בגוגל. 

יש אצלו נהירה של המונים המשחרים לפתחו כבבא  הצופה מצוקתם.

לאחרונה עוסק הרבה בביאת משיח ולא מחזיק במשיח של חב"ד. הרבה אמירות שלו באקטואליה פוליטית - מדינית התגשמו.

אמירתו על החרדים כצופה עתידות:  מר יהיה גורלם. הוא  טוען כי בכל ממשלה עתידית יצאו קרחים ויפסידו את שגעונם ומעמדם לפטור וכסף כי הקב"ה מאס בהם.

החרדים, ובעיקר ש"ס, ניסו לרתום אותו כבבא של המפלגה. הוא סירב בטענה שלא רואה להם עתיד כי דרכם שקר, כזב ומרמה.

ברוכים הבאים לספר "משנה תורה"

 

ברוכים הבאים לספר "משנה תורה"

התבוננות מחודשת בפרשת דברים והקשר להפטרת חזון
מאת הרב יאיר חדאד

"משנה תורה" - לא חזרה אלא העמקה

עם פתיחתו של ספר דברים, פותח גם פרשננו הדגול, הרש"ר הירש, צוהר להבנה חדשה ומאירת עיניים.
התרגלנו לראות בספר דברים - "משנה תורה" - כמעין סיכום חוזר, שינון וסקירה של התורה שכבר ניתנה. אך הרש"ר הירש טוען בתקיפות: אין זו חזרה פשוטה, אלא חידוש עמוק.

וכך הוא כותב:

"אין לטעות ולפרש שספר דברים אינו אלא חזרה על המצוות שכבר נכתבו... אלא ספר דברים מספר על החזרה והביאור בעל פה של כל התורה, שבהם סיים משה את פועלו... חלק מהמצוות נכתבו כאן לראשונה, וחלקן כבר נאמרו - אך קיבלו כאן עומק חדש."

משה רבנו - בסוף דרכו - אינו רק חוזר, אלא מעמיק. הוא בורא זווית חדשה להבנת התורה, מתוך עמל נפשי ורגשי של ארבעים שנות הנהגה.

חזון שהוא ראייה שבלב

ובשבת זו, שבת "חזון", אנו קוראים גם את נבואת ישעיהו:
" חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים..."

גם כאן, מלמד הרש"ר הירש רעיון עמוק:
המילה "חזון" אינה מתייחסת רק לראייה נבואית כללית, אלא לראייה פנימית, מעומק הלב.
הוא כותב: "מקום משכנו של הלב נקרא חזה", משום שהוא רואה - לא בעיניים, אלא מתוך עומק פנימי של תובנה והתבוננות.

כך גם חזון ישעיהו - איננו רק תיאור של מה שעתיד לבוא, אלא קריאה מוסרית עמוקה, להבין את השבר, לחשוב על העתיד, ולבנות מתוך ההבנה הזו עולם מתוקן יותר.

משה וישעיהו - שותפים לחזון

נמצאנו למדים כי הן משה רבנו בפרשת דברים והן ישעיהו הנביא בהפטרת חזון - עוסקים באותה מלאכה:
התבוננות עמוקה אל תוך ההיסטוריה, המציאות, והלב האנושי.

משה - חוזר על התורה, אך לא כשינון טכני, אלא כביאור רוחני עוצמתי.
ישעיהו - מתאר את ירושלים, אך לא רק מבחוץ, אלא דרך מבט כואב ואוהב גם יחד.

שניהם מלמדים אותנו שחזון איננו מבט מרחוק - אלא קריאה לפעולה פנימית, עיצוב מוסרי, וציפייה לתיקון.

פנינה לשבת "חזון"

בעולם שטחי, רווי מסכים ודימויים חיצוניים – התורה מלמדת אותנו:
אל תסתפק במה שנראה לעין.
היכנס פנימה. העמק ראות. חזור - כדי להעמיק. קרא - כדי להבין.
זהו ה"משנה תורה" האמיתי.
זהו ה"חזון".

תפילה לשבת זו

יהי רצון, שנזכה להתבונן פנימה בלבבותינו, להבין את תפקידנו, ולצעוד בדרך שנטוו משה רבנו וישעיהו הנביא - דרך של עומק, אמונה ותקווה.

"נחמו נחמו עמי" - תחל בנשמה שמבינה, ומסתיימת בגאולה שלמה.

שבת שלום ומבורכת מהרב יאיר חדאד מחנך תלמוד תורה חניכי הישיבות אשקלון בנשיאותו של מרן ראש הישיבה הרב יצחק ברדא שליט"א 

אהבת חינם


 

מבזקים

 

✅ אלי הירשמן: מעצרם של שלושת העריקים החרדים שנעצרו בשבוע שעבר ביהוד, הוארך עד ליום חמישי הבא. אנשי העדה החרדית  מאיימים בהפגנות.

