מאת א' שליח
מידי שנה, בהתקרב כינוס השלוחים העולמי, בעוד אלפי השלוחים המוסרים את חייהם יום יום – שעה שעה אורזים את מיטלטליהם בדרך לאבא, למשלח, פורץ מחדש פסטיבל התסכול והשנאה.
צרי העין שבשולי המחנה משחיזים את מקלדותיהם וחוזרים על השקרים שוב ושוב, עד שייקלטו בקרב חסידי חב"ד. הם משמיצים את השלוחים, מייחסים להם מטרות נסתרות ותכונות שונות, מבקרים אותם על פעילותם, או על "חוסר פעילותם", מפנים אצבע מאשימה כלפי הטובים שבלגיון המלך, בטיעוני הבל של התעלמות מ"השליחות היחידה" – סיסמת סרק אותה הפכו הם לקרן ניגוח לילדי הרבי. לא, למרבה הצער אין הכוונה ל'מתנגדים'. אלו אנשים מתוכנו, שהפכו בשנים האחרונות ל'אופוזיציה' מעטה אך כואבת.
הסיבה האמתית שמניעה את אותם גורמים מפיצי שנאה בכתבות, בטורי הדעה ובחוברות שהם מוציאים, הינה לא רק חוצפתם ושנאתם, אלא הרבה בורות, בורות משוועת. מדובר באנשים שלא יכניסו אצבע למים קרים. הם לא מכירים את חייהם של השלוחים, ולכן מתקיפים אותם על היותם "מוקפים בגבירים ובעניבות".
הם לא מכירים את פעולותיהם של השלוחים, ולכן טוענים ש"הם לא עושים כלום, ורק עסוקים בלבנות לעצמם קהילה". הם לא חיים עם השלוחים, ולכן יכולים לטעון ש"הוא לא נותן לפעול, והוא דואג למעמדו", הם אינם מודעים כלל למסירות נפשם של השלוחים ולהפצה האדירה שמבצעים הם בהצלחה בכל שכבות העם, ולכן טוענים שהם "מתעלמים מהשליחות היחידה".
ו"הם", לא מסתפקים בהבעת דעה. הם נותנים גיבוי מלא למקורביהם, אלו שנלחמים בשלוחים בכל פינה בארץ ובעולם, תחת מעטה של "התקשרות". מדובר בתופעה שגם אם לא נדבר עליה, וגם אם אף גורם רשמי לא מתייחס אליה, היא מתפשטת ואוכלת.
הכותבים הנ"ל יישארו תחת גפנם ותאנתם בערי אנ"ש הבצורות ובקור המזגנים, אך את חייליהם הנאמנים הם שולחים להפריע למלאכתם הנאמנה של השלוחים. חייליהם נלחמים גם במקומות בהם השליח קרוב אליהם בדעותיו ובניגוד לקביעתו הנחרצת של הרבי מסוף שנות המ"מים ולפסקי הרבנים מאז ומהיום.
כי חייליהם התחנכו 'שם', היכן שמחנכים על פריקת עול, במקומות בהם מזלזלים בכל מה שהרבי קבע בשנים האחרונות, תוך שימוש מעוות לחלוטין בשיחות מאותם שנים. כשהם שומעים השכם וערב את טענות המקווה הנ"ל, ומקבלים גיבוי ואפילו עזרה כשצריך, הדבר מכשיר את התנהגותם ומעודד אותם להמשך.
השלוחים, שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים, יודעים ו'חיים' היטב את שאמר מלך המשיח לבעל שם טוב ונטבע על יד הרבי ל'מוטו' של הדור השביעי: "אימתי קאתי מר – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". הם למדו את המאמר הראשון של הרבי, בו הוא קובע שהדור שלנו יוריד את השכינה למטה בארץ, והם שמחים להיות חלק מהצבא אותו הרבי הועיד להגשמת המטרה הזו.
הם היו ב-770 ושמעו את הרבי מדבר על בתי חב"ד, וקיבלו על עצמם למסור את עצמם ומשפחתם למטרה, קשה ככל שתהיה. בפעם האחרונה, הם שמעו את הרבי מדבר בכינוס השלוחים על המשימה העכשווית: הכנת עצמם ויהודי עירם למשיח, ע"י לימוד ענינו של משיח, והם עושים זאת, ובהצלחה נפלאה. כשהם נוסעים היום לכינוס, כשהם עומדים אצל הרבי באהל הק', שם הם חוזרים להיות מה שהם באמת: הבחורים של 770. כל מה שהם עושים בעיר, הקהילה, המוסדות, השיעורים והאנשים, וגם גיוס הכספים, הכל בשביל מה שהם התחנכו עליו כאן.
*
בשנים האחרונות, דווקא אחרי ג' תמוז, המעיין מתפשט לכל עבר, שלא בערך למה שהיה קודם. קהלים שלימים לומדים חסידות ומתקשרים לרבי, שמו של הרבי נישא בהערצה בעולם, וחוגים שונים מקבלים את תפיסת הרבי והחסידות בנושאים שונים, גם אם הם לא מודים בכך.
גם ההפרעות וההתנגדויות הרבות שהיו בעבר מנת חלקם של השלוחים בעבר, הולכות ונעלמות. דווקא אז, כמה מכאיב, קמה לה ההתנגדות החזקה והקשר מכל, זו שצצה מתוכנו. וכבר אמר מי שאמר, שמעשיו של פלוני בבני ברק במשך 20 שנה לא מגיע לנזקם של אלו בימים ספורים. אך אנו, ש"אין לנו אלא דברי בן עמרם", נמשיך לבצע את הוראות המשלח מבלי לסטות ימין ושמאל, ובטוחים אנו שבקרוב ממש תושלם הכוונה, ואז יראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר.
