רשימת הבלוגים שלי

‏הצגת רשומות עם תוויות אגודת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אגודת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

מן השפה ולחוץ - זלזול באינטלגנציה

עד כמה לוקחים באגודת ישראל באמריקה ברצינות את דברי רבניהם ודובריהם, ראינו במעשהו של סגן נשיא אגודת ישראל בטכס המרכזי במוצאי שבת, כאשר לעין כל הוציא והחזיק בידיו את הבלאקברי ומשם הקריא מה שהקריא, תוך כדי שהוא מתנצל שאין לו ברירה אחרת

אם לשטות כזו, של ציטוט צריך בלאקברי האם אפשר עוד לחיות בלי בלאקברי? האם באמת כל כך קשה היה לו בטרם שניגש לדבר לרשום על נייר את מה שביקש לצטט ולא להחזיק בידיו את הבלאקברי?

אלא, גם הוא כמו כל יתר המשתתפים יודעים ומבינים, כי כל המשחק הזה של נאומים חוצבי להבות נגד האינטרנט היה מן השפה ולחוץ, לא היה שם אחד ובודד שהאמין שמתכוונים ברצינות, הם ככל הנראה אומרים לעצמם כי עליהם למחות ואחר כך שיעשו מה שיעשו

לדעתי, הם קלקלו יותר מאשר תקנו. בנושא הזה עדיף לדבר פחות ויותר לעשות. נאומים חוצבי להבות רק יגבירו את השימוש באינטרנט. אם רוצים הם להציל נשמות, שיתחילו לעבוד על חומר טוב ומועיל, שיפציצו את האינטרנט עם חיוב ושיעסיקו את הצעירים במה שיותר בעשה טוב וממילא כבר יקיימו את הסור מרע

שיטת הסור מרע פשטה את הרגל כבר מזמן. בימינו יש רק דרך אחת והיא העשה טוב. אסור לדבר על האתמול, חייבים לחשוב על המחר, מה עושים בשביל שהמחר יהיה טוב ומועיל, ואת זה נעשה כאשר פחות נעסוק במה שקלקלו. הגענו  לשער המ"ט ואין עוד זמן, חייבים להציל בטרם חלילה יפלו לשער הנ' ואת זה אפשר לעשות אך ורק על ידי העשה טוב

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

אגודת ישראל, הצביעות, והאינטרנט

מדי שנה, הצוות המכין את תכנית הועידה מחפש גימיק, נושא, לעיתים קל למצוא, ולעיתים קשה, ובעונת המלפפונים לוקחים חומר שכבר דשו בו וחוזרים עליו. השנה, למרות שהם ידעו כי מדובר במוקש במה שמצד אחד הכל מסכימים כי מדובר בבעיה. ומאידך, חלוקים בדרך של כיצד לטפל בו, ועלו עליו

כאשר מתכנני הועידה של אגודת ישראל בארצות הברית היו  צריכים להחליט על נושא, החליטו כי ה'אינטרנט' יתפוס מקום מרכזי ולשם כך הזמינו כמה דוברים שהם פעילים בתחום הזה, כאשר לצידם הציבו גם את משגיח ישיבת לייקוואוד הפעיל נגד האינטרנט הסבור כי חייבים למצוא פתרונות ומהר, מפני שזה מכלה נפשות

אבל מה שמעניין, למרות שעוד חודש קודם לכן כבר פורסם כי הועידה תעסוק בענין האינטרנט, אין כמעט מי מבין משתתפי הועידה שלא נשא בכיסו טלפון שממנו אפשר להתחבר ישירות לאינטרנט, לרבים מהם אייפון וכלים אחרים המאפשרים להם חיבור בכל מקום שהם נמצאים, ולא ראינו שבעקבות הנאומים חוצבי הלהבות יקום מי ויכריז, הנה אני שורף את הטלפון הנייד שלי ומתחייב שלא לגלוש יותר באינטרנט

ומה שמדהים עוד יותר, ראשי אגודת ישראל, עוד בטרם הספיקו לנעול את הועידה וכבר הבטיחו כי ביוטוב יהיו הסרטים בהם ישמעו את הנאומים בועידה, במקום להכריז כי השנה מתנזרים מכל אתר או סיוע של מי שעובד עם האינטרנט היו הם הראשונים לספק חומר לכל מבקש העיקר שיפרסם את הועידה שמאז התחלפה ההנהגה הולכת מטה מטה ואינה תופסת עוד מקום מרכזי בחיי הציבור החרדי בארצות הברית

מה שמדהים, הציבו דובר שדיבר על כל כך הרבה חטאים ולכלוך שהוא בקי בהם למרות שהוא רב בבית כנסת בפלטבוש ומשחק קנאי בענינים אלו. אותו הייתי שואל, האם על כל מה שדיבר, זה התחיל מן האינטרנט או ממקורות אחרים ולא אוסיף כאן יותר

איני רוצה לחשוד במי שישבו שם שהם כל כך טפשים ומאמינים כי אפשר עוד להתעלם מן האינטרנט ולחיות בלעדיו. אני גם לא מאמין שיש שם אחד ויחיד שמאמין שחרם על האינטרנט יעזור. מה שמצער, ומוכיח עד להיכן התדרדרו, שלא יצאה משם הצעה אחת בריאה וטובה, להבטיח את חינוך הדור הצעיר לאינטרנט וכך להציל את העתיד.

