גפני בישל לעצמו את מה שבישל לרביץ

מי שבקיאים בהיסטוריה החרדית ובמיוחד בזו של דגל התורה' מצב דומה עבר אברהם רביץ מי שעמד בראש 'דגל התורה' כאשר משה גפני היה השני ברשימה, שיגרו לו מכתב לאחר 17 שנה ששירת את 'דגל התורה' ועמד בראש, אמרו לו שלום והחליפו אותו במשה גפני שהתקדם מהמקום השני לראשון. גפני אז היה כל כך שמח למה שעשו לרביץ, הוא הפך להיות המוביל ב'דגל התורה' בכנסת ושיתף פעולה עם מי שעשו זאת. הוא אז לא חשב כי מצב דומה יקרה לו, גם הוא יקבל מכתב שיסיים את הקריירה שלו בכנסת. הוא השתלט על 'דגל התורה' והחזיק בהגה שנים בתקוה שאותו לא יצליחו להזיז. ולכן חשוב היה לו לשלוט גם במי שיהיו הגדולים של 'דגל התורה' לשמור על כוחו. הוא אהב את 'המחבלים' הוא ידע שהם ישמרו עליו, וכשההנהגה עברה ל'שונאים' הוא היה חכם פוליטית ללכת עם השונאים, אבל בלבו היה מחבל, ובשביל שלא להרגיז את השונאים הוא היה משחק עם שמו של הרב שך, חלילה לא מזכיר את שמות מי שלחמו בהגאון רבי אהרן לייב שטיינמן בשעתו אבל במילים אחרות זעק אני מחבל

מה שיודעים מי שחיו את הפוליטיקה של אז, משה גפני לא אהב את הנהגתו של הרב שטיינמן הוא רצה שיצרפו אליו עוד אחד ושלא ישלוט לבד בתקוה ככה להחליש אותו, והיה ממעודדי אלו שרדפו את הרב שטיינמן שהם היו בעיקר המחבלים דאז שעשו את העבודה יחד עם הסיקריקים ואחרים. באותו זמן הסיקריקים כינו את הרב אלישיב 'מרן המחטט' ואת הרב הרב שטיינמן 'מרן המגייס', המחבלים פיצו את הסיקריקים על מנת שירדו מהרב אלישיב ולא עוד 'מרן המחטט' בתמורה הם קיבלו את עידודם של המחבלים נגד הרב שטיינמן כאשר גפני מקווה כי הם יצליחו לשבור את 'מרן המגייס' כשהכוונה להרב שטיינמן שהיה אז בעד הנחל החרדי, הוא רצה לנסות זאת בשביל בחורים שאינם בישיבות ולהצילם שישארו שומרי מצוות

כאן נספר לכם, כי מי שהקימו את הנחל החרדי היו הליטאים בראש עמדו ר' משה חיים שנפלד ור' דוד נחמן בלוי האבא של מאטקע בלוי שהיו עבדיו של שלמה לורנץ באותן שנים, אז קראו להם 'צעירי אגודת ישראל' וזה היה בשדה חמד ובחזון יחזקאל ואיש מן הליטאים לא לחם נגדם מפני שלורנץ היה איש של הרב שך אסור היה לפגוע בו, וכל עוד שהמחבלים לא פרשו מ'דגל התורה' נזהרו שלא לפגוע בתחום הזה. הכל השתנה מאוחר יותר כאשר הרב שמואל אויערבך קרא לצאת למלחמה נגד הגיוס, כאשר כמעט כל הגדולים הליטאים היו נגד שיטתו שאמרה לא להתייצב בכלל. הגדולים קבעו כל עוד שנותנים דיחוי לבחורי ישיבה שלומדים, חובתם להתייצב

גם כאשר הלכו לעולמם הרבנים קניבסקי ואדלשטיין והיו צריכים הנהגה חדשה, גפני רצה את הרב ברגמן ורקם מזימות להזמינו ללייקוואוד ושם להכריז עליו כגדול הדור, אבל השונאים מיהרו והביאו את הגר"ד לנדו באותו זמן וגרמו לכך שכל תכניתם נכשל. גפני לא אהב שההנהגה עוברת לסלבודקה ולא רצה את הרב לנדו בשל המחלוקת הידועה בין קבוצת גדולי תורה נגד שיטת הרב שך שלא לפלג את החרדים בכל ענין. הגר"ד לנדו בשעתו כתב מכתב אישי לשמואל דויטש שהעביר זאת להרב אויערבך שמיהר לכתוב מכתב בחזרה והרב שך שמע על כך ופרצה מלחמה קשה. המחבלים הבטיחו כי ימחקו את הרב לנדו מן המפה של גדולי התורה, הם עשו הכל שלא יזכירו את שמו ואף לא צירפו אותו 'למועצת' של הליטאים עד היום הזה בגלל משה גפני שעשה הכל שימנו גדול שקרוב יותר למחבלים מאשר לשונאים

אזכיר לכם שהיו זמנים שמשה גפני נקרא לבא לביתו של הגר"ד לנדו ולא בא, ומאטקע בלוי לא דיבר עם גפני כמה שבועות בשל כך. גפני נכנע כאשר הבין שמזימותיו לא עבדו, וכי עליו להשלים שהגר"ד לנדו הוא מנהיג 'דגל התורה'

מה שקרה למשה גפני השבוע מדובר בעבודה שלו, הוא זה שבישל את זה לעצמו, הוא זה שנתן את הלגיטימציה, הוא זה שנהנה מכך, שהזיזו את רביץ למענו, ועתה הוא משלם את המחיר, מזיזים אותו למען אחרים

חיים שאולזון