רשימת הבלוגים שלי

‏הצגת רשומות עם תוויות חבד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חבד. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 בנובמבר 2011

בין כינוס לועידה - ההצלחה החב"דית והכשלון האגודאי

שנה נוספת עברה ושוב מתחזקת האמת והמציאות, מי הצליחו ומי נכשלו, מי היו ראשונים והיום בקושי מי לוקח אותם בחשבון, ומי הגיעו מאוחר יותר ועשו מהפכה שכזו, שאין היום קבוצה יהודית כלשהי הדומה לה שהוכיחה שעם אמונה אמיתית אפשר להגיע רחוק

כינוס השלוחים של חב"ד וועידת אגודת ישראל מדי שנה מתקיימים באותו זמן, לעיתים בהפרש של שבוע או שבועיים והשנה בו זמנית. כינוס השלוחים של חב"ד הולך וגודל מדי שנה מתחזק ומוכיח כי חב"ד מצליחה הצלחה כלל עולמית, חודרת לכל פינה בעולם היכן שיש יהודים, ואילו אגודת ישראל בארצות הברית שהחלה את פעולתה עשרים שנה לפחות לפני חב"ד לא הצליחה להגיע לחמשה אחוזי פעילות בארצות הברית בלבד. מציאות היא, בית חב"ד מוצאים היום בכל חור באמריקה, אבל את אגודת ישראל, אפילו בית כנסת בבורו פארק הם לא מצליחים לקיים ולבנות ועומד כבר שנים במצב של אי יכולת לסיים את הבניה

כינוס השלוחים הפך לאטרקציה כלל עולמית, אפילו הגויים במהדורות החדשות מדווחים עליה, ואילו על ועידת אגודת ישראל בקושי שמעת, והגיעו הדברים לידי כך שהיא כבר כמעט ולא מענינת אף אחד פרט למי שקשור בהם ומספרם קטן

איך זה קרה, אגודת ישראל שהיתה ראשונה, כשלצידה גלריה של גדולי ישראל מכל החוגים לא הצליחה להתפרש ברחבי אמריקה והפקירה את רובה לרפורמים ולקונסרבטיבים, ואילו חב"ד הצליחה לחדור לכל מקום כולל היכן שהרפורמים והקונסרבטיבים לא רוצים בהם מפני שהמונים עוברים אליהם ופורשים מהם. ההבדל בין שני הארגונים אחד ויחיד. כאן מדובר היה בחסידים ורבי, במפקד וצבא, ואילו אגודת ישראל התנהלה כתנועה מפלגתית שאין בה מפקד ואין בה חיילים

להגאון רבי אהרן קוטלר היו תלמידים אבל לא חיילים, לרבי מחב"ד היו חיילים, וזה המבדיל הגדול, זה מה שעשה את חב"ד לאימפריה, ואת אגודת ישראל לארגון קטנטן שיש עוד הרבה כמותם, כל קבוצת יהודים יכולה היום להקים ארגון כזה

אגודת ישראל בארצות הברית נכשלה כשלון חרוץ, מפני שאינה מייצגת את היהדות החרדית. רוב רובה של היהדות החרדית באמריקה אינה חלק ממנה, ומי שיבחן מי הם משתתפי אותה ועידה, ומי הם הגדולים שמעטרים אותה, בושה תכסה פנים. ה'פני' של היהדות החרדית באמריקה אינם שם

גם ולמרות שהתחלפו הדורות, הועידה הנוכחית של אגודת ישראל אינה עוד כפי שהיתה, בני הדור הקודם כמעט ולא נראים יותר שם, תפסו את מקומם צעירים שראשם יותר בביזנעס ופחות בפיתוחה של היהדות החרדית. הם יקדישו יותר זמן לתקציבים ולהחזקת מוסדות - שזה דבר חשוב מאוד, ואסור לזלזל בהם - אבל את אלו אינך רואה בשדה הקרב היכן שישנם מיליוני יהודים המחפשים היכן להכנס, וכשאנו החרדים לא פותחים להם את הדלת, לא נשאר להם אלא לבחור בין רפורמים לקונסרבטיבים