את יום האתמול אי אפשר להחזיר, עלינו לקחת בחשבון את העתיד, והשאלה היא איך מתמודדים עם האינטרנט? התשובה לכך היא אחת ויחידה, חינוך. כמו שאנו מחנכים את בנינו ובנותינו איך ללכת ברחוב, איך להתמודד עם השהייה ברכבת התחתית, איך לעבור את רחובות מנהטן, כך עלינו לחנך את הצעירים איך לחיות עם האינטרנט לנצלו לרצוי וכלל לא לרצות לחפש את הקלקול.

תושבי ארצות הברית יודעים, שכאן מאוד קל לחטוא, ולא זקוקים בשביל כך לאינטרנט. מי שרוצה לחטוא יש כל כך הרבה אפשרויות, וב"ה רוב רובו של הציבור יודע לשמור על עצמו ולא לנצל את המצב הקל הזה. כך צריך להיות גם עם האינטרנט, עדיף שזה יהיה בבית כאשר ההורים רואים לאן גולשים, מאשר לשבת בבתי קפה ושם לגלוש ואינך יודע לאן. חינוך לאינטרנט איך להשתמש בו בצורה נכונה זה הפתרון ורק זה, כל דרך אחרת תכשל

יום שני, 28 בנובמבר 2011

בין כינוס לועידה - ההצלחה החב"דית והכשלון האגודאי

שנה נוספת עברה ושוב מתחזקת האמת והמציאות, מי הצליחו ומי נכשלו, מי היו ראשונים והיום בקושי מי לוקח אותם בחשבון, ומי הגיעו מאוחר יותר ועשו מהפכה שכזו, שאין היום קבוצה יהודית כלשהי הדומה לה שהוכיחה שעם אמונה אמיתית אפשר להגיע רחוק

כינוס השלוחים של חב"ד וועידת אגודת ישראל מדי שנה מתקיימים באותו זמן, לעיתים בהפרש של שבוע או שבועיים והשנה בו זמנית. כינוס השלוחים של חב"ד הולך וגודל מדי שנה מתחזק ומוכיח כי חב"ד מצליחה הצלחה כלל עולמית, חודרת לכל פינה בעולם היכן שיש יהודים, ואילו אגודת ישראל בארצות הברית שהחלה את פעולתה עשרים שנה לפחות לפני חב"ד לא הצליחה להגיע לחמשה אחוזי פעילות בארצות הברית בלבד. מציאות היא, בית חב"ד מוצאים היום בכל חור באמריקה, אבל את אגודת ישראל, אפילו בית כנסת בבורו פארק הם לא מצליחים לקיים ולבנות ועומד כבר שנים במצב של אי יכולת לסיים את הבניה

כינוס השלוחים הפך לאטרקציה כלל עולמית, אפילו הגויים במהדורות החדשות מדווחים עליה, ואילו על ועידת אגודת ישראל בקושי שמעת, והגיעו הדברים לידי כך שהיא כבר כמעט ולא מענינת אף אחד פרט למי שקשור בהם ומספרם קטן

איך זה קרה, אגודת ישראל שהיתה ראשונה, כשלצידה גלריה של גדולי ישראל מכל החוגים לא הצליחה להתפרש ברחבי אמריקה והפקירה את רובה לרפורמים ולקונסרבטיבים, ואילו חב"ד הצליחה לחדור לכל מקום כולל היכן שהרפורמים והקונסרבטיבים לא רוצים בהם מפני שהמונים עוברים אליהם ופורשים מהם. ההבדל בין שני הארגונים אחד ויחיד. כאן מדובר היה בחסידים ורבי, במפקד וצבא, ואילו אגודת ישראל התנהלה כתנועה מפלגתית שאין בה מפקד ואין בה חיילים

להגאון רבי אהרן קוטלר היו תלמידים אבל לא חיילים, לרבי מחב"ד היו חיילים, וזה המבדיל הגדול, זה מה שעשה את חב"ד לאימפריה, ואת אגודת ישראל לארגון קטנטן שיש עוד הרבה כמותם, כל קבוצת יהודים יכולה היום להקים ארגון כזה

אגודת ישראל בארצות הברית נכשלה כשלון חרוץ, מפני שאינה מייצגת את היהדות החרדית. רוב רובה של היהדות החרדית באמריקה אינה חלק ממנה, ומי שיבחן מי הם משתתפי אותה ועידה, ומי הם הגדולים שמעטרים אותה, בושה תכסה פנים. ה'פני' של היהדות החרדית באמריקה אינם שם

גם ולמרות שהתחלפו הדורות, הועידה הנוכחית של אגודת ישראל אינה עוד כפי שהיתה, בני הדור הקודם כמעט ולא נראים יותר שם, תפסו את מקומם צעירים שראשם יותר בביזנעס ופחות בפיתוחה של היהדות החרדית. הם יקדישו יותר זמן לתקציבים ולהחזקת מוסדות - שזה דבר חשוב מאוד, ואסור לזלזל בהם - אבל את אלו אינך רואה בשדה הקרב היכן שישנם מיליוני יהודים המחפשים היכן להכנס, וכשאנו החרדים לא פותחים להם את הדלת, לא נשאר להם אלא לבחור בין רפורמים לקונסרבטיבים