ניצב משנה אבי וייס הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה. המידע שהוא יודע לו היה נחשף היה מרעיד פה את אמות הסיפים, שגם כך לא יציבות במיוחד.
האזנתי הבוקר לפודקאסט שלו אם גלי בן חורין, והזדעזעתי.
הראשונים להתייצב בבור הקרייה בשבת השבעה באוקטובר דקה לאחר שנתניהו התייצב, היה גדוד של 100 משפטנים בהנחיית, גלי בהרב מיארה, יפעת תומר ירושלמי וגיל לימון.
נתניהו יצא בשעה 11.30 והכריז על מצב מלחמה, להקת הערפדים קמה עליו ואמרה לו שאסור לו להכריז על מלחמה, יש לכנס את הקבינט, ואח"כ את הממשלה, ורק לאחר שהממשלה תאשר, יהיה אפשר להכריז על מלחמה.
לכן הכרזת המלחמה יצאה רק במוצאי שבת.
נתניהו בקש לבטל את הוראת הקש בגג, להקת מוצצי הדם שוב קמה עליו , " אסור לך לפגוע בבלתי מעורבים"
מפקד פיקוד דרום, רצה להוציא את פקודת חניבעל, להפסיק את תנועת הרכבים של העזתים מעזה לישובי העוטף, הלוך וחזור, כאשר בכל העת הזאת יהודים נחטפים לעזה, אלה עם הדם על הידיים, לא מאשרים.
וכאן הנקודה המזעזעת, הם יודעים שיהודים נרצחים, נשחטים, בתים עולים באש, אנשים נחטפים, בכל המרחב מתקיים ציד אדם, והם מתעקשים שיכונס הקבינט, אחריו הממשלה, ורק אז יהיה אפשר להתחיל לפעול.
לכל השואלים היכן היה הצבא 8 שעות, הוא נפל בשבי ביידי המשפטנים.
בכל השמונה שעות האלה, הרצי הלוי התעקש על מבצע ולא על מלחמה.
בכל הדיונים הללו יושב מפקד חיל האוויר, וידיו קשורות.
ועכשיו תבינו, למה בג"צ אוסר על מבקר המדינה, לחקור את המחדל.
ולמי שעדיין תוהה, עכשיו ברור מדוע בכירי הצבא בשנת המחאה, הבטיחו את נאמנותם, לא לנו האזרחים, נשים ותינוקות, אלא למיארה, גיל לימון ובג"צ.
לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאסור להקים וועדת בדיקה ממלכתית.
וחמור יותר, דם הנרצחים וההרוגים מיום השבעה באוקטובר עד היום, על ידיהם.
לא רק על ידיהם, הם טובלים בדם.
הנה, כתבתי את זה בהרבה אימה, אבל כתבתי.
דינה דרומי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.