בין חסידים למשיחיסטים


מדי שנה רואים זאת והשאלה הנשאלת היא כאשר אומרים חב"ד למי מתכוונים, לחסידים או למשיחיסטים, וההבדל הוא תהומי, כאשר מצד אחד רואים עשיה ברוכה, מי אשר מבצעים בפועל את הופרצת, מאידך מי אשר רוצים שיאמינו כי הם מבצעים בפועל את הוראת הרבי, ולמעשה מספרם - יחסית - דל ומועט, עד כדי שהשנה הם דיווחו כי ישלחו 7 שלוחים חדשים לכמה מדינות, בעוד שמספר השלוחים המתווספים אצל החסידים מדי שנה הוא פי כמה וכמה

שתי שאלות בסיסיות מתייצבות בפני כל מי שמבקש לדעת חב"ד מהי, חסידית או משיחיסטית. הראשונה, מי הם החסידים האמיתיים ההולכים בדרכו של הרבי ומבצעים הלכה למעשה את משנתו ותורתו. והאחרת, כמה מונים אלו וכמה אלו. על הראשונה כמובן שיהיה וויכוח ולא תשכנע אף אחד. משיחיסט מאמין כי הוא מבין טוב יותר מרוב רובם של חסידי חב"ד ומן החוזר שבמשך של שישים שנה לא מש מאהלו ומשנתו של הרבי מי שמונח בדברי הרבי יומם ולילה, והחסיד המאמין כי הדרך המשיחסיטית לא טובה ובניגוד לדברי הרבי

הוויכוח האחר, כמה מונים אלו וכמה אלו, אז הנה מדי שנה יש לנו הוכחה ניצחת. המשיחיסטים מקיימים את כינוסם וועידתם באותו זמן של הכינוס הכללי, כמה היו פה וכמה פה. למשיחיסטים הספיק בית המדרש ב-770 והיה מקום די והותר לכל השלוחים שלהם, ואילו החסידים נאלצים מדי שנה לחפש מקום גדול ולא יכולים עוד למצוא, הם נאלצים לבנות לעצמם מקום ענק בכדי שיוכל לקלוט מספר כל כך גדול של שלוחים ואורחים

בנושא זה של כמה מונים אלו וכמה אלו, תם הוויכוח כבר מזמן. אך חשוב לזכור, שיש להבחין בין חסיד למשיחיסט, ולמרות שאנו מאמינים שצדיק באמונתו יחיה ומבחינה מסויימת המצב הזה טוב לחב"ד, זו יוצרת תחרות ובריאה מאוד, זו גוררת ביקורת מצד לצד וגם זה חשוב במיוחד בציבור וקהילה גדולה, ובכל זאת עלינו לזכור כי המשיחיסטים הם מיעוט קטן בחב"ד, למרות שמיעוט בחב"ד יכול למנות אלפים

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

פסטיבל השנאה ● הרהורים של שליח

מאת א' שליח

מידי שנה, בהתקרב כינוס השלוחים העולמי, בעוד אלפי השלוחים המוסרים את חייהם יום יום – שעה שעה אורזים את מיטלטליהם בדרך לאבא, למשלח, פורץ מחדש פסטיבל התסכול והשנאה.

צרי העין שבשולי המחנה משחיזים את מקלדותיהם וחוזרים על השקרים שוב ושוב, עד שייקלטו בקרב חסידי חב"ד. הם משמיצים את השלוחים, מייחסים להם מטרות נסתרות ותכונות שונות, מבקרים אותם על פעילותם, או על "חוסר פעילותם", מפנים אצבע מאשימה כלפי הטובים שבלגיון המלך, בטיעוני הבל של התעלמות מ"השליחות היחידה" – סיסמת סרק אותה הפכו הם לקרן ניגוח לילדי הרבי. לא, למרבה הצער אין הכוונה ל'מתנגדים'. אלו אנשים מתוכנו, שהפכו בשנים האחרונות ל'אופוזיציה' מעטה אך כואבת.

הסיבה האמתית שמניעה את אותם גורמים מפיצי שנאה בכתבות, בטורי הדעה ובחוברות שהם מוציאים, הינה לא רק חוצפתם ושנאתם, אלא הרבה בורות, בורות משוועת. מדובר באנשים שלא יכניסו אצבע למים קרים. הם לא מכירים את חייהם של השלוחים, ולכן מתקיפים אותם על היותם "מוקפים בגבירים ובעניבות".