✅ בעלזא מפרסמת כתב אישום חריף ביותר נגד האדמו"רים מסלונים וויז'ניץ שיכון שבגללם אנו סובלים היום מחוק הגיוס המאיים לבא על ישראל

✅ מתברר שתוך כמה  דקות ראשי הישיבות של גור וגם ראש העיר חנוך זייברט יצאו מהאירוע כמחאה על כך שרבי שאול אלתר הגיע. חבל

✅ החלטת עצרת ועד הישיבות: כל ישיבה תעמיד איש קשר במקרה של מעצרים או הסתבכות עם צוי הגיוס ואסור לבחור ללכת בטל בחוצות קריה (קולדצקי)  

✅ דניאל גרובייס: רב חרדי משרת מילואים נכנס לכנס ראשי הישיבות בבני ברק והורחק ממנו על ידי  חלק מהקהל

✅ אחד מראשי חטיבת חשמונאים הגיע לכנס ועד הישיבות  והורחק בצעקות. כמו כן כשזייברט ראה את הגר"ש אלתר הוא עזב.

✅ גור ממשיכה בחרמות עם כל הכוח
למרות שהאדמו"ר מתלדות יהודה סטיטשין (המשפיע רבי מוטל זילבער שליט"א) השתתף בכינוס האדמורי’’ם  במעלה החמישה, זאת לבקשת  אדמו’’ר מויז’ניץ שליט’’א, בהמודיע, החרימו ומחקו את שמו מרשימת המשתתפים הארוכה. וזה בגלל שהוא  השתתף בסיום מסכת בבית מדרש בקהילת פני מנחם בראשות הגאון רבי שאול אלתר שליט"א

מכתב הרבי הריי'צ להרב מענדל פלדמן רב בבולטימור בענין גירות


 

האדמו''ר מסלונים זצ''ל - היום היארצייט


 

מחאה פומבית של הרב קוק זצ''ל


 בית המקדש נחרב בגלל קמפיין פרוגרסיבי / מאת: הרב איתי אסמן מתורת לחימה

במוצאי שבת נציין את ט׳ באב, בו אנו אבלים על חורבן שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים, ובית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים. אך חז״ל מגלים לנו שלא באמת הם החריבו את בית המקדש, אלא אנחנו החרבנו אותו על ידי החטאים שלנו. כי אם לא היינו חוטאים בעבירות חמורות ולא היינו מפולגים בתוכנו, האויב לא היה יכול לנצח אותנו.

הרמב״ם מסביר באגרת לחכמי מרשילייה בצרפת את הסיבה לחורבן בית ראשון: ״וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם״. 

כלומר, בתקופת בית ראשון במקום לאמן את הצבא להתכונן למלחמה, הדרג הצבאי והמדיני עסקו באסטרולוגיה. זו הייתה העבודה הזרה של פעם, היום זה משבר האקלים, שוויון מגדרי וזכויות המדוכאים. ברגע שראשי המדינה והצבא עסוקים בהבלים, האויב מבין שזה הזמן הכי טוב לתקוף. הרב קוק זצ״ל מסביר את דברי הרמב״ם מדוע העיסוק באסטרולוגיה גרם לחורבן בית המקדש וגלות: ״כשזנח ישראל טוב, כשנאבד ממנו ערכו העצמי, ולא הכיר את יתרונו, עד אשר זנה אחרי אלהי נכר הארץ, נאבד ממנו גם כן דעת ערכו״, כלומר, הבעיה התחילה בזה ששכחנו את הערך העצמי שלנו, שכחנו מי אנחנו. עם שלא מכיר את ערכו ויתרונו, הוא בבעיה גדולה. ״ואבותינו אלה, אשר בימי עוזם וגבורתם הפוליטית עזבו את צור ישעם והלכו אחרי ההבל ויהבלו, כיון שנתעלם מהם ערכה הפנימי של כללות האומה "לא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכבוש ארצות", כי נטל מהם זיו החיים האידיאלי, המחיה את האומה ואוזרה בגבורה, ונתעלמה מהם המטרה המוסרית הגבוהה הנמצאת בגדולתם של ישראל בעולם״. כשעם ישראל לא מכיר את אוצר החיים שלנו והוא מנותק מהשורשים שלו, הוא כמו עץ בלי שורשים - אפשר להפיל אותו בקלות. כשאנחנו שוכחים מי אנחנו, אז המטרה המוסרית שלנו נעלמת וכך גם הגבורה הלאומית שלנו. האידאליים של עם ישראל יונקים מהקב״ה, התורה ומסורת ישראל. ברגע שאנחנו מתנתקים מהם, הערך הלאומי שלנו אובד ואנחנו מפסידים חלילה, עד כדי חורבן המקדש וגלות שהיא למעשה חורבן המדינה כולה.

