"היום בתניא" יום א' ג' כסלו
"קונטרס אחרון"
המשך פרק ד' (עמוד 310 למטה)
שנה מעוברת
⛳
גודל החשיבות של המצוות המעשיות:
מי שבבואו ללמוד נתקל במצוה שלא יכולה להיעשות על ידי אחרים (כגון הוצאת המת שאין לו מלווים, או מצוה שצריך לקיימה בגופו כהנחת תפילין), הרי שקיום המצווה קודם.
וכן המעוניין לעסוק בתפילה נעלית המוגדרת כ"עבודה רוחנית" שעניינה "מוחין ויראה ואהבה שכליים". הנה, גם הוא אם יתקל בשעת מעשה במצוה שלא יכולה להיעשות על ידי אחרים, תהיה המצוה קודמת.
"והטעם כנזכר לעיל" - שבירור הניצוצות שנעשה על ידי המצוות המעשיות והמשכת העונג העליון מבחינת "לבנונית" הנפעל על ידן, נעלה ערכן מהנפעל בלימוד התורה ובתפילה המיוחדת הזו.
וכאן המקום להבהיר, שבתפילה ישנם כמה בחינות: המצווה להתפלל ולהביע בדיבור את נוסח התפילה מידי יום (שהיא כשאר המצוות המעשיות). התפילה בבחינת "בכל מאדך" על החולה שאין מזור למחלתו, שעליה למדנו לעיל שבה נפעל "עיקר הבירור". והתפילה שעכשיו רבנו מדבר עליה, תפילה שכל עניינה התבוננות והתחזקות באהבה וביראה שכליים, שכאמור, המצוות המעשיות נעלות ממנה.
...
"ולדבקה בו":
קיום הוראה זו, באה לידי ביטוי עם הדבקות במידותיו יתברך. אולם, מדגיש רבנו, כי הדבקות של האדם במידות העליונות, אינה אפשרית אלא "במציאותם" (בחיצוניותם) של המידות "ולא במהותם" (הפנימית).
"וכל שכן" שלא ניתן "לדבקה בו" ב"אור אין סוף" "במהותו" (הפנימית). שהרי "לית מחשבה (אין השגה) תפיסא בו", אלא רק במציאותו של האור וענינו ש"מחיה את כולם", אבל לא ב"מהותו" (הפנימית).
והנה, מבחינה זו, "גדלה וגבהה מעלת המצוות המעשיות ולימודם" (לימוד הלכותיהם), על הדבקות בה' שבאה עם האהבה והיראה השכליים והדבקות בה' כהוראת "ולדבקה בו" - וכמו שיתבאר פרט זה בהרחבה להלן.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.