אסירי עולם התקשורת
הם סיימו שנת לימודים ב״קבוצה״ בחצרות קודשנו, ספגו את אווירת בית חיינו והתייגעו בתורתו של הרבי. כעת הם שבו לארץ הקודש בשליחות כ''ק אדמו''ר - לשבת וללמוד בישיבות תומכי תמימים, ולהוות דוגמה חיה לתלמידי התמימים.
אלא שבמקום לשוב לספסלי הישיבה, הם נאזקו, הועמסו על מיניבוסים שהובילו אותם מנתב''ג למחנה תל השומר כאחרוני הפושעים.
למרבה האבסורד, נדרשו הבחורים לחתום על הסדר צבאי המכונה ״תלמיד לתמיד״, שמשמעותו דחיית השירות בעשרים חודשים בלבד, בתיווכם ובעידודם של עסקנים חב״דיים.
על הפקרתם של מאות תלמידי התמימים ועל היעדרו של הסדר מותאם לבחורי חב״ד כבר נכתבו מילים רבות. הפעם החרפה היא לא רק במעשים, אלא גם במילים.
בימים האחרונים התראיינו אנשים בתקשורת הישראלית, כביכול בשם אלפי תמימים, שלוחים, משפיעים ואנ״ש, והביעו את זעמם על מעצרם של בחורי ישיבות חב״דיים, בטענה שאותם בחורים הרי תכננו להתגייס.
זוהי לא רק טעות בהסברה, אלא הפניית עורף לערך יסודי בחייו של חסיד.
דברי הרבי בנושא הצבא ובחורי הישיבות לא השתנו ולו פעם אחת בכל מ''ב שנות האור: בחורי ישיבה לא יתגייסו לצבא הגנה לישראל!
ממתי הדרך להגן על בחורי הישיבות היא להוכיח שגם הם התכוונו ללבוש מדים בצבע ירוק זית?
כל חסיד חב״ד יודע שלכל יהודי תפקיד ושליחות בעולם. יש מי שמשרת בצבא ומסכן את חייו להגנת עם ישראל, ויש מי שיושב באהלה של תורה ומקדיש את חייו ללימודה. בחור ישיבה אינו נחות מחייל, ולימוד התורה אינו שירות פחות ערך. מי שאינו מתגייס איננו משתמט, ולא כל בחור שמתגייס ממלא בכך את שליחותו הייעודית.
איננו צריכים להתייפייף בפני הרחוב או להנמיך את קומתנו הרוחנית כדי לזכות בחיבוק תקשורתי. אפשר להוקיר את מסירות נפשם של החיילים, בלי לטשטש את ערכו של בן ישיבה ואת שליחותו בלימוד התורה.
הבעיה מתחילה כאשר חסידים נעשים אסירים של עולם התקשורת - של המילים שמותר לומר ושל הדעות שיזכו למחיאות כפיים.
חב״ד לא תמיד הייתה פופולרית.
במאבק על תיקון חוק ״מיהו יהודי״ ובתקופת הסכמי אוסלו עמדו חסידים על עקרונותיהם, גם כשהדבר עורר סערות וביקורת. הם לא המתינו לאישור מאולפני החדשות כדי לדעת במה הם מאמינים.
והרגע הזה הגיע גם עכשיו.
התורה אינה נחלתם הבלעדית של תלמידי ישיבת סלבודקה, חסידי גור או אנשי הפלג הירושלמי. היא נחלתו של כל יהודי. אין צורך להתנצל על בחורים שיושבים ולומדים, ואין צורך להציג את הגיוס כיעד שכל בחור חב״די צריך לשאוף אליו כדי להיחשב ראוי בעיני הציבור.
גאים אנו בתלמידי התמימים היושבים ושוקדים על התורה, ממשיכים את דרכם של רבותינו נשיאינו ומקדישים את חייהם לשליחותם. גם כשהדבר אינו פופולרי, וגם כשהתקשורת אינה מוחאת כפיים.
אם אתה מתראיין בערוץ חדשות כזה אחר, כחסיד חב''ד, ואדרבה כמייצג שלה, תציג את עמדתו הברורה של הרבי בנושא!
תלמידי הישיבה לא יתגייסו, ואם הצבא קורא להם משתמטים, לו יהי.
כל ההערכה והאהבה שהרבי ביטא לחיילים המוסרים נפשם יום יום ושעה שעה, לא שינתה את עמדתו הק' על תלמידי הישיבות.
''בדיוק כשם ש'עריק' הוא זה שבורח מן החזית - אם שלחו אותו לחזית - כך 'עריק' הוא זה שהושיבוהו בישיבה, כדי שהוא ישב שם וילמד תורה יומם ולילה… אם הוא סוגר את הגמ' ובורח משום שברצונו להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיעה מדליה, לא רק שאינו עוזר לניצחון, אלא הוא עריק ממקומו ופותח החזית לפני האויב!
(ו' תשרי תשכ''ח)
אנו חסידי חב״ד.
לא אסירי עולם התקשורת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.