פורסם ב-COL
מידי שנה, בהתקרב כינוס השלוחים העולמי, בעוד אלפי השלוחים המוסרים את חייהם יום יום – שעה שעה אורזים את מיטלטליהם בדרך לאבא, למשלח, פורץ מחדש פסטיבל התסכול והשנאה.
צרי העין שבשולי המחנה משחיזים את מקלדותיהם וחוזרים על השקרים שוב ושוב, עד שייקלטו בקרב חסידי חב"ד. הם משמיצים את השלוחים, מייחסים להם מטרות נסתרות ותכונות שונות, מבקרים אותם על פעילותם, או על "חוסר פעילותם", מפנים אצבע מאשימה כלפי הטובים שבלגיון המלך, בטיעוני הבל של התעלמות מ"השליחות היחידה" – סיסמת סרק אותה הפכו הם לקרן ניגוח לילדי הרבי. לא, למרבה הצער אין הכוונה ל'מתנגדים'. אלו אנשים מתוכנו, שהפכו בשנים האחרונות ל'אופוזיציה' מעטה אך כואבת.
הסיבה האמתית שמניעה את אותם גורמים מפיצי שנאה בכתבות, בטורי הדעה ובחוברות שהם מוציאים, הינה לא רק חוצפתם ושנאתם, אלא הרבה בורות, בורות משוועת. מדובר באנשים שלא יכניסו אצבע למים קרים. הם לא מכירים את חייהם של השלוחים, ולכן מתקיפים אותם על היותם "מוקפים בגבירים ובעניבות".
הם לא מכירים את פעולותיהם של השלוחים, ולכן טוענים ש"הם לא עושים כלום, ורק עסוקים בלבנות לעצמם קהילה". הם לא חיים עם השלוחים, ולכן יכולים לטעון ש"הוא לא נותן לפעול, והוא דואג למעמדו", הם אינם מודעים כלל למסירות נפשם של השלוחים ולהפצה האדירה שמבצעים הם בהצלחה בכל שכבות העם, ולכן טוענים שהם "מתעלמים מהשליחות היחידה".
ו"הם", לא מסתפקים בהבעת דעה. הם נותנים גיבוי מלא למקורביהם, אלו שנלחמים בשלוחים בכל פינה בארץ ובעולם, תחת מעטה של "התקשרות". מדובר בתופעה שגם אם לא נדבר עליה, וגם אם אף גורם רשמי לא מתייחס אליה, היא מתפשטת ואוכלת.
הכותבים הנ"ל יישארו תחת גפנם ותאנתם בערי אנ"ש הבצורות ובקור המזגנים, אך את חייליהם הנאמנים הם שולחים להפריע למלאכתם הנאמנה של השלוחים. חייליהם נלחמים גם במקומות בהם השליח קרוב אליהם בדעותיו ובניגוד לקביעתו הנחרצת של הרבי מסוף שנות המ"מים ולפסקי הרבנים מאז ומהיום.
כי חייליהם התחנכו 'שם', היכן שמחנכים על פריקת עול, במקומות בהם מזלזלים בכל מה שהרבי קבע בשנים האחרונות, תוך שימוש מעוות לחלוטין בשיחות מאותם שנים. כשהם שומעים השכם וערב את טענות המקווה הנ"ל, ומקבלים גיבוי ואפילו עזרה כשצריך, הדבר מכשיר את התנהגותם ומעודד אותם להמשך.
השלוחים, שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים, יודעים ו'חיים' היטב את שאמר מלך המשיח לבעל שם טוב ונטבע על יד הרבי ל'מוטו' של הדור השביעי: "אימתי קאתי מר – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". הם למדו את המאמר הראשון של הרבי, בו הוא קובע שהדור שלנו יוריד את השכינה למטה בארץ, והם שמחים להיות חלק מהצבא אותו הרבי הועיד להגשמת המטרה הזו.
הם היו ב-770 ושמעו את הרבי מדבר על בתי חב"ד, וקיבלו על עצמם למסור את עצמם ומשפחתם למטרה, קשה ככל שתהיה. בפעם האחרונה, הם שמעו את הרבי מדבר בכינוס השלוחים על המשימה העכשווית: הכנת עצמם ויהודי עירם למשיח, ע"י לימוד ענינו של משיח, והם עושים זאת, ובהצלחה נפלאה. כשהם נוסעים היום לכינוס, כשהם עומדים אצל הרבי באהל הק', שם הם חוזרים להיות מה שהם באמת: הבחורים של 770. כל מה שהם עושים בעיר, הקהילה, המוסדות, השיעורים והאנשים, וגם גיוס הכספים, הכל בשביל מה שהם התחנכו עליו כאן.
*
בשנים האחרונות, דווקא אחרי ג' תמוז, המעיין מתפשט לכל עבר, שלא בערך למה שהיה קודם. קהלים שלימים לומדים חסידות ומתקשרים לרבי, שמו של הרבי נישא בהערצה בעולם, וחוגים שונים מקבלים את תפיסת הרבי והחסידות בנושאים שונים, גם אם הם לא מודים בכך.
גם ההפרעות וההתנגדויות הרבות שהיו בעבר מנת חלקם של השלוחים בעבר, הולכות ונעלמות. דווקא אז, כמה מכאיב, קמה לה ההתנגדות החזקה והקשר מכל, זו שצצה מתוכנו. וכבר אמר מי שאמר, שמעשיו של פלוני בבני ברק במשך 20 שנה לא מגיע לנזקם של אלו בימים ספורים. אך אנו, ש"אין לנו אלא דברי בן עמרם", נמשיך לבצע את הוראות המשלח מבלי לסטות ימין ושמאל, ובטוחים אנו שבקרוב ממש תושלם הכוונה, ואז יראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר.
פורסם ב-COL