הדרך היחידה לנצח את עם ישראל היא להשכיח ממנו את מעלתו וערכו, שיחשוב שהוא קטן ושפל, לא מוסרי. בימינו כל מוקדי התודעה של השמאל עמלים בהסברה רחבה לשכנע כמה אנחנו רעים, ולא מוסריים, שאנחנו נמצאים במדרון חלקלק שבו אנחנו יכולים להיות נאצים, ולעשות ג׳ינוסייד ו"הרעבה" לעזה. השנאה העצמית והלאומית של האנשים האלו גורמת להם לפעול נגד כל מה שיהודי ולאומי. 

נשאלת השאלה: איך צריך להתייחס אל האנשים האלו? את הגישה והיחס אפשר ללמוד מהרב קוק זצ״ל.
בשנת התרצ״ג (1932) איתמר בן אב״י, בנו של אליעזר בן יהודה פרסם מאמר בעיתון שלו ״דואר היום״, במאמר נטען בין היתר כי אשמת היהודים במלחמות המקרא הייתה בגללם: "כי אנחנו הננו האשמים, על פי הרוב, במלחמותיהם נגדנו, תמיד התערצנו אליהם לבלי די ונעש בהם שפטים... מתוך אדיקות מיותרה הכרזנו כי עד דור עשירי לא יוכל מואבי או עמוני להתקבל בקרבנו...". הדברים הגיעו לרב הראשי של ארץ ישראל דאז, הרב אברהם יצחק קוק זצ״ל שכידוע היה אוהב ישראל גדול מאוד. אך הרב קוק לא הזמין אותו לשיחת קירוב של קפה ומאפה, הוא לא חיפש את הכוונות הטובות שלו ולא ניסה ללקט ניצוצות מהמאמר, הוא אפילו לא ניסה לרומם את נקודת האמת. הוא פשוט הוציא כרוז תחת הכותרת ״מחאה פומבית״ וחתם את דבריו במילים ״והנני מכריז בזה את מחאתי הפומבית נגד פה דובר נבלה ואומר לו דיך, סתום פיך!״.
מדוע הרב קוק שאמר שהצדיקים הטהורים אינם קובלים אלא מוסיפים טוב, הוציא מחאה כל כך חריפה ובוטה? 
כי יש דעות שהן הרסניות לאומה, דעות רקובות שאם הן יתפסו במוחותיהם וליבותיהם של היהודים, הן עלולות להשכיח מאיתנו את יתרונו של עם ישראל, הם הופכים אותנו להיות רעים ולא מוסריים, וזהו המתכון הבדוק לחורבן וגלות. חופש הביטוי הוא לא הערך הכי גדול ביהדות. כמו שאם יגידו כל הזמן לאדם כמה הוא רע וכל מה שהוא עושה זה רע, זה יגרום לו להתאבד, כך בדיוק העיתונאים ואנשי האקדמיה שכותבים את כל המאמרים האלו שמסבירים כמה אנחנו רעים ולא מוסריים (וכמובן, העזתים הם הקורבנות המסכנים, חסרי הישע). על העיתונאים האלו לא צריך ללמד זכות, יש למחות נגדם בכל התוקף ולהפריך את השקרים שלהם שגורמים לנו נזק בינלאומי ומנסים לפורר אותנו מבפנים שנאבד את צדקת דרכנו. יש דעות שפשוט צריך להקיא מתוכנו, כמו ארס שכל דקה שהוא נמצא בגוף הוא ממית אותו.
בית המקדש יבנה רק אחרי שנכיר בערך העצמי שלנו, שנתבונן בהשגחה האלוהית שלנו ונכבד את אוצרות הרוח שלנו, כאשר התרבות הישראלית תתעצב על פי מקורות היהדות כך גם תהיה אחדות אמיתית בתוכנו, עם זהות יהודית שורשית, וכך בעזרת ה׳ ננצח את כל אויבינו.

הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה

כך התמודדו החרדים עם הגיוס בקום המדינה


 

התימנים שעלו ב-1951


 

חמישים שנה וכלום לא השתנה. כמה פשוט, ככה אמיתי - בגין


 

תמונתו של סטאלין כשנודע לו כי היטלר בגד בו


 22 ביוני 1941, שעה 4:31 לפנות בוקר, 

תמונה לא מורשית של סטלין ימ"ש, שצולמה בקרמלין, מראה את הרגע בו נודע לו שהיטלר בגד בו, הפר את הברית ביניהם, שנחתמה שנה ועשרה חודשים קודם, והחל לפלוש  לברית המועצות.

