האינטרס המפלגתי ג'ובים וכסף - הציבור עדר כבשים

הצנחת ראשי עיר היא הסכנה הכי גדולה, אין עיר שאין בו מי שמתאים לתפקיד ראש עיר, המציאות שמצניחים מישהו, זה לא מפני שחושבים על טובת העיר, אלא האינטרס המפלגתי המבקש לפתור בעיות פנים של ג'ובים והבטחת תקציבים והרבה כסף צדדי שזה נושא שכמעט ולא עוסקים בו בגלל שלא רוצים לעבור על 'מסירה', הציבור כציבור סובל סבל בל יתואר, וקחו את בני ברק כדוגמא, מאז קיומה כמעט, המפלגות התחלקו ביניהם מי יישב על כסא ראש העיר, וזו נפלה בידי מי שמצב העיר כלל לא מעניין אותם, ג'ובים והטבות אישיות ואחרות זה מה שחשוב להם, והציבור כציבור סובל סבל בל יתואר

מראש החדירו בראש החרדי כי להצביע בבחירות חייבים על פי ה'ועשית ככל אשר יורוך' לא איפשרו כלל לחשוב או לבדוק מי טוב יותר לעיר מי יעשה לטובת התושבים, יושבים בכנסת נציגי מפלגות ומתחלקים, העיר הזו למפלגה הזו, והעיר האחרת למפלגה האחרת, חותמים על הסכמים ביניהם מבלי שבכלל שואלים את תושבי העיר האם הם רוצים בכך. ככה עשו ש"ס ו'דגל התורה' וככה עשו 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל', מבלי שלאיש מבין המצביעים בעיר יש את היכולת לומר מילה, מצפצפים עליו, מכתיבים להם נציגות ואין זה פלא מדוע ראש העיר של בני ברק זוכה להכי פחות תמיכה מתושבי העיר

הציבור התבגר, וגם קורה משהו חשוב ונחוץ, לא עוד 'גדולים' מכתיבים לציבור מי יהיה נציגו, אלא מי שטוב לעיר הוא זה שצריך לכהן בתפקיד, והגיע הזמן שהציבור הוא זה שיחליט מי טוב לו, ולא יילך עוד כעדר להצביע בעינים סגורות למי שלא עוסק בנקיון העיר ולא מפריע לו שכל כך הרבה עכברים מציפים את העיר. הגיע הזמן שהציבור כולו על כל גווניו יתקומם ולא יתן יותר את ידיו להסכמים כלשהם שלא נעשים בעיר יחד עם הסכמת תושבי העיר. את נציגי המפלגות חייבים למנות התושבים במסגרת של בחירות פנימיות ולא שבודד או בודדים יכתיבו מי ייצג את הציבור שחלקם כלל לא אהודים על הכלל

האינטרס של ראשי המפלגות ושל הציבור שונה בתכלית. ראשי המפלגות מבקשים להבטיח לעצמם כח, ואילו הציבור מבקש להבטיח נציג שישרת את האינטרס של תושבי העיר ויעשה לפיתוחה של העיר. כאן החורבן החרדי, ש"ס ו'דגל התורה' עדיין חיים בתחושה כי הם יכתיבו לציבור מי יהיו נציגם מבלי שבכלל ישאלו את הציבור, הם מאמינים כי המצביעים הם עדר כבשים שיעשה את רצונם, גם באגודת ישראל בעיה דומה אם כי יצויין לשבחה של סיעת 'שלומי אמונים' שהם עורכים פריימריס בכל עיר מי יהיו נציגיהם. ויזניץ מכתיבה נציגות, בעלזא מכתיבה נציגות, וככה בגור, הציבור לא יכול לערער אחר ההכרעה שנעשתה על ידי הרבי או הבן של הרבי, הציבור לא אוהב זאת אבל אין לו את האומץ להתקומם לתבוע מינויים של מי שמתאימים לתפקיד ולא מי שמתאימים לאינטרס של ממניהם שהאינטרס שלהם שונה מן האינטרס הציבורי

חייבים לעשות סוף למצב הזה, וכל מי שיקים מפלגה מקומית בכל עיר שתיאבק במינויים מבחוץ, תוך כדי תביעה כי הציבור המקומי יבחר לעצמו את נציגיו יצליח בענק, בקלפי איש לא רואה למי הצביעו, ובכל המקומות ישנם מי שסבורים כי הגיע הזמן שלפחות בבחירות המוניציפליות ציבור הבוחרים יכריע מי יהיה נציגו

המצב הזה ימנע גם שנאת חינם, במצב הנוכחי כאשר ראשי המפלגות מכתיבים במסגרת הסכמים נציגויות כאלו, הם גוררים שנאה קשה של ציבורים הזועמים על ההנצחות הללו. בחירת המקומיים במיוחד כאשר הדבר ייעשה במסגרת פריימריז כללי או קהילתי, ירגיע את הציבור ימנע שנאה מיותרת, ובעיקר יבטיח שירות הציבור הרוצה שעירו תהיה נקיה ותתפתח לטובת כל הציבורים ולא רק לציבורים מסויימים

כאשר מנציחים נציגים מבחוץ פירושם של דברים להעדיף ציבור מסויים, טיפש הוא מי שנותן יד לנציג כזה. העיר זקוקה לראש עיר שיעשה למען כולם ויטפח את כולם, וזה יכול להיעשות רק על ידי מי שיבחר על ידי תושבי העיר ולא על ידי הסכמי על בין ראשי מפלגות שכלל לא גרים בעיר ואינם חלק מן העיר

הציבור  החרדי אינו עוד צאן שנשלח לטבח, מצביע בכפיה ולא מפני שהוא רוצה כך. עתה הוא הזמן לעשות סוף למה שהיה ולהצהיר בצורה הכי ברורה, כי הסכמים שייעשו בין ראשי מפלגות אינן מקובלות ואינן מחייבות את הציבור, רק תושבי העיר יבחרו ויחליטו מי יהיו נציגיהם, מדובר במה ששייך להם ולא לראשי מפלגות הרואים בציבור המקומי עדר של בהמות

חיים שאולזון