אז רגע לפני ששבים לשגרה, והקרב הפנימי בגור מתחיל להתחמם לאט לאט, אני חייב אפילוג קטן לשבוע שכולו עונג צרוף.
המדרש רבה בפרשת חיי שרה מספר שפעם רבי עקיבא רצה ללמד את תלמידיו תורה בצורה נעימה, הוא אסף אותם ויצא לשדה, התיישבו תחת עץ תאנה, ורבי עקיבא לימד אותם תורה.
רבי עקיבא ותלמידיו היו משכימי קום, אבל בכל פעם שהם הגיעו, הם שמו לב שבעל התאנה אץ-רץ וקטף תאנים בשלות מן העץ.
הם הרגישו לא בנוח, אולי הוא חושד בהם שהם מגיעים לגנוב לו תאנים.
החליטו רבי עקיבא ותלמידיו להחליף עץ.
ראה בעל עץ התאנה את רבי עקיבא ותלמידיו נוטשים את עצו, פנה אליהם ואמר:
זכות אחת היתה לי, שנוף אילני סוככה על לומדי תורה, מדוע אתם שוללים ממני זכות זו.
והם ענו לו בכנות: היה נראה לנו שאתה חושד בנו שאנו גונבים לך תאנים.
שבו ללמוד תחת העץ, והחקלאי שחשש לגרום להם לחשודים, הפסיק לקטוף את התאנים. התאנים הבשלות שנותרו על העץ התליעו והסריחו.
ואז המדרש אומר משפט כל כך יפה, שהחלטתי לחפש בגוגל ולהביא אותו כלשונו:
אָמְרוּ בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימַת הִיא עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לִלְקֹט וְלוֹקְטָהּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי הִיא עוֹנָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם וּמְסַלְּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, ב): דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם.
🫐🫐🫐🫐🫐
כשהגר״ש פרש מגור, העולם החסידי הרציני נחלק לשניים:
אלו שאמרו ״ילמד במקום שלבו חפץ״ והצדיקו את הגר״ש.
ואלו שאמרו: ״לא עוזבים רבי בחיו. הפגיעה. המשפחות. האתגרים וכו״ והיה בליבם על הגר״ש.
מה עשה הקב״ה?
הותיר את הרבי מגור בריא מספיק כדי שיוכל לשלוח לצייצניו את התמונה שלו מנחם את איצ׳ה דוד לבדו.
זה די סגר את הפינה עם כל אלו שחשבו שאי אפשר לעזוב רבי חי. לא צריך להיות פסיכיאטר גדול כדי לראות בחוש שמדובר באדם מטורלל ופסיכוטי ברמה החמורה ביותר. מדובר בנשמה שחורה ומעוותת. איש קטן, שונא, נקמן, אכול, חסר מעצורים שכלום לא יפריע לו להיות אדם רע.
28 שנים ועוד שליש שנה - הרבי מגור הקיף עצמו בשורה ארוכה של מעגלים, כדי להסתיר בעשרות קליפות בצל את אופיו. מלייבי ובניו, ועד פלינקר המתוק העומד ישירות בקשר עם צייצנים.
לא עוד.
הוא נחשף.
התמונה של הניחום של איצ׳ה דוד צובעת רטרו-אקטיבית את כללללללל תקופת הנהגתו. כל האינסוף סיפורים שהצליחו לבצבץ מחוץ לעשרות שכבות ההגנה - היו נראים מוגזמים ולא אמתיים.
זהו זה. הרבי מגור מאשר, בבת אחת, בתמונה אחת, את כל מה שמספרים עליו.
מרגע זה, כל אינספור הסיפורים עליו מקבלים אישור שאם הם לא היו, הם לחלוטין מתאימים, הגיוניים ומשקפים אותו.
🫐🫐🫐🫐🫐
תודה לבורא עולם שהשאיר את האיש הזה חי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.