סטלין יושב כפוף, שבור מבפנים, במשך שעות, בשקט, שרוי בהלם, לא נותן עדיין שום פקודה. צולם על ידי העורך הראשי של קומסומולסקיה פראבדה, יבגני קלדאי, שקיבל פקודה להשמיד את התמונה, אך שמר אותה.

20 שנה להתנתקות: כשהמערכות כולן התגייסו למשימה


 20 שנה להתנתקות: כשהמערכות כולן התגייסו למשימה (ערוץ 24)

טביעת יד בת 4,000 שנה התגלתה בבסיסו של חפץ


 טביעת יד בת 4,000 שנה התגלתה בבסיסו של חפץ מחרס הידוע בשם "בית נשמה", שנועד לקבורה במצרים העתיקה, במהלך ההכנות להצגת תערוכה במוזיאון פיצוויליאם בקיימברידג', אנגליה.

טביעת חותם, "בולה"


 שילה פריד: בהר הבית נמצא לאחרונה טביעת חותם, "בולה", נדירה מימי בית המקדש הראשון. מדובר במעין מטבע חרס, ששימש להדבקת חותם על מכתבים או חבילות בסגירתם, על המטבע נכתב "לידעיה בן עשיהו", פקיד בכיר ואיש אמונו של יאשיהו מלך יהודה בתקופה לפני חורבן בית המקדש הראשון.

מטבע אדריאנוס


 בשנת 130 לספירה הנפיק הקיסר אדריאנוס את המטבע של חרישת ירושלים והפיכתה לעיר החדשה "איליה קפיטולינה".

1895 שנה אח"כ ירושלים בנויה, משגשגת כעיר עברית, בשליטה יהודית, בשפה עברית, כשהכיוון על הר הבית ברור...

תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה

בכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ* בִּזְכַרְיָה כְּתִיב עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה עַכְשָׁו שֶׁנִּתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּימֶת

 בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ

בין הזמנים לאברכי הכוללים


 

נופך ספיר ויהלום....


 

עימות סוער בבני ברק


 עימות חריף בין יעקב וידר, חבר המועצה, למ"מ ראש עיריית בני ברק סביב הקמת בית ספר ממ"ח בעיר | וידר: "מי שמך להחליט להורים איך לחנך את ילדיהם?"

עימות סוער פרץ בין יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק, לבין ממלא מקום ראש העיר, מנחם שפירא, הערב בישיבת מועצת העיר בני ברק, על רקע הדרישה של הורים רבים לאפשר להם להקים מוסד ממלכתי-חרדי (ממ"ח) בעיר.

וידר תקף בחריפות את הנהלת העירייה ואמר: "לא ייתכן שעסקני העירייה יחליטו להורים איך לחנך את ילדיהם. הזכות לחינוך היא בסיסית, ואתם מנסים לרמוס אותה. אם לדוגמה בעיר אחרת היו מונעים ממך להקים מוסד לחינוך ילדיך - היית קורא להם אנטישמים."

שפירא השיב כי מדובר ב"פופוליזם" וטען כי "אף אחד לא עומד מאחורי וידר". 

העימות התרחש על רקע סירובה המתמשך של עיריית בני ברק לאפשר הקמת ממ"ח בעיר, על אף הביקוש ההולך וגובר לכך ומאות ההורים שכבר חתמו על דרישה רשמית לפתיחת מוסד כזה.

הרב אברהם סאלים בהוראות לבני הישיבות בבין הזמנים


 אבי מוסקוב: הגר״א סאלים, חבר  מועצת חכמי התורה של ש״ס במכתב לקראת בין הזמנים: ״בני הישיבות נקראים למעט מלהסתובב ולטייל בראש כל חוצות, שלא יוכלו לגזול מאיתנו את עוגן ההצלה שלנו ושל כל עם ישראל, מעמד בן ישיבה שהוא כתר לראשנו"

'המבשר' על כינוס ראשי הישיבות


 

מרן הגר״ד לנדו בנאום חריף ביותר


 אבי מוסקוב: מרן הגר״ד לנדו מודיע בנאום חריף ביותר: ״אם ייפגעו בבחורי הישיבות, נרעיש עולם ומלואו! ימצאו מולם יהדות חרדית מלוכדת״

הנחיות למבקרים בהר הבית בט' באב