אחת השאלות החוזרות ונשנות לאחרונה האם אחים אנחנו, נמצא מי שזועקים אנחנו לא אחים, וישנם מי האומרים שלמרות הכל אחים אנחנו, והשאלה היא האם כל כך טוב להיות אחים, או אולי המושג הזה שונה ממה שמקובל לחשוב כאילו שאחים קרובים זה לזה. ההיסטוריה לימדה אותנו כי אחים לאו דווקא קרובים זה לזה ואף קוראים למלחמה זה על זה, כך היה בכל הדורת כולל בדורנו זה, אצלנו החרדים, ישנם מי שזכו והאחים קרובים ואלו באחוזים לא רבים, ישנם מי שהיחסים קרים, וישנם מי שידברו כל דבר אסור אחד על האחר, וככל שמדובר במשפחות שחושבות שהן מיוחסות יותר, שם המחלוקת גדולה וקשה פי כמה, חותרים אחד נגד השני, רוצים לרשת ולהיות ראשונים ולפני האחרים, הנושא הזה של אחים הוא עניין מורכב, ומורגש בעיקר כאשר יורשים אז פורצת מלחמה גלויה ופתוחה, והדוגמאות לרוב
מדוע פתחתי בהקדמה זו, בשביל שנבין שהמושג של 'אח' הוא כזה שלא תמיד חיובי, אבל, אי אפשר להתנתק ממנו, אח הוא אח גם אם תרצה לא תוכל לתת גט לאחיך. בנשואין אפשר להתגרש וגם שם אם יש ילד משותף כבר קשורים לעולמים, אחים נולדו לאותו אב ואם או אפילו רק לאחד מהם אתה קשור, ואת זה אי אפשר לקחת ולא יעזור למי שזועק 'אנחנו לא אחים' אי אפשר להיפרד, יהודים הם אחים ולהצהרות אין משמעות כאשר מדובר באחים
לכן אני מצהיר כאן, שכולנו - היהודים כולם - ומקצה לקצה אחים אנחנו גם אם יש לזה או אחר טענות, זו מציאות שאי אפשר לברוח ממנה
מה שכן, זה לא אומר שמפני שאנחנו אחים אנו חייבים לגור זה לצידו של זה, המציאות הוכיחה כי דווקא ההיפרדות וריחוק המקום שבין אח לאח מועילה ומחזקת את הקשר, רבים פחות גם אם לכל אחד בטן מלאה על האחר, וזה מה שקורה בישראל. שמאלן לא יאהב ימני, מפני שהוא חונך ומאמין כי דרכו היא הנכונה ושל האחר חשוכה. כאן נאמר לכל אלו שמאמינים כך, שאחיך זה שאתה אומר כי אינו אחיך חושב בדיוק כמוך שהוא האור ואתה החושך, העם היהודי מלכתחילה מיום קיומו הראשון כעם פוצל ל-12 שבטים מפני שכל אחד האמין בדרך אחרת. כולנו מאמינים בה' אחד ובתורה אחת, אבל מכאן ואילך לכל אחד נוסח אחר גישה אחרת, ובנוסף גם כל כך הרבה טענות לשני מדוע דרכו היא העקומה ואילו דרכי היא הנכונה
אני מציע לכל אלו שזועקים כי מי שבצד הפוליטי האחר אינם אחיו שיבקרו אצל החרדים וילמדו את הקורה שם, לא מסתירים זאת, הפיצול הוא כל כך גדול עד כדי שאפילו בתי כנסת יש לכל אחד אחר, הנוסח הלבוש וכל כך הרבה דברים אחרים, וגם שם כל אחד מאמין כי דרכו היא הנכונה ושל האחר עקומה, ויהיו מי שיאמרו בדיוק כמוכם כי האחרים הם כופרים ורשעים רק מפני שדרכם שיטתם והשקפתם שונה משל האחר
אין ולא היה אף פעם זמן שכולנו כל היהודים מקצה לקצה האמינו באותו דרך, תמיד היו מחלוקות, אפילו שולחן ערוך לא יכלו לכתוב אחד, יש בבסיס שניים פוסק אחד לספרדים ואחר לאשכנזים וגם אלו לא מוסכמים על הכל, אצל הספרדים תמצא הרבה מחלוקת בנושאים שהבן איש חי אומר כך והבית יוסף אומר אחרת, ואצל האשכנזים ים של פוסקים הקובעים אחרת, מי שיסתובב בשכונות החרדיות ויעבור מבית כנסת לבית כנסת, ימצא עולמות אחרים בכל כך הרבה תחומים, זה יפקח את עיניו כי אין דבר כזה שנאמין בדרך אחת, וכי מה שאור אצלך אצל האחר זה החושך ומה שאור אצל האחר אצלך זה החושך