הם לא מכירים את פעולותיהם של השלוחים, ולכן טוענים ש"הם לא עושים כלום, ורק עסוקים בלבנות לעצמם קהילה". הם לא חיים עם השלוחים, ולכן יכולים לטעון ש"הוא לא נותן לפעול, והוא דואג למעמדו", הם אינם מודעים כלל למסירות נפשם של השלוחים ולהפצה האדירה שמבצעים הם בהצלחה בכל שכבות העם, ולכן טוענים שהם "מתעלמים מהשליחות היחידה".

ו"הם", לא מסתפקים בהבעת דעה. הם נותנים גיבוי מלא למקורביהם, אלו שנלחמים בשלוחים בכל פינה בארץ ובעולם, תחת מעטה של "התקשרות". מדובר בתופעה שגם אם לא נדבר עליה, וגם אם אף גורם רשמי לא מתייחס אליה, היא מתפשטת ואוכלת.

הכותבים הנ"ל יישארו תחת גפנם ותאנתם בערי אנ"ש הבצורות ובקור המזגנים, אך את חייליהם הנאמנים הם שולחים להפריע למלאכתם הנאמנה של השלוחים. חייליהם נלחמים גם במקומות בהם השליח קרוב אליהם בדעותיו ובניגוד לקביעתו הנחרצת של הרבי מסוף שנות המ"מים ולפסקי הרבנים מאז ומהיום.

כי חייליהם התחנכו 'שם', היכן שמחנכים על פריקת עול, במקומות בהם מזלזלים בכל מה שהרבי קבע בשנים האחרונות, תוך שימוש מעוות לחלוטין בשיחות מאותם שנים. כשהם שומעים השכם וערב את טענות המקווה הנ"ל, ומקבלים גיבוי ואפילו עזרה כשצריך, הדבר מכשיר את התנהגותם ומעודד אותם להמשך.



השלוחים, שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים, יודעים ו'חיים' היטב את שאמר מלך המשיח לבעל שם טוב ונטבע על יד הרבי ל'מוטו' של הדור השביעי: "אימתי קאתי מר – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". הם למדו את המאמר הראשון של הרבי, בו הוא קובע שהדור שלנו יוריד את השכינה למטה בארץ, והם שמחים להיות חלק מהצבא אותו הרבי הועיד להגשמת המטרה הזו.

הם היו ב-770 ושמעו את הרבי מדבר על בתי חב"ד, וקיבלו על עצמם למסור את עצמם ומשפחתם למטרה, קשה ככל שתהיה. בפעם האחרונה, הם שמעו את הרבי מדבר בכינוס השלוחים על המשימה העכשווית: הכנת עצמם ויהודי עירם למשיח, ע"י לימוד ענינו של משיח, והם עושים זאת, ובהצלחה נפלאה. כשהם נוסעים היום לכינוס, כשהם עומדים אצל הרבי באהל הק', שם הם חוזרים להיות מה שהם באמת: הבחורים של 770. כל מה שהם עושים בעיר, הקהילה, המוסדות, השיעורים והאנשים, וגם גיוס הכספים, הכל בשביל מה שהם התחנכו עליו כאן.

*

בשנים האחרונות, דווקא אחרי ג' תמוז, המעיין מתפשט לכל עבר, שלא בערך למה שהיה קודם. קהלים שלימים לומדים חסידות ומתקשרים לרבי, שמו של הרבי נישא בהערצה בעולם, וחוגים שונים מקבלים את תפיסת הרבי והחסידות בנושאים שונים, גם אם הם לא מודים בכך.

גם ההפרעות וההתנגדויות הרבות שהיו בעבר מנת חלקם של השלוחים בעבר, הולכות ונעלמות. דווקא אז, כמה מכאיב, קמה לה ההתנגדות החזקה והקשר מכל, זו שצצה מתוכנו. וכבר אמר מי שאמר, שמעשיו של פלוני בבני ברק במשך 20 שנה לא מגיע לנזקם של אלו בימים ספורים. אך אנו, ש"אין לנו אלא דברי בן עמרם", נמשיך לבצע את הוראות המשלח מבלי לסטות ימין ושמאל, ובטוחים אנו שבקרוב ממש תושלם הכוונה, ואז יראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר.

פורסם ב-COL