שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, שבזכותה נזכה, בעזרת ה' ובישועתו, לילדים מחונכים, ושימו לב טוב!
אחד מהכללים בהלכות שלום בית הוא, שלפעמים מניח לפניך הקדוש ברוך הוא אתגר, ניסיון, משהו שממנו ניתן להעצים את שלום הבית, ומאידך להרוס אותו.
משהו שבו אתה יכול להראות לרעייתך עד כמה, למרות הקושי, אתה מקדיש את כל כולך למענה ולהעצים את האהבה ואחווה, שלום ורעות ביניכם.
או לחילופין להראות עד כמה היא "לא שווה את זה", בלשון העם, ולהרוס גם את מה שהיה בנוי עד כה, למצער.
זה נכון ואף נכון הרבה יותר בחינוך הילדים.
כאשר יש בפניך אתגר, אף פעם אל תראה אותו בתור משהו קשה ובלתי נסבל, אלא להיפך, בתור משהו שיכול להעצים הרבה יותר.
ואחד האתגרים, אם לא הגדול שבהם, הוא החופש הגדול, הימים בו משתובבים לנו הקטנטנים בין הרגליים, הימים בהם אין להם סדר יום משמעותי, הימים בהם אין מישהו שלוקח אותם לבייביסיטר לבין חמש עד שמונה שעות.
בזמן הזה יש לנו שתי אפשרויות.
אפשרות אחת, להראות לילדים עד כמה הם מטרד, עד כמה הם אסון, עד כמה היינו מעדיפים שהם לא יהיו לנו בכלל בבית, לא בשעות הללו ואולי אפילו לא בכלל.
או במקום זה להראות להם עד כמה אנו שמחים ומאושרים בחברתם, עד כמה טוב לנו ועד כמה אנו מנהלים את כל הבית סביבם לחלוטין.
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו) לא פוסח על ימי החופש.
גם בימים הללו, את סדר היום לא מנהלים לפי צרכי ההורים, לפי מקום הלימודים והעבודה, את סדר היום מנהלים אך ורק לפי צרכי הילדים: מה השעה של הקימה, מה השעה של השכיבה, מה השעה שבה יוצאים וחוזרים, מה השעה שבה מנהלים את הארוחות.
הכל מתנהל מהיום אך ורק על פי טובתם של הילדים. כולנו אורחים בבית הזה מול המטרה הנעלית והעצומה הזו שנקראת "ילדי ישראל".
כאשר באמת תרגיש אורח מול המטרה הנעלית והעצומה הזו, תראה עד כמה כל אתגר מעצים את הילדים ומעצים גם אותנו כהורים, כי אנו מבינים שאנו בסך הכל מלווים את גדולי ישראל של הדור הבא לתכלית הרצויה לשמה הם באו לעולם.
בהצלחה רבה לכולנו באחד מאתגרי החיים המדהימים, הנפלאים, הקשים, המאתגרים והמרווים בנחת ביותר,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.