זה לא יותר טוב אצל ראשי ישיבות במיוחד בישיבות גדולות ששוויין הרבה נדל"ן ומגלגלים מיליונים, אני כותב כאן על האדמורי"ם מפני שבאו מים עד נפש, ולא מפני שקודם היה יותר טוב, אנו כבר במשך של כמה עשרות שנים שהמצב הזה הולך ומחמיר, ואם לפני כן שמענו פה ושם על המחלוקות הפנימיות במשפחות האדמורי"ם, היום הכל בחוץ, ולא רק מלחמות בבתי משפט שזה כבר הרבה שנים כך, רשימת החסידויות שהאדמורי"ם והאחים רבים זה עם זה בבתי המשפט היא ארוכה, ערכאות זה כבר קטן על מה שקורה באמת, אבל לא על זה אני כותב כאן אלא על עוד צד בקורה אצל המשפחות האלו, המראה עד להיכן הרחיקו
המתנתי כמה ימים לראות האם יהיה מפגש בין האחים מקלויזנבורג צאנז. עוד כאשר האדמו"ר מצאנז היה בניו יורק האמא הרבנית ע"ה עשתה הכל להפגיש ביניהם היא רצתה שהם יעשו טיש משותף והתחמקו ולא עשו. קיוויתי כי עתה כאשר האדמו"ר מניו יורק יגיע לישראל יהיה מפגש עם האח מנתניה, אבל גם ולמרות שהאח מניו יורק היה על קברי אביו ואמו בנתניה השניים לא נפגשו, ואיני נכנס כאן באשמת מי. המציאות היא, שמאות אלפי חרדים ברחבי העולם רואים דבר כזה ושואלים את עצמם, מי נתן להם את העוז להטיף מוסר לציבור כאשר התנהגותם היא כל כך הרסנית, זה לא ריב משפחתי שזה ענין למשפחה בלבד, מדובר בחינוך החסידים, אלפים צופים עליהם וחובתם לקחת בחשבון את הצעד המשפיע והחינוכי שלהם, ולא רק שלא עושים דבר להראות לפחות כלפי חוץ שהם מנהלים את היחסים בתוך המשפחה בצורה יפה, הם מראים לכל העולם איך ששני אחים הנמצאים מטרים ספורים זה מזה ולא מושיטים יד אחד לשני לא מוכנים אפילו לדבר זה עם זה
פוליטיקה יש בכל חסידות ובכל ישיבה, אין מקום חרדי כמעט שאין שם פוליטיקה קשה, דורכים על יבלות כל אחד רוצה לשלוט ובכל, אין מקום היכן שלא עברו ימים קשים. היו מי שהתפכחו והבינו שזה לא עסק לחיות ככה לעולמי עד וצריכים לשבת ולהתפשר, גם אם הפשרה כואבת, אבל ישנם מי שמעדיפים להרוס את כל חייהם למען מלחמה פנימית ההורסת אותם ובעיקר את החסידים והציבור המתבייש במראות כאלו ובמה שזה עושה לחינוך הבסיסי. היום הצעירים יודעים הכל ושואלים שאלות, וכאשר שומעים על מה רבים, הם שואלים את השאלה המאוד פשוטה, מה רוצים מהם אם האדמורי"ם וראשי הישיבות מתנהגים כך
אז כאן המקום לעשות את הדברים ברור, משפחות אדמורי"ם וראשי ישיבות היא הרעה החולה של דורנו, הם עשו את הנזק הכי גדול לציבור, אין לנו היום 'פני', כל אחד - בלי יוצא מן הכלל כמעט - חי במלחמות, ומי שלא, עברו תקופות כאלו במשך ימי המלוכה שלהם. בדרך כלל היכן שזה נמשך שנים זה נרגע עם הזמן, אבל בכל הזדמנות זה מתעורר שוב. קחו למשל את המחלוקת בצאנז קלויזנבורג, כמעט ולא עוסקים במחלוקת הזו, מפני שלכאורה נראה שכל אחד מנהל את קהילתו ואין להם עסק עם הצד האחר. אבל כאשר אח מגיע לארץ ולא נפגש עם אחיו, הטעם הוא רע ומר, ועוד כאשר זה קורה בחודש אלול, ככה מתכוננים לימי הדין. הייתה להם הזדמנות לקדש שם שמים, אם האח מנתניה היה בא לקדם את פני אחיו שהיו נפגשים לעיני המצלמות על מנת שכולם יידעו כי שלום ושלווה ביניהם, אבל עד לשעת כתיבת שורות אלו זה לא קרה
אולי בעקבות שורות אלו יקרה משהו, אשמח מאוד. אבל לצערנו ברוב הקהילות המאבקים וההכפשות של אלו על אלו כל כך קשים, וככה עוברים את ה'אלול', עיתוני החרדים הם דוגמא להוכחה איך שהאדמורי"ם מכים זה בזה ועושים מכך תורה ואידישקייט. מה שטוב במצב הזה שלפחות הציבור יודע את האמת עם מי יש לנו עסק, ואם זה פניהם וזה טוב להם, מצווה וחובה להתרחק מיצורים כאלו, הם הדוגמא הכי גרועה לחינוך הדורות ולעתיד היהדות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.