לדוגמא אביא לכם מן הפוליטיקה. בעיר חרדית בישראל הייתה מחלוקת על מי שיהיה ראש עיר, קהילה מסויימת רצתה ראש עיר מסויים האחרים רצו אחר, ואותה קהילה הסבירה לאנשיה כי זו מלחמת אור וחושך, וכי אלו שהם בעד המועמד האחר הם החושך
בקהילה ידועה אחרת שם פרצה מלחמה קשה בין אחים, זעקו והסבירו כי חלילה, המלחמה אינה על נדל"ן אלא על דרך ב'עבודת ה'', הבנתם, הם נאבקו בבית המשפט עמדו מול שופט נכרי שהיה עליו להכריע מי הצודק ביניהם, במילים אחרות השופט הנכרי הוא זה שמכריע ה'עבודת ה'' של מי היא הנכונה
מה שקורה עתה בישראל בין חילונים קורה יום יום בין החרדים, ואם חשבתם שאצל החרדים אין אלימות, אז אספר לכם מנסיוני, חמישים שנה אני חי עם האלימות הזו ובצורה הכי אכזרית. שום דבר לא יכניע אף אחד, מי שחושב שב'כח' יצליח, חי בעולם לא מציאותי, מה שעובד הוא ה'מח' ולא ה'כח', השמאל במאבקו הנוכחי לא יצליח מעשית, המדינה היא שתסבול, אבל בסופו של דבר, לא תצליחו להכחיד מיליונים שמאמינים אחרת, ואם חושבים אתם שאלו מתכוונים להתגייר ל'שמאלניות' אתם חיים בדמיון פורה ולא במציאות. אנו עם של שבטים וככה זה יהיה עד שמשיח יבא, ועליכם לתכנן את דרכיכם במסגרת הזו של שבטים, שכל אחד יחיה את חייו בשבט שלו ולא יחד, טעות היא להיות יחד, כל שבט שינהל את חייו בפינתו שלו. ובאשר לניהול המדינה, חייבים לשנות את הקיים למציאות אחרת כזו שתאפשר לכל אחד לחיות את חייו מבלי שיפגע באחר, גם אם זה יכאב, אי אפשר להשיג את הכל, היטלר האמין שיש פתרון סופי ואפילו הוא לא הצליח, אז אם יש מי שחושב בישראל כי יש לו את המתכון ל'פתרון סופי' חי בדמיון ולא במציאות
אין מנוס מדיון רציני ששם יישבו כל הצדדים כאשר מוסכם מראש, כי המדינה חייבת להיות כזו שכל אחד יחיה בה עם החוק והסדר שלו. אדם דתי שומר מצוות חייב לשמור על מצוות התורה והחוק לא יהיה לו לעולם את הכוח למנוע זאת, הימין לא יוותר על ארץ ישראל גם אם ישפך דם על העניין. בית המשפט העליון לא יכול לחייב יהודי שומר מצוות להפר את חוקי התורה, מפני שמדובר בייהרג ואל יעבור, זה שמד, ומי שרוצה חיים ליברליים בבקשה, זה צריך להיעשות במסגרת של אפשרות מבלי שזה מכריח אחרים לשנות מאורחות חייהם. אף אחד אינו יכול ואסור לו לכפות דרך חיים על אחר, אבל בעמנו היהודי כל שבט שינהל את חייו, וזה אפשרי אם ירצו בכך כולם
אנו אחים פיזית, ולאו דווקא שיטתית והשקפתית, וזה אינו אומר שבשל כך לא נרקוד זה לצד זה בשמחות ובאירועים משותפים. עלינו לכבד מציאות חיים כזו שמראש ברור לנו כי במדינה כמו שלנו חייבים לשלם מחיר כואב. איננו רוצים להיות שיעים או סונים שרוצחים זה את זה, היהדות יקרה וחשובה לכולנו, וההוכחה, לא שמעתי ששמאלן יכריז כי אינו יהודי, אבל על דרך חיים אין ברירה אלא לאמץ את הבסיס היהודי השבטי, שלכל אחד ואחת המקום והחיים שלו
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.