האלימות החרדית ומקורה

האלימות היא סמל החרדיות, החיים החרדים כולם כמעט מקצה לקצה היא אלימה, כשנעבור על מקום מקום סעיף סעיף נמצא המון אלימות כאשר אצל כולם בלי יוצא מן הכלל, האלימות קדושה, היא משרתת את הרבי, הראש ישיבה, הקהילה, ועל כולם את ה'שיטה' או ה'השקפה', החינוך החרדי מן היום הראשון שלו מחנך לאלימות, ולצערי רואים זאת מן הילדות ובעיקר כאשר מתבגרים עד שמתפקחים קצת, האלימות הזו פיזית ובצורה הכי קשה, רק מפני שהשני לומד במקום אחר הולך לרבי או רב אחר, יכו אותו ואף יירדו לחייו, ולא חלילה מפני ש'מתאכזרים' אלא מפני שהם עושים בזה מעשה 'פנחס' מבקשים להוכיח קנאות למען המפלגה הקהילה והאיש שאתה קרוב או מבקש להתחנף אליו

צר וכואב לכתוב מילים אלו, אני חי אלימות יותר מחמישים שנה, ובכל שבוע אני שומע על עוד ועוד אלימות בקהילות, אין פינה חרדית אחת שאין בה אלימות, חלקן אינם פיזית, אבל מבחינה מסויימת גרועה פי כמה מפני שמבזים ומביישים אנשים בבית הכנסת ובמקומות ציבוריים, כאשר כל אשמתם הוא כי הם אינם חברי הכת, או בגלל שנכנסו לבית הכנסת בלי כובע וחליפה. ולצערנו ובושתנו, היהדות החרדית מלאה בכיתות, אם כי חלק ברמה גבוהה ואחרים קטנה יותר, האלימות החליפה את העדינות, וכאשר פורצת מחלוקת ויהיה זה אפילו על שטח לא על אידישקייט, הדבר הראשון שמשתמשים בו הוא ה'אלימות' וזה נעשה כמובן בשביל להגן על הכת, ותופתעו, ראשיהם יגנו עליהם, למרות שיפרסמו מכתב שאין זה דרך חינוכם שבזה הם משקרים, הם אלו שחינכו לאלימות, זו קדושה כאשר היא משרתת את מטרותיה, ואף אחד ממבצעי האלימות לא ייענשו על כך, ההיפך ישבחו אותם

שימו לב מה שקרה השבוע ואיך הגיבו ראשי חסידי בעלזא, המעשה שעשו הליטאים הוא חמור, גניבת שטח הוא דבר שחייבים להילחם בו, לנצל את הקשר עם ראש העיר הליטאי בשביל לגנוב שטח מקהילה חסידית הוא מעשה שיש לגנותו ואף לצאת נגד מי שנתן להם את הכוח לעשות זאת, אבל האם בשל כך מותר היה לנהוג באלימות כפי שנהגו? בהחלט לא, למרות שמדובר בגנבים ופושעים ליטאים שקיוו בכח לגנוב שטח. הבחורים שנשלחו להכות אברך עשו זאת בהתלהבות ובשמחה ואף הסתכלו מן החלונות והמרפסות איך שהקראוון שלהם עולה באש, ובמקום שהנהלת בעלזא תמחה ותזעק נגד האלימות ואף תעניש את כל מי שנטל חלק בעניין, הם פרסמו מכתב שבו הם בעקיפין תומכים במעשה אבל מוסיפים שזה כאילו לא דרכם 'החינוכית', הם באמת חושבים שהציבור שכח את כל השנים ומה שהם עשו למי ששנים ראו בהם כאוייבים שלא כאן המקום לגולל את ההיסטוריה האלימה של בעלזא ובמיוחד ביארצייט שיחול השבוע בהר המנוחות כמה דם שם נשפך

שורות אלו נכתבים בכאב, מפני שקיוויתי שהשנים עשו את שלהם ומבינים כי האלימות אסורה וחייבת להימחק מן הלקסיקון החרדי, אבל לצערנו הגדול, האלימות בכל חלקי הציבור הליטאים והחסידים כולם הולכת וגוברת, וחייבים לגנותה ולהילחם בה. גם אם השני עושה מעשה אשר לא ייעשה אסור לאף אחד להרים יד על השני, במיוחד בנושאים שאפשר להיאבק בהם בדרכים אחרות, להכות בדרך כפי שהכו, גם אם נניח שינצחו והשטח יוחזר להם, הכתם האלים ידבק בהם ומתווסף על רשימת האלימות שקהילות חרדיות גדולות נותנות יד להם בכל מקום ובכל פינה

שימו לב, אף רב או קהילה מוחה נגד האלימות הזו, היהדות החרדית עוברת אלימות בהרבה תחומים, ועל דברים שמדובר בהם בדאורייתא ממש, לבזות אדם או להכותו בעניינים כאלו הוא לאו דאורייתא וזה לא מזיז לאף אחד, על שטויות נמצא חתימות של רבנים המוחים ואוסרים, וכאשר מדובר באלימות אין אחד שיש לו את האומץ לקום ולמחות נגד מי שנוהגים כך

במקום שאין איש אין לי ברירה אלא למחות, שלא יאמרו מדשתקי שמע מינא דניחא להו וכי אני לא מוחה בגלל שמדובר בפלוני או אלמוני. נעשה כאן ברור, אלימות פסולה אצל כולם בלי יוצא מן הכלל, וכל המרים יד על חבירו נקרא רשע, וככה גם כאשר מבזים יהודים שהם בדרכים ונכנסים להתפלל מנחה או מעריב, לבזותם רק מפני שבאו בלי מגבעת או חליפה, גם אם תקנת המקום כך לנהוג, לא עושים זאת לעוברי דרך שאין להם כל כוונה לבטל תקנה אלא רק לומר קדיש או להתפלל במנין מפני שאין בית כנסת אחר בסביבה

חיים שאולזון