"היום בתניא" שבת קודש כ"ה חשון
"אגרת הקדש"
פרק ל"ב
שנה מעוברת
⛳
אגרת ל"ב:
אגרת זו נכתבה בשנת תקע"א. וכנראה היא היתה האחרונה מבין אגרותיו של אדמו"ר הזקן, שהיתה בעצם "מאמר חסידות" שהוא שלח אל החסידים באגרת מיוחדת.
במרכז הפרק מבחינים אנו בהבהרת ההבדל שבין שני הפסוקים, "צדקתו עומדת לעד" ו"צדק לפניו יהלך".
בדברי הפתיחה, מביע רבנו את ברכתו לגבאי הצדקה שקיבלו על עצמם לאסוף את הצדקה (שהוא אירגן) עבור יושבי ארץ ישראל - ולפנינו, ברכה על העבר ובקשה שיוסיפו לעסוק בזה גם לעתיד. וכידוע ש"גדול המעשה (האות מ' מנוקדת בשוא) יותר מהעושה", "ותחשב לו לצדקה" (= לזכות).
...
"צדקתו עומדת לעד":
"ועל העושה" את הצדקה (בהשפעת המתרים), ניתן לומר את הפסוק "צדקתו עומדת לעד".
בדבריו מדייק רבנו לומר: שהמילה "עומדת" במשפט זה היא לשון נקבה. ורמז יש בה למי שצדקתו (והנתינה שלו) לא היתה בהתעוררותו העצמית, אלא כאחד ש"מקבל את התעוררות לבו הטהור מגדול המעשה" (מהמתרים) שהשפיע עליו - שהתנהגותו היא בבחינת "נקבה" המקבלת את השפעתה מאחרים. ואף על פי כן" "צדקתו עומדת לעד", כפי שהוא אצל כל אחד שתורם ביוזמת עצמו.
במישור הרחב יותר מביע הכתוב, שגם צדקתם של אלו "עומדת לעד" עד זמן התחיה - שאז יהיה גילוי האור ה"סובב כל עלמין", הניתן כשכר "לכל צדקה וחסד שישראל עושים בעולם הזה מנדבת ליבם הטהור".
...
"צדק לפניו יהלך":
(לעומת "צדקתו עומדת לעד") ה"צדק" שבפסוק זה שהוא בלשון זכר, מתייחס לחסד שמתעורר בלב האדם מעצמו, לאחר מסירות הנפש שלו ב"אחד" בקוראו את שמע.
חסד זה, הוא "כלי" הפועל את ההמשכה של האור ה"סובב כל עלמין" למטה מטה בעולם הזה הגשמי, שיהיה בבחינת גילוי בזמן התחיה - ובפרטיות יותר, הוא ממשיך את ה"פנים העליונים", בחינת הפנימיות של "אור אין סוף", "מלמעלה מהאצילות עד עולם העשיה".
⛳
שבת חזק!
לאלפי החברים המקבלים את "היום בתניא".
השבת מסיימים אנו ללמוד את "אגרת הקדש" החלק הרביעי שבספר התניא, הנלמד מידי יום ביומו במסגרת שיעורי חת"ת (חומש תניא ותהלים) שהרבי עודד ללומדם מידי יום ביומו, לברכה ולהצלחה.
בספר התניא חמישה חלקים, כנגד חמישה חומשי תורה, והיום אנו מסיימים את החלק הרביעי שבתניא שהוא כנגד חומש במדבר.
ב"אגרת הקדש" שבתניא מרוכזים מבחר מאמרים בסיסיים בתורת חב"ד, שכתבם אדמו"ר הזקן ושלחם לקהילות החסידים.
באגרות רבות משולבת המעלה הפנימית של נתינת הצדקה בכלל, ובפרט הצדקה עבור יושבי ארץ ישראל העוסקים בארצנו הקדושה בלימוד התורה ובעבודת ה'. ובשאר הפרקים לומדים אנו להכיר את ערכם הנעלה של התורה והמצוות, כפי שהם מוארים בפנימיות התורה, בקבלה ובתורת חב"ד.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שולחן השבת.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
------------------
פנינה חסידית לשבת
⛳️⛳️⛳️⛳️⛳️
פרשת חיי שרה פרק כד פסוק א:
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"
"זקן" ו"בא בימים"
כפל הלשון מורה, שלפנינו שני ענינים. גם זקן וגם בא בימים.
א"כ מה המשמעות של "אברהם זקן"?
בגמרא (בבא מציעא פז,א) מובא, שעד אברהם לא היתה זיקנה,
הרוצה לשוחח עם אברהם מצא עצמו משוחח עם יצחק, והרוצה לשוחח עם יצחק מצא עצמו משוחח עם אברהם.
בא אברהם, בקש רחמים ותבע מהקב"ה זקנה. אמר לפניו:
רבון העולמים, אדם ובנו נכנסים למקום ואין אדם יודע את מי מהם לכבד, מתוך שאתה מעטרו בזקנה ידע האדם את מי לכבד.
אמר לו הקב"ה:
חייך, דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל(רבה סה,ד).
מוסיף המדרש שהזקנה שדוברה עד כה היא בשנים. ואילו בקשת אברהם לזקנה בפסוק שלפננו, היא לשערות הזקן, שעד לתביעתו של אברהם הוא לא צמח לאדם.
**
כתב המהרש"א, שבקשת אברהם היתה לליבון הזקן, שהזקנה תהייה נכרת בשערות לבנות.
מלוקט מהספר אורה לתורה, של הרה"ג יקותיאל גרין, ובו ריכוז ביאוריו של הרבי הריי"צ נ"ע על פסוקי התורה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.